27,606
עריכות
שמעון שמרלינג: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
החלפת טקסט – "([בלהמ])ישוב" ב־"$1יישוב"
(←משפחתו) |
מ (החלפת טקסט – "([בלהמ])ישוב" ב־"$1יישוב") |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
הרב '''שמעון שמרלינג''', ממייסדי [[חברון# | הרב '''שמעון שמרלינג''', ממייסדי [[חברון#היישוב החב"די בחברון|היישוב החב"די בחברון]] וה[[שד"ר]] הראשון שלה. | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
הרב שמעון נולד לאביו הרב [[חיים שמרלינג]] ב[[שקלוב]] לפני שנת [[תק"מ]]. עלה לארץ הקודש יחד עם אשתו שרה, בנו משה (נולד בשקלוב בשנת תקס"ט) וכלתו חנה דבורה לערך בשנת [[תקע"ט]], ובהמשך נשלח כ[[שד"ר]] מחברון לאסוף כספים במדינות חוץ לארץ. | הרב שמעון נולד לאביו הרב [[חיים שמרלינג]] ב[[שקלוב]] לפני שנת [[תק"מ]]. עלה לארץ הקודש יחד עם אשתו שרה, בנו משה (נולד בשקלוב בשנת תקס"ט) וכלתו חנה דבורה לערך בשנת [[תקע"ט]], ובהמשך נשלח כ[[שד"ר]] מחברון לאסוף כספים במדינות חוץ לארץ. | ||
ב[[חודש תשרי]] [[תקע"ח]] שלחו [[אדמו"ר האמצעי]] לייסד את [[חברון# | ב[[חודש תשרי]] [[תקע"ח]] שלחו [[אדמו"ר האמצעי]] לייסד את [[חברון#היישוב החב"די בחברון|היישוב החב"די בחברון]]. על פי הוראתו היה עליו לעבור דרך העיר בה התגוררה מרת חנה דבורה, כלת בנו ר' משה, ולהציע להם להצטרף אליו בנסיעתו. הרבי אף הורה לו לא לרדת מהעגלה בהגיעו לעיר, אלא לעשות הכול בחפוזה, ובאם הם מסכימים לסדר מיד את [[חתונה|חתונתם]] ולנסוע יחד איתם ל[[ארץ ישראל]]. | ||
לאחר הגיעו לארץ הקודש התיישב בחברון בקבוצה של 15 משפחות נוספות, בהן ר' [[לייב בעל היסורים]]. בתחילה היו רק הוא ור' לייב חסידי חב"ד היחידים, ובהמשך הצטרפו משפחות נוספות. בין השנים [[תקפ"א]]-[[תקפ"ג]] כבר התבססה במקום קהילה חב"דית של ממש, ובהמשך מנתה הקהילה מעל 100 נפשות. גזירת גיוס החובה ב[[רוסיה]] שהחלה בשנת [[תקפ"ז]] גרמה לעלייתם של משפחות נוספות שהתיישבו בחברון, וחלקם ב[[ירושלים]]. | לאחר הגיעו לארץ הקודש התיישב בחברון בקבוצה של 15 משפחות נוספות, בהן ר' [[לייב בעל היסורים]]. בתחילה היו רק הוא ור' לייב חסידי חב"ד היחידים, ובהמשך הצטרפו משפחות נוספות. בין השנים [[תקפ"א]]-[[תקפ"ג]] כבר התבססה במקום קהילה חב"דית של ממש, ובהמשך מנתה הקהילה מעל 100 נפשות. גזירת גיוס החובה ב[[רוסיה]] שהחלה בשנת [[תקפ"ז]] גרמה לעלייתם של משפחות נוספות שהתיישבו בחברון, וחלקם ב[[ירושלים]]. | ||
| שורה 19: | שורה 19: | ||
;נכדיו | ;נכדיו | ||
* יוסף יהודה (מכונה "יוסף יהודה בכור"), בן ר' משה, נולד בערך בשנת [[תקפ"א]]{{הערה|לפי מפקד תקצ"ט, שאז נרשם שהוא בן 18. גם במפקד תרכ"ו פרטים דומים}} בסמוך לעלייתם של הוריו ל[[ארץ ישראל]]. בשנת [[תקצ"ט]] כבר היה נשוי עם ילד בשם חיים יצחק בן שנה. לפי מפקדים אחרים נולד בשנת [[תקע"ז]]{{הערה|מפקד תרל"ה}} או [[תק"פ]]{{הערה|מפקד תרט"ו}}. נפטר ב[[ב' אלול]] [[תרנ"ה]] בירושלים.{{הערה|אבני זכרון חי"ב. [[תולדות משפחת הרב מלאדי]] ע' 75.}} | * יוסף יהודה (מכונה "יוסף יהודה בכור"), בן ר' משה, נולד בערך בשנת [[תקפ"א]]{{הערה|לפי מפקד תקצ"ט, שאז נרשם שהוא בן 18. גם במפקד תרכ"ו פרטים דומים}} בסמוך לעלייתם של הוריו ל[[ארץ ישראל]]. בשנת [[תקצ"ט]] כבר היה נשוי עם ילד בשם חיים יצחק בן שנה. לפי מפקדים אחרים נולד בשנת [[תקע"ז]]{{הערה|מפקד תרל"ה}} או [[תק"פ]]{{הערה|מפקד תרט"ו}}. נפטר ב[[ב' אלול]] [[תרנ"ה]] בירושלים.{{הערה|אבני זכרון חי"ב. [[תולדות משפחת הרב מלאדי]] ע' 75.}} | ||
* חיים שמואל, בן ר' משה, נולד לערך בשנת [[תקפ"ד]]. בשנת [[תרכ"ו]] עבר לגור ב[[יפו]] ויסד שם את | * חיים שמואל, בן ר' משה, נולד לערך בשנת [[תקפ"ד]]. בשנת [[תרכ"ו]] עבר לגור ב[[יפו]] ויסד שם את היישוב החב"די. נפטר ביפו ב[[כ' אדר|כ' אדר ראשון]] [[תרנ"ד]] ונקבר בירושלים.{{הערה|ס' חיים ש. שמרלינג, תדהר, ת"א תש"ו. אבני זכרון, גראייבסקי, ירושלים תרצ"א. תולדות משפחת הרב מלאדי ע' 77-75.}} | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||