27,062
עריכות
נחלות רבותינו נשיאינו בחברון: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
החלפת טקסט – "([בלהמ])ישוב" ב־"$1יישוב"
מ (החלפת טקסט – "‘" ב־"'") תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
מ (החלפת טקסט – "([בלהמ])ישוב" ב־"$1יישוב") תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| שורה 15: | שורה 15: | ||
==בית שניאורסון== | ==בית שניאורסון== | ||
[[קובץ: בית שניאורסון בחברון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית שניאורסון בחברון]] | [[קובץ: בית שניאורסון בחברון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית שניאורסון בחברון]] | ||
בית שניאורסון היה מקום מגורה של הרבנית [[מנוחה רחל סלונים]] (נכדת [[אדמו"ר הזקן]] ובת ה[[אדמו"ר האמצעי]]), אשר כונתה "אם | בית שניאורסון היה מקום מגורה של הרבנית [[מנוחה רחל סלונים]] (נכדת [[אדמו"ר הזקן]] ובת ה[[אדמו"ר האמצעי]]), אשר כונתה "אם היישוב החב"די בחברון" ואשר נודעה בצדקנותה וסגולותיה, והיתה נערצת על כל תושבי חברון. | ||
לאחר [[פרעות תרפ"ט]] השתלטו ערבים על הבנין. בשנת ה'[[תשל"ח]] פנה הרב [[משה לוינגר]] אל הרבי בבקשה להורות ל[[כולל חב"ד]], שהחזיק בבעלות הרשמית על הבנין, להעניק לו יפוי-כוח על בית שניאורסון. לאחר פניות חוזרות ונשנות מצד הרב לוינגר, הורה הרבי בהודעה טלפונית מ[[י"ט כסלו]] [[תשל"ח]] לראשי [[כולל חב"ד]], לפנות בנידון לרב מורה הוראה מאנ"ש. | לאחר [[פרעות תרפ"ט]] השתלטו ערבים על הבנין. בשנת ה'[[תשל"ח]] פנה הרב [[משה לוינגר]] אל הרבי בבקשה להורות ל[[כולל חב"ד]], שהחזיק בבעלות הרשמית על הבנין, להעניק לו יפוי-כוח על בית שניאורסון. לאחר פניות חוזרות ונשנות מצד הרב לוינגר, הורה הרבי בהודעה טלפונית מ[[י"ט כסלו]] [[תשל"ח]] לראשי [[כולל חב"ד]], לפנות בנידון לרב מורה הוראה מאנ"ש. | ||