דבורה לאה (בת אדמו"ר הזקן): הבדלים בין גרסאות בדף

הרבנית '''דבורה לאה אלטשולר''' הייתה בתו של [[אדמו"ר הזקן]], ואמו של [[אדמו"ר הצמח צדק]].

נישאה בשנת תקמ"ח לרבי [[שלום שכנא אלטשולר]], ושנתיים לאחר מכן נולד להם בנם יחידם, [[אדמו"ר הצמח צדק]].

בשנת [[תקנ"ב]] התעורר קיטרוג גדול למעלה על [[אדמו"ר הזקן]] ושיטתו בהפצת תורת החסידות, והוא היה זקוק למליצי יושר ולמעוררי רחמים, ולצורך כך הוא שלח שלוחים מיוחדים ל"אהלי קודש" של מורנו [[הבעש"ט]] והרב [[המגיד ממזריטש]].  

ב[[מוצאי שבת]] סליחות, סוף שנת [[תקנ"ב]], קרא רבנו הזקן אליו אחדים מקשישי התלמידים וסיפר להם על המצב הרציני של הקטרוג, וכי יש לו יסוד לחשוב שב[[ראש השנה]] הבא - [[תקנ"ג]] - יעבירו המקטרגים את קטרוגם מהחסידות - עליו. רבנו הזקן ביקש מהם לעורר [[רחמים]] וכן לעשות סדר כיצד לעזור לבנו [[אדמו"ר האמצעי]], בהנהגת והנהלת החסידם ועניני החסידות.

בערב [[ראש השנה]] אחרי תפילת [[מנחה]], נכנסה הרבנית דבורה לאה לבית המררש של המנין הקטן, בו נכחו בני 'בית רבי' ויחידי סגולה מבין התלמידים שהיו שקועים אותה שעה באמירת [[תהלים]]. הרבנית דבורה לאה ניגשה אל [[ארון הקודש]], פתחה את דלתותיו והכריזה:

"כל הקהל, הנכם עדים שבפני ספרי התורה הקדושים, אני מקבלת על עצמי בדיעה צלולה באלה ובשבועה, שאני דבורה לאה בת שטערנא מחליפה את אבי רבי [[שב"ר במצרים|שניאור זלמן בן רבקה]], שהוא ישאר בחיים".

בערב [[ראש השנה]] אחרי תפילת מנחה, העמידה הרבנית שלושה [[חסיד|חסידים]] כבית דין והודיעה כי הינם [[עדים]] שהיא מקבלת על עצמה בדיעה צלולה ובאלה ובשבועה, שאני דבורה לאה בת שטערנא מחליפה את אבי רבי שניאור זלמן בן רבקה, שהוא ישאר בחיים.  

בליל א' ד [[ראש השנה]] אחרי התפילה, יצא רבנו הזקן ושאל היכן נמצאת דבורה לאה. כשראה אותה התחיל לומר לה "לשנה.." הוא הספיק לומר רק את המילה "לשנה", והרבנית דבורה לאה קפצה ואמרה: "לשנה טובה תכתב ותחתם, אבא, אל תדבר..." ולא נתנה לו לסיים את ברכתו.  

למחרת, ביום השני של ראש השנה, אמר רבנו הזקן חסידות עד הבדלה. אחרי הבדלה קרא לבתו דבורה לאה ולבעלה רבי [[שלום שכנא (אב אדמו"ר הצמח צדק)|שלום שכנא]] לחדרו.  

ביום שני של [[ראש השנה]] חלתה הרבנית דבורה לאה, ולמחרת בצום גדליה - [[ג' תשרי תקנ"ג]] - נסתלקה לעולמה כשהיא בדעה צלולה עד הרגע האחרון, ונטמנה ב[[בית עלמין|בית העלמין]] שב[[ליאזנא]].