27,714
עריכות
שמואל חיים (שיחה | תרומות) (←פתיח) |
מ (החלפת טקסט – "היתה" ב־"הייתה") |
||
שורה 30: | שורה 30: | ||
מענה. איך יעלה בלבנו לדלג פרשיות בתורת משה עבד ה' ולומר בשכל אנושי שאינם כ"כ הכרחי' או שאינם כ"כ הגונות להדרש וללמוד עם נערים, כי מאחר שכל הפרשיות והפסוקים והתיבות נאמרו מפי הקב"ה למשה ומשה אומר וכותב כדאי' בפ"ק דב"ב (דט"ו ע"א). | מענה. איך יעלה בלבנו לדלג פרשיות בתורת משה עבד ה' ולומר בשכל אנושי שאינם כ"כ הכרחי' או שאינם כ"כ הגונות להדרש וללמוד עם נערים, כי מאחר שכל הפרשיות והפסוקים והתיבות נאמרו מפי הקב"ה למשה ומשה אומר וכותב כדאי' בפ"ק דב"ב (דט"ו ע"א). | ||
והאומר שאף פסוק א' או תיבה א' לא מפי הקב"ה יצא כ"א מפי משה רבינו בעצמו נדון כאומר אין תורה מן השמים, וכמ"ש הרמב"ם בפי' המשניות במס' סנהדרין פ' חלק בי"ג עקרים ביסוד השמיני היות התורה מן השמים והוא שנאמין כי כל התורה הזאת הנתונה ע"י מרע"ה שהיא כולה מפי הגבורה כלומר שהגיעה אליו כולה מאת השי"ת כו' וכי הוא הי' כמו סופר שקורין לו והוא כותב כו', ואין הפרש בין ובני חם כוש ומצרים (בראשית י' פ"ו) ושם אשתו מהיטבאל (שם ל"ו פ' ל"ט) ותמנע | והאומר שאף פסוק א' או תיבה א' לא מפי הקב"ה יצא כ"א מפי משה רבינו בעצמו נדון כאומר אין תורה מן השמים, וכמ"ש הרמב"ם בפי' המשניות במס' סנהדרין פ' חלק בי"ג עקרים ביסוד השמיני היות התורה מן השמים והוא שנאמין כי כל התורה הזאת הנתונה ע"י מרע"ה שהיא כולה מפי הגבורה כלומר שהגיעה אליו כולה מאת השי"ת כו' וכי הוא הי' כמו סופר שקורין לו והוא כותב כו', ואין הפרש בין ובני חם כוש ומצרים (בראשית י' פ"ו) ושם אשתו מהיטבאל (שם ל"ו פ' ל"ט) ותמנע הייתה פלגש (שם ל"ו פ' יב) ובין אנכי הוי' אלקיך (שמות כ' פ"ב) ושמע ישראל (דברים ו' פ"ד) כי הכל מפי הגבורה והכל תורת ה' תמימה וטהורה וקדושה. וזה שאומר שכמו אלה הפסוקים והספורים משה ספרם מדעתו הנה הוא אצל חכמינו ונביאנו כופר ומגלה פנים יותר מכל הכופרים לפי שחשב שיש התורה לב וקליפה ושאלה דברי הימים והספורים אין תועלת בהם ושהם מאת מרע"ה וזהו"ע אין תורה מן השמים אמרו חז"ל הוא המאמין שכל התורה היא מפי הקב"ה חוץ מפסוק זה שלא אמרו הקב"ה אלא משה מפי עצמו, וזהו כי דבר ה' בזה (במדבר טו פ' לא) אלא כל דבור ודבור מן התורה יש בהן חכמות ופלאים למי שמבין אותם עכ"ל והאריך בזה. | ||
א"כ מאחר שביאר הרמב"ם שאין הפרש בין פסוק ובני חם ובין פסוק אנכי ה' אלקיך הכל תורת ה' תמימה מפי הקב"ה א"כ איך אפ"ל לדלג ח"ו פסוק מן התורה שלא ללמדו לילדים וכש"כ לעשות ליקוט ולשנות הסדר שכתב מרע"ה מפי השי"ת וכמו"כ בכל הנביאים וכתובים שהם דברי השי"ת ע"י עבדיו הנביאים ג"כ חלילה מלדלג. וכן מוכח בגמ' בתענית (פ"א ד"ט ע"א) גבי ינוקא דר"ל שלמדו עמו התנ"ך כסדר מדאמר אי חות מטי להאי פסוקא כו'. | א"כ מאחר שביאר הרמב"ם שאין הפרש בין פסוק ובני חם ובין פסוק אנכי ה' אלקיך הכל תורת ה' תמימה מפי הקב"ה א"כ איך אפ"ל לדלג ח"ו פסוק מן התורה שלא ללמדו לילדים וכש"כ לעשות ליקוט ולשנות הסדר שכתב מרע"ה מפי השי"ת וכמו"כ בכל הנביאים וכתובים שהם דברי השי"ת ע"י עבדיו הנביאים ג"כ חלילה מלדלג. וכן מוכח בגמ' בתענית (פ"א ד"ט ע"א) גבי ינוקא דר"ל שלמדו עמו התנ"ך כסדר מדאמר אי חות מטי להאי פסוקא כו'. | ||
שורה 94: | שורה 94: | ||
הוא ביותר קשה לעשות תרגום נאמן ומכוון עם פי' התלמוד, ורוב המתרגמים בזה* החכם הגדול ראש המעתיקים ר' יהודה אבן תבון ז"ל בהעתקת ס' חובות הלבבות וז"ל וכמה פעמים פייסו אותי קצת הנדיבים אוהבינו מחכמי מקומות האלה להעתיק להם קצת מחבורי הגאונים אשר בלשון ערבי אל לשון הקדש ולא נתפייסתי להם מפני כמה פנים שצריך האדם להזהר מהם בענין הזה, ואני אספר מקצתם ואומר כי כל אשר ראיתי מן הספרים אשר העתיקו מן לשון הערבי אל לשון העברים לא נמלט מהם א' שלא השחיתו המעתיקים הודו ושינו את ענינו והפסידו את טעמו, וההפסד הזה יבא מג' פנים, הא' מפני שיש בהם שאינם בקיאים וצחים בלשון הערבי אשר העתיקו ממנה, והב' שאם היו בקיאים וצחים בלשון הערבי שמא לא היו בקיאים בלשון העברי אשר הם מעתיקים אלי' והג' שאם היו בקיאים בב' הלשונות שמא לא יבינו דעת המחבר כאשר הי' עם לבבו והם מעתיקים כפי הבנתם ודעתם על דרך אחרת ושלא כדעת המחבר, ואפשר שיעתיק מי שנתקבצו כל המדות האלו בו וידוע לכל מנין כי כל א' מאלה הפנים משנה הענינים והופך אותם לענינים אחרים וכו', וחיזק דבריו בנו החכם הגדול ר' שמואל אבן תבון בהקדמתו לספר המורה. | הוא ביותר קשה לעשות תרגום נאמן ומכוון עם פי' התלמוד, ורוב המתרגמים בזה* החכם הגדול ראש המעתיקים ר' יהודה אבן תבון ז"ל בהעתקת ס' חובות הלבבות וז"ל וכמה פעמים פייסו אותי קצת הנדיבים אוהבינו מחכמי מקומות האלה להעתיק להם קצת מחבורי הגאונים אשר בלשון ערבי אל לשון הקדש ולא נתפייסתי להם מפני כמה פנים שצריך האדם להזהר מהם בענין הזה, ואני אספר מקצתם ואומר כי כל אשר ראיתי מן הספרים אשר העתיקו מן לשון הערבי אל לשון העברים לא נמלט מהם א' שלא השחיתו המעתיקים הודו ושינו את ענינו והפסידו את טעמו, וההפסד הזה יבא מג' פנים, הא' מפני שיש בהם שאינם בקיאים וצחים בלשון הערבי אשר העתיקו ממנה, והב' שאם היו בקיאים וצחים בלשון הערבי שמא לא היו בקיאים בלשון העברי אשר הם מעתיקים אלי' והג' שאם היו בקיאים בב' הלשונות שמא לא יבינו דעת המחבר כאשר הי' עם לבבו והם מעתיקים כפי הבנתם ודעתם על דרך אחרת ושלא כדעת המחבר, ואפשר שיעתיק מי שנתקבצו כל המדות האלו בו וידוע לכל מנין כי כל א' מאלה הפנים משנה הענינים והופך אותם לענינים אחרים וכו', וחיזק דבריו בנו החכם הגדול ר' שמואל אבן תבון בהקדמתו לספר המורה. | ||
ובהיותנו* בהקאמיסי' בשנת 1843 נשאלנו ע"ד התרגום אשכנזי | ובהיותנו* בהקאמיסי' בשנת 1843 נשאלנו ע"ד התרגום אשכנזי והייתה תשובתנו שאין דעתינו מסכמת עליו כלל ומטעם שהוא נוטה מפרש"י, ואל יחר בעיניהם על אשר אין אנו מסכימים על החמש הצעות הנזכרים בזה כי ידוע מאמר החכם אהוב את החכמים והאמת אהוב מכולם. | ||
}} | }} | ||
===כללי הבחירות=== | ===כללי הבחירות=== |