אליהו פאר: הבדלים בין גרסאות בדף

נולד בשנת [[תר"מ]] לערך, לאביו הרב משה שנמנה על הקהילה הליטאית. את בניו חינך ר' משה בדרכו הוא, אולם למורת רוחו, ר' אלי בימי בחרותו התקרב לחב"ד והתקשר בלב ונפש ל[[אדמו"ר הרש"ב]]. ארבעת אחיו למדו בישיבות ליטאיות ואמו הייתה לועגת לו: "אלי אלי לך לחסידים העמ'ארצים שלך". ר' אלי לא נרתע מהלעג והמשיך לדבוק בדרכי החסידות.  

ר' אלי פאר היה חסיד ומקושר בלב ונפש לשלושה מרבותינו נשיאינו. אדמו"ר הרש"ב, אדמו"ר הריי"צ ו[[הרבי]] מלך המשיח שליט"א. בתחילת [[חודש טבת]] [[תשכ"ג]] נפטר.

בתום החיפוש הודיעו אנשי [[המשטרה החשאית]] כי ר' אלי עצור. על ידיו הושמו אזיקים. בהתרגשות רבה נפרד ממשפחתו לשלום, והועבר לבית הסוהר העירוני בויטבסק.  

ערב פסח. ר' אלי ור' [[ברוך שיפרין]] נמצאים בתאים צמודים, ושניהם מחליטים החלטה ברורה ופשוטה כי לא יאכלו חמץ בפסח. הם ידעו את פירושה של החלטה שכזו בסיכון חייהם. כאשר הגיע לחם ביום הראשון של פסח, שמע ר' ברוך שיפרין דרך הקיר את תשובת חמיו כשהוא עונה בקול ברור ובוטח: "אינני צריך לחם כי אצלינו פסח היום!"  

==יציאה מרוסיה==  

במשך שלוש שנים עמל על השגת ויזה לארץ ישראל שהייתה נתונה תחת שילטון בריטי, שהקשה מאוד על יהודים להיכנס לישראל. ומאידך היה עליו לקבל אישור משלטונות ברית המועצות לצאת את המדינה.