איראן: הבדלים בין גרסאות בדף

בשנת [[תשל"ח]], כשנה לפני המהפכה, הגיעו לאיראן הרב [[הרצל אילוליאן]] והרב [[שלום דובער הכט]]. השלוחים חוללו מהפכה רוחנית גדולה בקהילה היהודית שהיתה אז שוקעת, בנושאי [[כשרות]] ו[[טהרת המשפחה]]. עיקר פעילותם היתה בתחום ה[[חינוך]] היהודי - הם אספו רשימות של נערים שיהיו מוכנים ללמוד בישיבה (רשימות שלמפרע התבררו כרשימות להצלת נערים והוצאתם מאיראן, כדלהלן). דובר אז אפילו על שליח קבוע שיישלח לאיראן.

באותה תקופה ארגנו השלוחים [[הדפסת התניא]] בעיר טהרן, שהיתה המהדורה הקי"ט של [[ספר התניא]]. לצורך ההדפסה הגיע לשם הרב [[יוסף יצחק רייטשיק]].

מאוחר יותר סיפר הרב ידידיה אזרחיאן, רב הקהילה, שספר התניא הציל את קהילתו: לאחר המהפכה, יצא חוק שיש להשמיד כל פריט או מסמך שיש עליו זכר לבית המלוכה ולשאה. בארכיון הקהילה היו אלפי פריטים היסטוריים שאיש לא העז להשמיד, ואז הגיעו פקחי השלטונות והסכנה היתה חמורה. הפקח נטל את הספר הראשון שנקלע לידיו - התניא, וביקש מהרב לתרגם לו קטע מהספר. לאחר ששמע קטע מהתניא הודיע: "במקום שיש בו ספרים כאלה - לא צריך לבדוק יותר", ויצא בלי לגעת בארכיון המסוכן{{הערה|1=[http://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/623412 שליחות לאירן]}}.

בהתוועדות [[אחרון של פסח]] התייחס הרבי ב[[שיחה]] לקליטת הנערים, ואמר שהצלתם מאיראן בודאי היתה על מנת שיוסיפו בעניני תורה ומצוות. הרבי ביקש שיתרגמו את דבריו אלה לפרסית. הרבי הורה אז לרב הכט לומר לחיים, ובירכו.