אחדות ישראל בהקהל: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ
החלפת טקסט – "היתה" ב־"הייתה"
אין תקציר עריכה
מ (החלפת טקסט – "היתה" ב־"הייתה")
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
שורה 7: שורה 7:
וכמו כן ב"הקהל" - עיקר המכוון אינו בנוגע להבנה והשגה בשכלו, כי אם בנוגע לכוונת הלב, רגש האימה ויראה, כבמתן-תורה, שלכן, בטלה ההתחלקות שמצד ההבנה והשגה, אלא, כל ישראל מ"חכמים גדולים" עד ל"מי שאינו יכול לשמוע" מתאחדים במעמד "הקהל", "כאיש אחד בלב אחד", כפי שהיה בעת מתן-תורה.
וכמו כן ב"הקהל" - עיקר המכוון אינו בנוגע להבנה והשגה בשכלו, כי אם בנוגע לכוונת הלב, רגש האימה ויראה, כבמתן-תורה, שלכן, בטלה ההתחלקות שמצד ההבנה והשגה, אלא, כל ישראל מ"חכמים גדולים" עד ל"מי שאינו יכול לשמוע" מתאחדים במעמד "הקהל", "כאיש אחד בלב אחד", כפי שהיה בעת מתן-תורה.


לפי זה גם יובן מדוע קריאת התורה במעמד "הקהל" היתה דווקא על-ידי המלך - אף שלימוד התורה עם כל ישראל שייך, לכאורה, לסנהדרין - כי מאחר שמטרת קריאת התורה ב"הקהל" היא "ליראה את ה'", דבר המאחד את כל בני ישראל, נעשה הדבר דווקא על-ידי המלך ש"אימתו עליך", הוא זה שמעורר את הרגש של "אימה ויראה" המבטל את ה"אני" ואת המציאות הנפרדת של השומעים, והרי המלך הוא "לב כל קהל ישראל" שמאחד בתוכו את כל עם ישראל כמציאות אחת.
לפי זה גם יובן מדוע קריאת התורה במעמד "הקהל" הייתה דווקא על-ידי המלך - אף שלימוד התורה עם כל ישראל שייך, לכאורה, לסנהדרין - כי מאחר שמטרת קריאת התורה ב"הקהל" היא "ליראה את ה'", דבר המאחד את כל בני ישראל, נעשה הדבר דווקא על-ידי המלך ש"אימתו עליך", הוא זה שמעורר את הרגש של "אימה ויראה" המבטל את ה"אני" ואת המציאות הנפרדת של השומעים, והרי המלך הוא "לב כל קהל ישראל" שמאחד בתוכו את כל עם ישראל כמציאות אחת.


ונמצא, שבמצוות "הקהל" ב' עניינים הקשורים זה בזה - יראת ה' ו[[אחדות ישראל]].
ונמצא, שבמצוות "הקהל" ב' עניינים הקשורים זה בזה - יראת ה' ו[[אחדות ישראל]].

תפריט ניווט