בית הכנסת אהל יצחק (ירושלים): הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ
החלפת טקסט – "היתה" ב־"הייתה"
מ (החלפת טקסט – "וידיאו" ב־"וידאו")
מ (החלפת טקסט – "היתה" ב־"הייתה")
שורה 10: שורה 10:
רק בשנת [[תר"ט]] התיישבו לראשונה חסידי חב"ד ב[[ירושלים]], וחלקם קבעו את מגוריהם בשנת [[תרל"ה]] בשכונת מאה שערים שנוסדה אז והרחיבה את גבולות המגורים מחוץ לחומות העיר העתיקה.
רק בשנת [[תר"ט]] התיישבו לראשונה חסידי חב"ד ב[[ירושלים]], וחלקם קבעו את מגוריהם בשנת [[תרל"ה]] בשכונת מאה שערים שנוסדה אז והרחיבה את גבולות המגורים מחוץ לחומות העיר העתיקה.


באותן שנים שלטה בשכונה החדשה קהילת הפרושים שהיתה מחלוצי הבונים בשכונה, וראשיה קבעו תקנות שונות על מנת לשמור על צביון השכונה ולמנוע מקהילות החסידים לקבוע יתד במקום, ובין התקנות שפורסמו אז היה האיסור לקיים מניין בנוסח חסידי.
באותן שנים שלטה בשכונה החדשה קהילת הפרושים שהייתה מחלוצי הבונים בשכונה, וראשיה קבעו תקנות שונות על מנת לשמור על צביון השכונה ולמנוע מקהילות החסידים לקבוע יתד במקום, ובין התקנות שפורסמו אז היה האיסור לקיים מניין בנוסח חסידי.


על אף האיסור, הפרצה הראשונה נעשתה כאשר נוסד מנין חסידי בדירה פרטית (המשמשת כיום כחנות הספרים 'שרייבר'), ולאחר מכן כאשר החסיד ר' [[ישראל שמעון שיין]] ייסד את בית הכנסת 'בית ברוך'{{הערה|בית הכנסת הראשון בשכונה שהתפללו בו בנוסח חסידי, נוסד בשנת [[תרמ"ו]].}}.
על אף האיסור, הפרצה הראשונה נעשתה כאשר נוסד מנין חסידי בדירה פרטית (המשמשת כיום כחנות הספרים 'שרייבר'), ולאחר מכן כאשר החסיד ר' [[ישראל שמעון שיין]] ייסד את בית הכנסת 'בית ברוך'{{הערה|בית הכנסת הראשון בשכונה שהתפללו בו בנוסח חסידי, נוסד בשנת [[תרמ"ו]].}}.

תפריט ניווט