{{פורטל|צבע=#E4DB77|צבע רקע=#F6F4D5|פורטל=תורת החסידות|תוכן='''[[תורת החסידות]]''' היא שיטה בעבודת ה' שהתיסדה ע"י ה[[בעל שם טוב]] והתרחבה והתפרטה על ידי ה[[חסידות הכללית]], והתקבלה באופן פנימי על ידי [[רבותינו נשיאנו]] של [[חסידות חב"ד]]. ענינה של תורת החסידות הוא הארה חדשה של אלוקות, המאירה באור חדש את כל רבדיה של ה[[תורה]]: למן הענינים העמוקים ביותר של חלקי ה[[סוד]] שבתורה, ועד העניינים השייכים לפשטי התורה ולמצוותיה המעשיות.
אחד מיסודותיה של תורת החסידות הוא [[אהבת ישראל]] וההכרה כי בכל יהודי קיימת [[נפש אלוקית]] המאוחדת עם הקב"ה. בגלל קשר זה יש לכל יהודי האפשרות להגיע לדרגות הגבוהות ביותר של [[עבודת ה']]. תורת החסידות היא ההכנה לביאת ה[[משיח]], כנודע מתשובת המשיח לבעל שם טוב, "אימתי קאתי מר? לכשיפוצו מעיינותיך החוצה".
ספר ה[[תניא]] הוא ה[[התורה תורה שבכתב]] של תורת החסידות, וספרי המאמרים של [[רבותינו נשיאנו]] הם ה[[תורה שבעל פה]] של תורת החסידות.