מלחמה: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 2,837 בתים ,  3 בספטמבר 2020
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 45: שורה 45:
מלחמות אלו היו מלחמות מצווה, ואליהם יוצא אפילו [[חתן]] מ[[חופה|חופתו]].
מלחמות אלו היו מלחמות מצווה, ואליהם יוצא אפילו [[חתן]] מ[[חופה|חופתו]].


===הלכות מלחמה===
===הלכות במלחמה===
*'''במלחמת רשות''': מי שקנה [[בית]] ולא חנכו, נטע כרם ולא חללו, או ארש [[אשה]] ולא נשא אותה. עליו חוזר מעורכי המלחמה, על פי דברי ה[[כהן]].
*הירא ורך ה[[לב]], שב מעורכי המלחמה. יש [[שתיים|שתי]] דעות מהו "הירא": [[רבי עקיבא]] אומר כפשוטו, שמפחד מלראות חרב שלופה. ו[[רבי יוסי]] הגלילי אומר, שזהו הירא מה[[עבירה|עבירות]] שבידו.
*'''במלחמת מצווה''': יוצאים למלחמה אפילו חתן מחופתו.
*ארבעה דברים פטרו במחנה צבא{{הערה|משנה [[עירובין]] א י}}: א. מביאין עצים מכל מקום, ולא חוששין מ[[גזל]]. ב. פטורים מ[[נטילת ידים]]. ומ{{מונחון|דמאי|לעשר מאכל, שספק הוציאו ממנו מעשר, ספק לא}} ומלערב עירוב חצרות.


===[[מצוות עשה]]{{הערה|שם=רמבם|רמב"ם הלכות מלכים ומלחמות}}===
להתקין "יד" [=מקום מיוחד] במחנה המלחמה, להפנות בו.
*להיות יתד עם כלי הזין של החיילים, לחפור בו.
*מצות עשה{{הערה|שם=רמבם}}, לשלוח שלום ליושבי העיר כשצרים עליה, ולדון בה כאשר מפורש בתורה, אם תשלים ואם לא תשלים.
*למשוח כהן לדבר באזני אנשי הצבא בשעת המלחמה.
*להיות מארס, ובונה בנין, ונוטע כרם, שמחים בקנינם שנה תמימה, ומחזירין אותן מן המלחמה.
===[[מצוות לא תעשה]]{{הערה|שם=רמבם}}===
*מצות [[לא תעשה]]{{הערה|שם=רמבם}}, שלא להשחית [[עץ]] מאכל כשצרים על [[עיר]].
*מצות לא תעשה{{הערה|שם=רמבם}}, שלא לפחד ולחזור לאחור בשעת מלחמה.
==בימות המשיח==
על [[ימות המשיח]] נאמר{{הערה|ישעיה ב ד}}: {{ציטוטון|וְכִתְּתוּ חַרְבוֹתָם לְאִתִּים וַחֲנִיתוֹתֵיהֶם לְמַזְמֵרוֹת לֹא יִשָּׂא גוֹי אֶל גּוֹי חֶרֶב וְלֹא יִלְמְדוּ עוֹד מִלְחָמָה}}.


==מלחמת היצר==
==מלחמת היצר==
שורה 58: שורה 75:


אחת מדרכי התמודדות ולחימה עם היצר הרע היא: "רבי ישמעאל אומר: אם פגע בך מנוול זה - משכהו לבית המדרש".{{הערה|1=מסכת קידושין דף ל}}
אחת מדרכי התמודדות ולחימה עם היצר הרע היא: "רבי ישמעאל אומר: אם פגע בך מנוול זה - משכהו לבית המדרש".{{הערה|1=מסכת קידושין דף ל}}
==בחסידות==
בחסידות{{הערה|ביושבת בגנים תש"י}} מובא [[משל]] ממלחמה למדת ה[[נצח]]. כמו שכאשר [[מלך]] עושה מלחמה, הרי הוא מבזבז את כל אוצרותיו היקרים ביותר; וכל זה, בשביל לנצח בלחמה. למרות שאם יכנע יפסיד פחות [[כסף]], מאשר אם ילחם. וזאת מפני מדת הנצחון שבתוכו, שלכן לא משנה לו בכלל בזבוז האוצרות.


{{הערות שוליים|}}
{{הערות שוליים|}}
2,913

עריכות

תפריט ניווט