6,031
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
==סיפור הספר תורה==
בזמן המאסר בבית הכלא, הורשו על ידי השלטונות להכניס ספרי תורה לתאים הפרטיים בהם שהו, אך עקב התנאים הירודים של הצחנה והלכלוך ששררו במקום הם העדיפו שלא לחלל את קדושתו של הספר תורה, ועל כן הם למדו מתוך יריעות נפרדות שלא אוגדו בספר ולא נתקדשו בקדושתו החמורה של הספר תורה.
לאחר שישבו 17 שנים במאסר, הוכתר כצאר של [[רוסיה]] אלכסנדר השני שהעניק להם חנינה, ועם היציאה מהמאסר איגדו את יריעות ספר התורה שהצטברו בידם לאורך השנים, ותפרו אותם. עצי החיים בהם השתמשו היו אף הם בעלי ייחוס, היות וגולפו על ידי [[המגיד מקוזניץ]] ששלח אותם כתשורה לידידו ר' [[מיכל מזלוטשוב]]. כאשר הגיעו עצי החיים לידיו של ר' מיכל הוא הכריז בדביקות "בעצי החיים הללו עתידים לאחוז צדיקים גדולים".
במשך עשרות שנים עבר הספר אצל צאצאי משפחת שפירא מאב לבן עד שהולאם על ידי הממשל הקומוניסטי.
בשנת [[תרצ"ז]] נפדה הספר מידי ממשלת [[רוסיה]] על ידי הרב שמואל אבא שפירא שהיה צאצא ישיר של האחים מסלאוויטא, וקרוב משפחתו של [[אדמו"ר הריי"צ]]{{הערה|היה נשוי עם מרת מוסיא לבית דוליצקא, נכדתו של האדמו"ר רבי [[יוסף יצחק שניאורסון מאוורוטש]] ובת דודתו של [[אדמו"ר הריי"צ]] (אמה מרת שיינא ברכה, הייתה אחות אמו של אדמו"ר הריי"צ, הרבנית [[שטערנא שרה שניאורסון (אשת אדמו"ר הרש"ב)|שטערנא שרה שניאורסון]].}}.
אין תקציר עריכה
הנסיך מרדזיביל מילא את מבוקשו וכך הגיע הספר התורה לר' שמואל אבא שפירא שמסרו לכ"ק אדמו"ר שליט"א (כדלהלן).
==הרבי הריי"צ והרבי מתענינים בספר התורה==
