מוצאי יום הכיפורים: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 6: שורה 6:
==תפילת ערבית==
==תפילת ערבית==
אודות מנהג השליח ציבור בתפילת ערבית של מוצאי יום הכיפורים יהיה רק מי שיש לו אב ואם  
אודות מנהג השליח ציבור בתפילת ערבית של מוצאי יום הכיפורים יהיה רק מי שיש לו אב ואם  
כתב הרבי "לא ראיתיו. ובבית הכנסת כאן אין נוהגין כן"{{הערה|אגרות קודש ח"ג עמ' רכ. המענה בא לשלול מנהג שהיה רווח בין אנ"ש - אוצר מנהגי חב"ד עמ' רמה}}. את תפילת [[ערבית]] מתפללים ב[[קיטל]] ו[[טלית]], אבל ב[[כובע]], והטלית על הכתפיים. וכן בעריכת ה[[הבדלה]].
כתב הרבי "לא ראיתיו. ובבית הכנסת כאן אין נוהגין כן"{{הערה|אגרות קודש ח"ג עמ' רכ. המענה בא לשלול מנהג שהיה רווח בין אנ"ש ראה ב[[אוצר מנהגי חב"ד]]}}. את תפילת [[ערבית]] מתפללים ב[[קיטל]] ו[[טלית]], אבל ב[[כובע]], והטלית על הכתפיים{{הערה|ספר המנהגים. ושם מובא מהאריז"ל שהיה מוריד מראשו את הטלית אחרי צאת הכוכבים כי לילה אינו זמן ציצית. וכן הוא ב[[המלך במסיבו]] ח"ב עמ' קפ"א}}.
 
בתפילת ערבית מוסיפים בברכת חונן הדעת "אתה חוננתנו" כבכל מוצאי שבת ויום טוב{{הערה|שולחן ערוך אדמו"ר הזקן תרכד א}}.


==הבדלה==
==הבדלה==
את ההבדל עורכים על נר ששבת, כלומר שדלק מערב יום הכיפורים. העורך הבדלה בביתו מדליק עוד נר מהנר ששבת בביתו ומברך על שניהם. ואם אין בביתו נר ששבת יביא מבית הכנסת, וידליק נר אחר ממנו ויברך על שניהם. ואם אי אפשר, יברך על נר שהודלק מנר בית-הכנסת{{הערה|שו"ע אדה"ז סי' תרכד ס"ה-ו ("ואפילו אם חל יום הכיפורים בשבת אין מברך במוצאי שבת אלא על האור שהודלק מערב יום-הכיפורים, כדי להראות שיום זה הוא מקודש, ששבת מן האור"). במוצ"ש רגיל אין צריך לחזר אחר האש, אבל במוצאי יו"כ אפילו כשחל בחול י"א שצריך לחזר אחריו (סי' רחצ, שו"ע אדה"ז ס"ב)}}. [[אדמו"ר הריי"צ]] היה מדייק לערוך את ההבדל במוצאי יום הכיפורים בעצמו.
אין מברכים בהבדלה זו על הבשמים, אלא רק באם הוא מוצאי שבת. מברכים את ברכת הנר לפי שהוא דבר חדש שלא נהנה ממנו ביום הכיפורים, שאסור בהבערה, בשונה משאר החגים שמותרת העברה מאש לאש וכיוצא בזה.
 
את ה[[הבדלה]] עורכים על נר ששבת, כלומר שדלק מערב יום הכיפורים{{{{הערה|העורך הבדלה בביתו מדליק עוד נר מהנר ששבת בביתו ומברך על שניהם. ואם אין בביתו נר ששבת יביא מבית הכנסת, וידליק נר אחר ממנו ויברך על שניהם. ואם אי אפשר, יברך על נר שהודלק מנר בית הכנסת{{הערה|שו"ע אדה"ז תרכד ס"ה-ו ("ואפילו אם חל יום הכיפורים בשבת אין מברך במוצאי שבת אלא על האור שהודלק מערב יום-הכיפורים, כדי להראות שיום זה הוא מקודש, ששבת מן האור"}}. במוצאי שבת רגיל אין צריך לחזר אחר האש, אבל במוצאי יום הכיפורים אפילו כשחל בחול יש אומרים שצריך לחזר אחריו {{הערה|שו"ע אדה"ז רחצ ב)}}.
 
גם ההבדלה נאמרת בקיטל וכובע והטלית על הכתפיים{{הערה|ספר המנהגים. ובהמלך במסיבו ב לז, קפא, מבאר הרבי שההבדלה שייכת למה שלפניה ולמה שלאחריה, ומבדילה ביניהם, ולכן עושים פעולה להמשיך את יום הכיפורים למוצאי יום הכיפורים}}.


==קידוש לבנה==
אדמו"ר הרש"ב היה עושה הבדלה בעצמו במוצרי יום הכיפורים ואת השירים נתן לבנו [[אדמו"ר הריי"צ]] שאף הוא בירך את ברכת ההבדלה. כמו כן בשנות נשיאותו של [[אדמו"ר הריי"צ]] היה מדייק לערוך את ההבדל במוצאי יום הכיפורים בעצמו. והיה מטעים משיירי ההבדלה לרבי מלך המשיח{{הערה|המלך במסיבו ב לט, קפב}}.
אחרי הבדלה מקדשים את הלבנה - בחגירת אבנט (אבל לאו דווקא בטלית וקיטל), ונכון לרחוץ את הפנים ולנעול נעליים לפני כן{{הערה|לוח כולל חב"ד}}.


==גוט יום טוב==
==גוט יום טוב==
במוצאי יום הכיפורים אומרים: 'גוט יום-טוב'. ובליובאוויטש, ב"אולם הקטן", הכריזו זאת{{הערה|סה"ש תרצ"ז עמ' 155 (כאחד מ"המנהגים המקובלים, שיש להם יסוד")}}.  
במוצאי יום הכיפורים אומרים: 'גוט יום-טוב'. ובליובאוויטש, ב"אולם הקטן", הכריזו זאת{{הערה|סה"ש תרצ"ז עמ' 155 (כאחד מ"המנהגים המקובלים, שיש להם יסוד")}}.  
==קידוש לבנה==
אחרי הבדלה מקדשים את הלבנה - בחגירת אבנט (אבל לאו דווקא בטלית וקיטל), ונכון לרחוץ את הפנים ולנעול נעליים לפני כן{{הערה|לוח כולל חב"ד}}.


==סעודה==
==סעודה==
11,573

עריכות

תפריט ניווט