27,797
עריכות
תהלים: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
החלפת טקסט – "תהילים" ב־"תהלים"
מ (החלפת טקסט – "תהילים" ב־"תהלים") תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
|||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ: | [[קובץ:תהלים 2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי עם ספר תהלים]] | ||
''' | '''תהלים''', הוא ספר מהכתובים, הכולל מזמורים שונים, ואשר חובר על ידי [[דוד המלך]] יחד עם עשרה זקנים. בספר תהלים מאה וחמישים מזמורים מסוגים שונים: מזמורי הלל, מזמורי הודאה, מזמורי שבח. | ||
[[יהודים]] בכל הדורות נהגו לומר תהלים, הן בזמן צרה, והן כתחנונים. | [[יהודים]] בכל הדורות נהגו לומר תהלים, הן בזמן צרה, והן כתחנונים. | ||
== תקנות אמירת | == תקנות אמירת תהלים == | ||
===לאחר התפילה=== | ===לאחר התפילה=== | ||
מן התקנות של [[אדמו"ר הריי"צ]] הוא לומר את התהלים כפי שנחלק לימי החודש.{{הערה|1= [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/14/4960&search=%D7%AA%D7%94%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%9D אגרות קודש תשי"ז]}} | מן התקנות של [[אדמו"ר הריי"צ]] הוא לומר את התהלים כפי שנחלק לימי החודש.{{הערה|1= [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/14/4960&search=%D7%AA%D7%94%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%9D אגרות קודש תשי"ז]}} | ||
| שורה 12: | שורה 12: | ||
===בימים שאין אומרים תחנון=== | ===בימים שאין אומרים תחנון=== | ||
בימים שאין אומרים בהם תחנון, וממילא לא אומרים גם 'למנצח יענך ה' ביום צרה' - פרק כ', נוהגים לומר פרק זה אחר התפילה קודם לאמירת | בימים שאין אומרים בהם תחנון, וממילא לא אומרים גם 'למנצח יענך ה' ביום צרה' - פרק כ', נוהגים לומר פרק זה אחר התפילה קודם לאמירת תהלים היומי (החלוקה החודשית), אך לא בתור סדר התפילה, אלא כסדר תחנונים{{הערה|תקנה זו היא 'מיום א' [[ב' ניסן]] [[תש"ד]] - נדפס בתחילת [[תהלים אהל יוסף יצחק]].}}. | ||
===מזמור אישי=== | ===מזמור אישי=== | ||
{{ערך מורחב|ערך=[[פרק אישי (מנהג)]]}} | {{ערך מורחב|ערך=[[פרק אישי (מנהג)]]}} | ||
על פי הוראת [[הבעל שם טוב]], נוהגים לומר בכל יום את מזמור | על פי הוראת [[הבעל שם טוב]], נוהגים לומר בכל יום את מזמור התהלים המתאים למספר שנותיו של האדם. אצל חסידים נהוג לומר בכל יום גם את פרק התהלים של האדמו"ר, והורים לילדים קטנים נוהגים לומר גם את פרק התהלים עבור בניהם, דבר המהווה סגולה שלא יצאו לתרבות רעה. | ||
===נתינת צדקה=== | ===נתינת צדקה=== | ||
[[אדמו"ר הריי"צ]] סיפר{{הערה|'קובץ מכתבים' הנדפס בסוף [[תהלים אהל יוסף יצחק]] עמוד 209.}} שאביו [[אדמו"ר הרש"ב]] נהג בכל פעם שאמר | [[אדמו"ר הריי"צ]] סיפר{{הערה|'קובץ מכתבים' הנדפס בסוף [[תהלים אהל יוסף יצחק]] עמוד 209.}} שאביו [[אדמו"ר הרש"ב]] נהג בכל פעם שאמר תהלים, ואפילו מעט פסוקים, לתת כמה מטבעות בקופות הצדקה שהיו בתיבת שלחנו. ונהג להפריש מטבעות של נחשת, של כסף ושל זהב. | ||
על יסוד הנהגה זו, הורה הרבי בהתוועדות ח"י אלול תשמ"ה: "כדאי ונכון שבכל הזדמנות של אמירת | על יסוד הנהגה זו, הורה הרבי בהתוועדות ח"י אלול תשמ"ה: "כדאי ונכון שבכל הזדמנות של אמירת תהלים... לצרף לכך את ענין הנתינה לצדקה"{{הערה|לקוטי שיחות חלק כ"ט עמוד 298.}}. | ||
==בשבת מברכים== | ==בשבת מברכים== | ||
| שורה 27: | שורה 27: | ||
ב[[שבת מברכים]] תיקן [[אדמו"ר הריי"צ]]: | ב[[שבת מברכים]] תיקן [[אדמו"ר הריי"צ]]: | ||
1. לקרוא את כל ספר | 1. לקרוא את כל ספר התהלים בהשכמה ([[לוח היום יום]] כ"ו [[כסלו]]), 1) האמירה צריכה להיות השכם בבוקר לפני [[תפילת שחרית]] (ולימוד [[חסידות]]). 2) עדיף שהאמירה תהיה בציבור וב[[בית הכנסת]]. 3) אחר התהלים יאמרו [[קדיש]] יתום. ואם יש חיוב, יארצייט או אבלים, יאמרו [[קדיש]] אחר כל ספר מהתהלים. 4) לפני אמירת ה[[קדיש]] אומרים את ה'יהי רצון' המודפס בסוף התהלים (הרבי נוהג לאומרו רק בסיום כל התהלים), ובאם אין חיוב - לא אומרים גם את ה'יהי רצון'. 5) גם בשבת שלפני [[ראש השנה]] אומרים את כל התהלים. 6) מי שלא הספיק לומר את כל התהלים לפני התפילה בציבור - עדיף שיתפלל בציבור וישלים אחר-כך את אמירת התהלים, או שיקדים ויתחיל באמירתם כבר בליל שבת. אם כבר שקעה השמש (שאז אין אומרים תהלים עד חצות הלילה, לא צריך לחכות עד אז אלא) משלימים את אמירת התהלים ביום ראשון. | ||
===בימי הרחמים והסליחות=== | ===בימי הרחמים והסליחות=== | ||
מיום שני ד[[ראש חודש]] [[אלול]] עד [[יום הכיפורים]], אומרים בכל יום ויום במשך היום שלושה קאפיטלאך | מיום שני ד[[ראש חודש]] [[אלול]] עד [[יום הכיפורים]], אומרים בכל יום ויום במשך היום שלושה קאפיטלאך תהלים על הסדר: ביום א' [[אלול]] - קאפיטל א, ב, ג. ב' [[אלול]] - ד, ה, ו וכו'. וביום-הכיפורים - שלושים ושישה קאפיטלאך: קודם כל נדרי - קטו עד קכג. קודם ה[[שינה]] קכד עד קלב. אחר מוסף - קלג עד קמא. אחר נעילה - קמב עד קנ{{הערה|[[ספר המנהגים]].}}. | ||
ומי שלא התחיל מיום שני דראש-חודש, יתחיל באותו יום שהוא עומד בו, ואת אשר החסיר ישלים, אבל לא יותר משלשה קאפיטלעך בכל יום{{הערה|[[קובץ מכתבים]], שם. וב'היום יום' שם, בהשמטת המשפט האחרון "אבל לא יותר" וכו'.}}. | ומי שלא התחיל מיום שני דראש-חודש, יתחיל באותו יום שהוא עומד בו, ואת אשר החסיר ישלים, אבל לא יותר משלשה קאפיטלעך בכל יום{{הערה|[[קובץ מכתבים]], שם. וב'היום יום' שם, בהשמטת המשפט האחרון "אבל לא יותר" וכו'.}}. | ||
| שורה 37: | שורה 37: | ||
===בראש השנה=== | ===בראש השנה=== | ||
{{ערך מורחב|ערך=[[אמירת | {{ערך מורחב|ערך=[[אמירת תהלים בראש השנה]]}} | ||
בערב ראש השנה ובראש השנה ישנה עבודה מיוחדת של אמירת | בערב ראש השנה ובראש השנה ישנה עבודה מיוחדת של אמירת תהלים, שהיא עבודה בפשטות ועל ידי קבלת עול מלכות שמים. | ||
אדמו"ר הריי"צ הסביר כי עיקר עבודת ראש השנה ביום ובלילה הוא בקבלת עול מלכות שמים, ולכן עבודת היום — גם בגדולים ובעלי צורה — בעבודה הנראית כמו פשוטה, באמירת תהלים כל הזמן, ולמעט ב[[שינה]] בשני לילות אלו ככל האפשרי, ולהזהר בדברים בטלים עד קצה האחרון, גם משיחות איזה שיהיו. כהעבד אשר אין לו זמן אף רגע לשבות ממלאכת אדונו, או כבן הטרוד בשמחת קבלת פני אביו{{הערה|אגרות קודש מוהריי"צ, י, עמ' תכה}}.מכיון שעיקר העבודה הוא בקבלת עול דוקא שזהו דוקא הוא יסוד ושורש העבודה, ועל ידי זה דוקא הנה מגיעים למעלות ומדריגות רמות ונשאות{{הערה|ס' המאמרים תרצ"ז, עמי 310}}. | אדמו"ר הריי"צ הסביר כי עיקר עבודת ראש השנה ביום ובלילה הוא בקבלת עול מלכות שמים, ולכן עבודת היום — גם בגדולים ובעלי צורה — בעבודה הנראית כמו פשוטה, באמירת תהלים כל הזמן, ולמעט ב[[שינה]] בשני לילות אלו ככל האפשרי, ולהזהר בדברים בטלים עד קצה האחרון, גם משיחות איזה שיהיו. כהעבד אשר אין לו זמן אף רגע לשבות ממלאכת אדונו, או כבן הטרוד בשמחת קבלת פני אביו{{הערה|אגרות קודש מוהריי"צ, י, עמ' תכה}}.מכיון שעיקר העבודה הוא בקבלת עול דוקא שזהו דוקא הוא יסוד ושורש העבודה, ועל ידי זה דוקא הנה מגיעים למעלות ומדריגות רמות ונשאות{{הערה|ס' המאמרים תרצ"ז, עמי 310}}. | ||
==חברת | ==חברת התהלים העולמית== | ||
{{ערך מורחב|ערך=[[חברת תהלים העולמית]]}} | {{ערך מורחב|ערך=[[חברת תהלים העולמית]]}} | ||
חברת תהלים העולמית נוסדה בשנת [[תש"ב]] על ידי [[הרבי הריי"צ]] כמחלקה נוספת בפעילות "[[מחנה ישראל]]" בהוספת זכויות ותפילות על עם ישראל, להסרת "[[חבלי משיח]]". | חברת תהלים העולמית נוסדה בשנת [[תש"ב]] על ידי [[הרבי הריי"צ]] כמחלקה נוספת בפעילות "[[מחנה ישראל]]" בהוספת זכויות ותפילות על עם ישראל, להסרת "[[חבלי משיח]]". | ||
| שורה 52: | שורה 52: | ||
== מנהגי רבותינו נשיאנו == | == מנהגי רבותינו נשיאנו == | ||
הרבי סיפר, שאצל [[הצמח צדק]], אמירת | הרבי סיפר, שאצל [[הצמח צדק]], אמירת תהלים שלו היה נפלא מאוד. | ||
מסופר כי פעם אחת ישב [[אדמו"ר הצמח צדק]] סגור בחדרו ואמר | מסופר כי פעם אחת ישב [[אדמו"ר הצמח צדק]] סגור בחדרו ואמר תהלים ב[[דביקות]] ומתיקות נפלאה. כיון שנשמע קולו הנעים והכובש לבבות ב"החצר", סבבו המון [[חסידים]] את החלון של חדר האדמו"ר להקשיב ולשמוע פסוקי התהלים יוצאים מפי רבם בשפיכת הנפש ברגשי מרירות ותקוה, ושמעו את תנועת השיר [[ניגון הודיעני ה' קצי]]". בתוך כך יצאה הרבנית מביתה ובראותה הדוחק והצפיפות מסביב חלון הבית גערה על החסידים ואמרה בתמימותה המיוחדת לה: "וואס שטופט איהר זיך, איהר האט ניט געזעהן, ווי א איד זאגט תהלים"? (= מה אתם נידחקים, לא ראיתם יהודי אומר תהלים?)". | ||
החוקר החב"די הרב [[לב לייבמן]], טוען שהרבי ניגן את פסוקי | החוקר החב"די הרב [[לב לייבמן]], טוען שהרבי ניגן את פסוקי התהלים לפי הטעמים המסורים בידו מאדמו"ר הזקן כטעמים שבהם שרו הלווים בבית המקדש. ועל סמך טענה זו שיחזר הרב לב לייבמן חלק מה[[טעמים]] של ספר תהלים{{הערה|1=[http://nichoach.blogspot.co.il/2014/08/blog-post_19.html]}}. | ||
== מזמור כ"ג == | == מזמור כ"ג == | ||
{{ערך מורחב| | {{ערך מורחב|תהלים כ"ג}} | ||
מהעצות היעוצות לחזק רגש הבטחון באם צריך חיזוק הוא לומר מזמור כ"ג בספר | מהעצות היעוצות לחזק רגש הבטחון באם צריך חיזוק הוא לומר מזמור כ"ג בספר התהלים, היינו מזמור לדוד ה' רועי לא אחסר גו'{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/25/9487&search=%D7%AA%D7%94%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%9D אגרות קודש ט'תפז]}}. | ||
בשבת מברכים אומרים לפני התפילה את כל ספר תהלים. ואם נאמר הוא בציבור, לומר [[קדיש]] במקום הראוי. | בשבת מברכים אומרים לפני התפילה את כל ספר תהלים. ואם נאמר הוא בציבור, לומר [[קדיש]] במקום הראוי. | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
{{מזמורי ספר | {{מזמורי ספר התהלים|}} | ||
{{תנך}} | {{תנך}} | ||
[[קטגוריה:תנ"ך]] | [[קטגוריה:תנ"ך]] | ||
[[קטגוריה: | [[קטגוריה:תהלים|*]] | ||