27,797
עריכות
מ (החלפת טקסט – "תהילים" ב־"תהלים") |
|||
שורה 2: | שורה 2: | ||
|ניקוד=כן | |ניקוד=כן | ||
|רוחב=25% | |רוחב=25% | ||
|כותרת= | |כותרת= תהלים ג' {{ש}}מִזְמוֹר לְדָוִד בְּבָרְחוֹ מִפְּנֵי אַבְשָׁלוֹם בְּנוֹ. | ||
|תוכן= | |תוכן= | ||
'''א''' מִזְמוֹר לְדָוִד בְּבָרְחוֹ מִפְּנֵי אַבְשָׁלוֹם בְּנוֹ.{{ש}} | '''א''' מִזְמוֹר לְדָוִד בְּבָרְחוֹ מִפְּנֵי אַבְשָׁלוֹם בְּנוֹ.{{ש}} | ||
שורה 13: | שורה 13: | ||
'''ח''' קוּמָה ה' הוֹשִׁיעֵנִי אֱלֹקֵי כִּי הִכִּיתָ אֶת כָּל אֹיְבַי לֶחִי שִׁנֵּי רְשָׁעִים שִׁבַּרְתָּ.{{ש}} | '''ח''' קוּמָה ה' הוֹשִׁיעֵנִי אֱלֹקֵי כִּי הִכִּיתָ אֶת כָּל אֹיְבַי לֶחִי שִׁנֵּי רְשָׁעִים שִׁבַּרְתָּ.{{ש}} | ||
'''ט''' לַה' הַיְשׁוּעָה עַל עַמְּךָ בִרְכָתֶךָ סֶּלָה.}} | '''ט''' לַה' הַיְשׁוּעָה עַל עַמְּךָ בִרְכָתֶךָ סֶּלָה.}} | ||
''' | '''תהלים ג'''' הוא המזמור השלישי של [[תהלים]]. זהו מזמור הודיה אישית לה', אשר ענה [[תפילה|לתפילת]] [[נשמה]] מיוסרת. תהלים ג' מיוחס ל[[דוד]], כאשר הוא ברח מ[[אבשלום]] [[בן|בנו]]. דוד, שננטש על ידי נתיניו, נלעג מצד [[שמעי בן גרא]], ונרדף אחר כתרו [[חיים|וחייו על]] ידי בנו, פונה לה', מודה בתחינותיו ומתוודה על [[אמונה|אמונתו]]. | ||
== תוכן == | == תוכן == | ||
בגמרא התפרשו הפסוקים | בגמרא התפרשו הפסוקים בתהלים, ב[[מסכת ברכות]] דף ז': "ואמר ר' יוחנן משום רשב"י קשה תרבות רעה בתוך ביתו של אדם יותר ממלחמת גוג מגוג שנאמר (תהלים ג'): "מזמור לדוד בברחו מפני אבשלום בנו" וכתיב בתריה (שם) "ה' מה רבו צרי רבים קמים עלי" ואילו גבי מלחמת גוג ומגוג כתיב (שם ב') "למה רגשו גויים ולאומים יהגו ריק" ואילו "מה רבו צרי" לא כתיב. ומבואר- שהמאבק של דוד עם אבשלום בנו המכונה בגמרא "תרבות רעה" - מהווה סמל למאבקו של האדם עם יצרו הרע המקומם עליו מתוך ביתו. | ||
ב[[ספר הזוהר]] נכתב: "רבי יהודה פתח ואמר מזמור לדוד בברחו וגו', מקרא זה העירו החברים, אבל למה אמר שירה, אם משום שבנו שקם עליו ולא זר, היה צריך להיות יותר גדולה, כי אדם מתמרמר יותר על רעה מועטת מיד קרוביו, משמתמרמר על רעה מרובה מידי אחרים. אלא מזמור לדוד שכן רצה דוד, שמקודם חשב שהקב"ה יענישו על חטאיו בעולם הבא, כיון שראה שבעולם הזה רוצה להפרע ממנו היה שמח ואמר שירה." | ב[[ספר הזוהר]] נכתב: "רבי יהודה פתח ואמר מזמור לדוד בברחו וגו', מקרא זה העירו החברים, אבל למה אמר שירה, אם משום שבנו שקם עליו ולא זר, היה צריך להיות יותר גדולה, כי אדם מתמרמר יותר על רעה מועטת מיד קרוביו, משמתמרמר על רעה מרובה מידי אחרים. אלא מזמור לדוד שכן רצה דוד, שמקודם חשב שהקב"ה יענישו על חטאיו בעולם הבא, כיון שראה שבעולם הזה רוצה להפרע ממנו היה שמח ואמר שירה." | ||
שורה 23: | שורה 23: | ||
==בחב"ד== | ==בחב"ד== | ||
[[הבעל שם טוב]] אומר שכל פרק | [[הבעל שם טוב]] אומר שכל פרק בתהלים שמתחיל במילים "מזמור לדוד" סימן שכתב אותו דוד המלך אזי שהוא ניגן ואחר מכן שרתה עליו השכינה. | ||
==המזמור במנהגים== | ==המזמור במנהגים== | ||
* פסוקים ב'-ט' הם חלק מתפילות [[שמע ישראל|קריאת שמע לפני השינה]] <ref>The Complete Artscroll Siddur page 291</ref>. | * פסוקים ב'-ט' הם חלק מתפילות [[שמע ישראל|קריאת שמע לפני השינה]] <ref>The Complete Artscroll Siddur page 291</ref>. | ||
* פסוק ט' הוא הפסוק השמיני של [[פסוקי דזמרא|והוא רחום]] בפסוקי דזמרה<ref>The Complete Artscroll Siddur page 63</ref> ונמצא גם [[הבדלה|בתפילת ההבדלה]]<ref>The Complete Artscroll Siddur page 619</ref>. | * פסוק ט' הוא הפסוק השמיני של [[פסוקי דזמרא|והוא רחום]] בפסוקי דזמרה<ref>The Complete Artscroll Siddur page 63</ref> ונמצא גם [[הבדלה|בתפילת ההבדלה]]<ref>The Complete Artscroll Siddur page 619</ref>. | ||
* הפרק (ביחד עם | * הפרק (ביחד עם תהלים א', ב' וד') נאמר בקצת קהילות לאחר תפילת ערבית של ליל יום כיפור. | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
{{מזמורי ספר | {{מזמורי ספר התהלים}} | ||
[[קטגוריה: | [[קטגוריה:תהלים|א]] |