תהלים כ"ג: הבדלים בין גרסאות בדף

| כותרת = פסוקי המזמור: תהילים כ"ג{{ש}}מִזְמוֹר לְדָוִד: ה' רֹעִי רֹעִי לֹא אֶחְסָר

'''תהילים כ"ג''' הוא [[מזמור תהילים|המזמור]] ה-23 ב[[ספר תהילים]], מילות הפתיחה של המזמור הן: '''"מִזְמוֹר לְדָוִד ה' רֹעִי לֹא אֶחְסָר"'''.  

ניתן להבחין במזמור במספר [[דימוי]]ים של ה'. מספר חוקרים רואים במזמור כולו ציור אחד - ה' כ[[רועה]] אשר מולו עומד דוד, המכנה אותו {{ציטוטון|ה' רֹעִי}}. אחרים מחלקים אותו לשתי תמונות - דימוי הרועה בפסוקים א'-ד', ודימוי ה' כבעל בית, אשר מארח את אורחו, דוד - {{ציטוטון|וְשַׁבְתִּי בְּבֵית ה'}} (פסוקים ה'-ו'). יש המחלקים את המזמור לשלושה חלקים: (א) הרועה וצאנו (א'-ג'); (ב) ה' כמורה דרכו של מחבר המזמור (פס' ד'); (ג) בעל בית ואורחו (ה'-ו').{{הערה|"תהילים כ"ג", [[נחום סרנה]] (עורך), '''תהילים - חלק א'''', סדרת עולם התנ"ך, עמ' 105 ({{כותר|23958533}})}}

פרשנויות שונות ניתנו לנושא המזמור; הפרשנות המקובלת היא שמדובר במזמור אישי, המתאר את ביטחונו של האדם בה'.{{הערה|[[דעת מקרא]] על תהילים כ"ג}} לעומת פרשנות זו מציג ה[[מלבי"ם]] את המזמור כעוסק בחייו האישיים של דוד לפני שהיה למלך, ומפרט כיצד חלקיו השונים של המזמור מקבילים לחיי דוד.{{הערה|[[s:מלבי"ם על תהלים כג א|מלבי"ם על תהילים, מזמור כ"ג, פסוק א']]}} פרשנות נוספת מוצגת ב[[מדרש תהילים]]: חז"ל מציגים את המזמור כסמל לקורות [[נדודי בני ישראל במדבר|עם ישראל במדבר]].{{הערה|מדרש תהלים, מזמור כ"ג, ד"ה "נפשי ישובב"}}

{{מזמורי ספר התהילים}}

[[קטגוריה:תהילים|כ]]