27,714
עריכות
מ (החלפת טקסט – "{{הערת שוליים|" ב־"{{הערה|") תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
מ (החלפת טקסט – "תהילים" ב־"תהלים") |
||
שורה 3: | שורה 3: | ||
==תפילה== | ==תפילה== | ||
*"אדיר במרום השם" זהו בחינת [[חכמה]], ש'''א'''דיר '''ב'''מרום '''י'''' זהו "אבי" בחינת [[אב (חכמה)|אב שהוא חכמה]]. | *"אדיר במרום השם" זהו בחינת [[חכמה]], ש'''א'''דיר '''ב'''מרום '''י'''' זהו "אבי" בחינת [[אב (חכמה)|אב שהוא חכמה]]. | ||
*"אדירים משברי ים" - הם מבחינת [[ספירת הבינה]] שהם ב[[ראשי תיבות]] [[אם (בינה)|אמ"י - בחינת הבינה]]{{הערה|"[[יהל אור]] על [[ | *"אדירים משברי ים" - הם מבחינת [[ספירת הבינה]] שהם ב[[ראשי תיבות]] [[אם (בינה)|אמ"י - בחינת הבינה]]{{הערה|"[[יהל אור]] על [[תהלים]]" ל[[אדמו"ר הצמח צדק]] עמ' שמ"א בתחילתו.}}. | ||
*"לדוד בשנותו את טעמו לפני אבימלך ויגרשהו וילך" על פי [[תורת החסידות]]. "בשנותו את טעמו" - העבודה בבחינת אתהפכא טעמין מרירו למיתקא וחשוכא לנהורא, הרי זה על ידי "לפני אבימלך", כי [[אבימלך (כתר מלכות)]] הוא המקיפים דמלכות - [[כתר]]. ו"לפני אבימלך" היינו, למעלה מהמקיפים - בחינת [[אור הקו]] עצמו הנמשך מ[[אור אין סוף]], שממנו נמשכים המקיפים והפנימיים, בבחינת מלכות דאין סוף. אבל מכל מקום, ראשית העבודה היא "ויגרשהו וילך" - בחינת [[אתכפיא]] וגירוש הרע מלבו, ועל ידי זה מעוררים רצון ה' למלוך עלינו ולהחיותנו. | *"לדוד בשנותו את טעמו לפני אבימלך ויגרשהו וילך" על פי [[תורת החסידות]]. "בשנותו את טעמו" - העבודה בבחינת אתהפכא טעמין מרירו למיתקא וחשוכא לנהורא, הרי זה על ידי "לפני אבימלך", כי [[אבימלך (כתר מלכות)]] הוא המקיפים דמלכות - [[כתר]]. ו"לפני אבימלך" היינו, למעלה מהמקיפים - בחינת [[אור הקו]] עצמו הנמשך מ[[אור אין סוף]], שממנו נמשכים המקיפים והפנימיים, בבחינת מלכות דאין סוף. אבל מכל מקום, ראשית העבודה היא "ויגרשהו וילך" - בחינת [[אתכפיא]] וגירוש הרע מלבו, ועל ידי זה מעוררים רצון ה' למלוך עלינו ולהחיותנו. | ||
*"לעולם יהא אדם זהיר בתפילת המנחה" ופירש [[אדמו"ר הזקן]]: "לעולם" - עבודת ה[[אדם]] ב[[עולם]] היא, אשר "יהא אדם זהיר" שהשכל הפועל במידו יזהיר (יאיר). היינו: הגברת הצורה על החומר. '''בתפילת המנחה''' הדבר ניכר במיוחד ב[[תפילת מנחה]] - שאפילו שבשעה שאדם טרוד בעניניו - הוא מפסיק ומתפלל. | *"לעולם יהא אדם זהיר בתפילת המנחה" ופירש [[אדמו"ר הזקן]]: "לעולם" - עבודת ה[[אדם]] ב[[עולם]] היא, אשר "יהא אדם זהיר" שהשכל הפועל במידו יזהיר (יאיר). היינו: הגברת הצורה על החומר. '''בתפילת המנחה''' הדבר ניכר במיוחד ב[[תפילת מנחה]] - שאפילו שבשעה שאדם טרוד בעניניו - הוא מפסיק ומתפלל. |