27,062
עריכות
מ (החלפת טקסט – " {{הערה|" ב־"{{הערה|") |
מ (החלפת טקסט – "תהילים" ב־"תהלים") |
||
שורה 104: | שורה 104: | ||
ליל ה"זכור ברית" [=ליל ערב ראש השנה] היה ה"וואך נאכט" [ליל שימורים] של הימים הנוראים. מאז היותי בן שש שנים, לא זכור לי שבליל ערב ראש השנה ילכו לישון בבלילה רגיל; כל אחד התכונן בדרכו שלו לערב ר"ה הממשמש ובא, שהוא המבוא לימי הדין והמשפט{{הערה|ספר השיחות ה'ש"ת, עמ' 10}}. | ליל ה"זכור ברית" [=ליל ערב ראש השנה] היה ה"וואך נאכט" [ליל שימורים] של הימים הנוראים. מאז היותי בן שש שנים, לא זכור לי שבליל ערב ראש השנה ילכו לישון בבלילה רגיל; כל אחד התכונן בדרכו שלו לערב ר"ה הממשמש ובא, שהוא המבוא לימי הדין והמשפט{{הערה|ספר השיחות ה'ש"ת, עמ' 10}}. | ||
==אמירת [[ | ==אמירת [[תהלים]] קודם ערבית דראש השנה== | ||
קודם [[תפילת מעריב]] - אמירת תהלים{{הערה|ספר המנהגים}}. | קודם [[תפילת מעריב]] - אמירת תהלים{{הערה|ספר המנהגים}}. | ||
שורה 126: | שורה 126: | ||
כשהיה הוד [[רבינו הזקן]] אצל מורו ורבו הרב [[המגיד ממזריטש]], ראה כי רבו המגיד מתפלל את תפילת המנחה של ערב ראש ראש השנה באריכות גדולה, ב[[קול]] ניגון של התעוררות ובבכיות עצומות, כמי שנפרד מאוהבו הנאמן.. בסדר זה הדריך רבינו הזקן את בניו ונכדיו, וכך נהגו אבותינו רבותינו הקדושים בכל דור ודור{{הערה|[[ספר השיחות]] [[תש"ב]], עמ' 2.}}. | כשהיה הוד [[רבינו הזקן]] אצל מורו ורבו הרב [[המגיד ממזריטש]], ראה כי רבו המגיד מתפלל את תפילת המנחה של ערב ראש ראש השנה באריכות גדולה, ב[[קול]] ניגון של התעוררות ובבכיות עצומות, כמי שנפרד מאוהבו הנאמן.. בסדר זה הדריך רבינו הזקן את בניו ונכדיו, וכך נהגו אבותינו רבותינו הקדושים בכל דור ודור{{הערה|[[ספר השיחות]] [[תש"ב]], עמ' 2.}}. | ||
הרבי התפלל [[תפילת מנחה]] דערב ראש השנה [[תשי"א]] בבכיות נוראות להפליא. אחרי [[תפילת מנחה]] התחיל הרבי לומר [[ | הרבי התפלל [[תפילת מנחה]] דערב ראש השנה [[תשי"א]] בבכיות נוראות להפליא. אחרי [[תפילת מנחה]] התחיל הרבי לומר [[תהלים]] (בס' [[תהלים]] עם פירוש ה"מצודות") ב[[דביקות]] עצומה, במשך שעה ומחצה.. אמר מאוד בלחש, ורצינות איומה היתה נסוכה על פניו הקדושים{{הערה|[[ימי בראשית]], עמ' 248.}}. | ||
בערב ראש השנה קודם [[תפילת מנחה]] - שהיא התפילה האחרונה דשנה העברה - עושה חשבון צדק בנפשו מכל אשר עבר עליו במשך השנה, הן בענייני מצוות עשה ומצוות לא תעשה, והן בענייני המידות ויראת שמים, בין בעניינים שבין אדם למקום והן בעניינים שבין אדם לחבירו, והחשבון שעושה הוא אדעתא דנפשיה באמת לאמיתו.. | בערב ראש השנה קודם [[תפילת מנחה]] - שהיא התפילה האחרונה דשנה העברה - עושה חשבון צדק בנפשו מכל אשר עבר עליו במשך השנה, הן בענייני מצוות עשה ומצוות לא תעשה, והן בענייני המידות ויראת שמים, בין בעניינים שבין אדם למקום והן בעניינים שבין אדם לחבירו, והחשבון שעושה הוא אדעתא דנפשיה באמת לאמיתו.. |