27,797
עריכות
הפצת היהדות: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
החלפת טקסט – "דוגמא" ב־"דוגמה"
אין תקציר עריכה |
מ (החלפת טקסט – "דוגמא" ב־"דוגמה") |
||
| שורה 15: | שורה 15: | ||
==חובת העבודה== | ==חובת העבודה== | ||
לאורך השנים, ביאר הרבי בעשרות שיחות ומכתבים את ההכרח הגמור שישנו לעסוק בהפצת היהדות, היות והדבר הוא בבחינת [[פיקוח נפש]] ממש, וכך | לאורך השנים, ביאר הרבי בעשרות שיחות ומכתבים את ההכרח הגמור שישנו לעסוק בהפצת היהדות, היות והדבר הוא בבחינת [[פיקוח נפש]] ממש, וכך לדוגמה התבטא בשנת תשמ"ח: | ||
{{ציטוט|מרכאות=כן|מקור=ספר השיחות תשמ"ח חלק ב' עמוד 488|תוכן=מכיון שמדובר אודות מצב של פיקוח נפשות, רחמנא ליצלן - פיקוח נפשות ברוחניות, הקשור גם עם פיקוח נפשות בגשמיות - הרי '''צו השעה''' לפרסם ולהרעיש בכל מקום ומקום '''שחוב גמור על כל אחד ואחד לעסוק בהפצת התורה והיהדות חוצה!'''}} | {{ציטוט|מרכאות=כן|מקור=ספר השיחות תשמ"ח חלק ב' עמוד 488|תוכן=מכיון שמדובר אודות מצב של פיקוח נפשות, רחמנא ליצלן - פיקוח נפשות ברוחניות, הקשור גם עם פיקוח נפשות בגשמיות - הרי '''צו השעה''' לפרסם ולהרעיש בכל מקום ומקום '''שחוב גמור על כל אחד ואחד לעסוק בהפצת התורה והיהדות חוצה!'''}} | ||
| שורה 32: | שורה 32: | ||
בשיחות ומכתבי הרבי ובמענות השונים שהתפרסמו לאורך השנים, מופיעות אלפי הוראות פרטיות הנוגעות להפצת היהדות באופנים שונים{{הערה|נלקטו בעיקרם בספר 'הפצת היהדות' של הרב [[מנחם ברוד]] ובספר 'שליחות כהלכתה' של הרב [[שלום דובער שוחט]].}}, ולהלן מובאות ההוראות הכלליות של הרבי הנוגעות לכל הפעולות בהפצת היהדות: | בשיחות ומכתבי הרבי ובמענות השונים שהתפרסמו לאורך השנים, מופיעות אלפי הוראות פרטיות הנוגעות להפצת היהדות באופנים שונים{{הערה|נלקטו בעיקרם בספר 'הפצת היהדות' של הרב [[מנחם ברוד]] ובספר 'שליחות כהלכתה' של הרב [[שלום דובער שוחט]].}}, ולהלן מובאות ההוראות הכלליות של הרבי הנוגעות לכל הפעולות בהפצת היהדות: | ||
הרבי מורה להקדים את הפעולה ב[[הפצת המעיינות|הפצת החסידות]] להפצת היהדות{{הערה|לקוטי שיחות חלק כג עמוד 507.}}, וכן להקדים את הפעילות עם בני הנוער על פני כל פעילות עם קהל יעד אחר{{הערה|ראו | הרבי מורה להקדים את הפעולה ב[[הפצת המעיינות|הפצת החסידות]] להפצת היהדות{{הערה|לקוטי שיחות חלק כג עמוד 507.}}, וכן להקדים את הפעילות עם בני הנוער על פני כל פעילות עם קהל יעד אחר{{הערה|ראו לדוגמה אגרות קודש חלק כ' עמוד רצו: "מובן שדין קדימה לעבודה עם הנוער ובתוכו".}}, היות וכל פעולה קטנה איתם יש לה השפעה גדולה הרבה יותר, בדוגמת שתיל רך שנוטעים באדמה, שכל פעולה איתו יש לה השפעה משמעותית על העץ לכשיגדל. | ||
גם בסדר ההשפעה עצמה כאשר פוגשים יהודי, מורה הרבי שיש להקדים ולדבר איתו על משיח{{הערה|התוועדויות תשמ"ה חלק ג' עמוד 1649: "בשעה שהולך לדבר עם הזולת - לכל לראש עליו לצעוק "משיח נאו"!... הנהגה כזו היא היא זו שפועלת ומעוררת אצל הזולת את הפנימיות שבו, שלאמיתו של דבר, גם נפשו צועקת "משיח נאו!"...".}}, ועל עניני מציאות השם{{הערה|התוועדויות תשמ"ה חלק ג' עמוד 1082: "כאשר פוגשים יהודי, הרי בראש ובראשונה צריכים לדבר עמו אודות מציאותו יתברך. . וכל זה - מבלי הבט על מעמדו ומצבו, היינו, שגם אם הוא רחוק מענייני יהדות תורה ומצוותיה".}}. | גם בסדר ההשפעה עצמה כאשר פוגשים יהודי, מורה הרבי שיש להקדים ולדבר איתו על משיח{{הערה|התוועדויות תשמ"ה חלק ג' עמוד 1649: "בשעה שהולך לדבר עם הזולת - לכל לראש עליו לצעוק "משיח נאו"!... הנהגה כזו היא היא זו שפועלת ומעוררת אצל הזולת את הפנימיות שבו, שלאמיתו של דבר, גם נפשו צועקת "משיח נאו!"...".}}, ועל עניני מציאות השם{{הערה|התוועדויות תשמ"ה חלק ג' עמוד 1082: "כאשר פוגשים יהודי, הרי בראש ובראשונה צריכים לדבר עמו אודות מציאותו יתברך. . וכל זה - מבלי הבט על מעמדו ומצבו, היינו, שגם אם הוא רחוק מענייני יהדות תורה ומצוותיה".}}. | ||
| שורה 43: | שורה 43: | ||
כבר בפי חסידים הראשונים היה מורגל לומר "קרב יהודי והשם יתברך יקרב אותך"{{הערה|היום יום כ"ז חשון.}}, והרבי ביאר על כך שזהו מפני גודל הזכות בהתעסקות עם בנו יחידו של הקב"ה, שהרי כל יהודי אצל הקב"ה הוא כמו בן יחיד{{הערה|אגרות קודש חלק ח' עמוד כג.}}. | כבר בפי חסידים הראשונים היה מורגל לומר "קרב יהודי והשם יתברך יקרב אותך"{{הערה|היום יום כ"ז חשון.}}, והרבי ביאר על כך שזהו מפני גודל הזכות בהתעסקות עם בנו יחידו של הקב"ה, שהרי כל יהודי אצל הקב"ה הוא כמו בן יחיד{{הערה|אגרות קודש חלק ח' עמוד כג.}}. | ||
במכתבי הרבי חוזר על עצמו פעמים רבות הביטוי שהוספה בהפצת היהדות היא צינור לברכת ה' ומוסיפה לעוסקים בה ברכות בכל המצטרך{{הערה|על יסוד דברי חז"ל במדרש תנחומא בפרשת משפטים: "נפשו של [[עני]] (כולל [[עני]] בדעת) היתה מפרכסת לצאת מן הרעב ונתת לו פרנסה והחיית אותו - חייך שאני מחזיר לך כולי". ראו | במכתבי הרבי חוזר על עצמו פעמים רבות הביטוי שהוספה בהפצת היהדות היא צינור לברכת ה' ומוסיפה לעוסקים בה ברכות בכל המצטרך{{הערה|על יסוד דברי חז"ל במדרש תנחומא בפרשת משפטים: "נפשו של [[עני]] (כולל [[עני]] בדעת) היתה מפרכסת לצאת מן הרעב ונתת לו פרנסה והחיית אותו - חייך שאני מחזיר לך כולי". ראו לדוגמה: אגרות קודש חלק ד' עמוד ז, חלק ה' עמוד קמו, חלק י"ג עמוד רי ועמוד שו, חלק י"ט עמוד קפח ורסב, חלק כ' עמוד רנז, חלק כב עמוד שנח, לקוטי שיחות חלק כג עמוד 529, ועוד.}}, ואף מביאה את האדם לידי שלימותו הרוחנית{{הערה|לקוטי שיחות חלק א עמוד 260: "על כל יהודי לעסוק ב[[אהבת ישראל]] להשפיע ליהודי שני, ודבר תועלת גם לו עצמו, כמאמר רז"ל על פסוק "רש ואיש תככים נפגשו - מאיר עיני שניהם ה'" כו', "עשיר ורש נפגשו עושה כולם ה'", וכדרך שהדבר לגבי רש ועשיר מבחינה גשמית, כך הדבר לגבי רש ועשיר מבחינה רוחנית: על ידי השפעת העשיר לרש, נותן הקב"ה גם לעשיר". וראה גם אגרות קודש חלק י"א עמוד קצג, ועוד.}}, ומוסיפה לו הצלחה בלימוד התורה שלו, ובעניני עבודת השם האישית שלו, מהווה תיקון על חטאות הנעורים{{הערה|אגרות קודש חלק ד עמוד שסד, חלק יג עמוד צב, חלק יד עמוד רלא.}}, ויש בכוחה להציל מדינה של גהינום{{הערה|לקוטי שיחות חלק א' עמוד 262.}}, והלשפיע לטובה על בני משפחתו של המתעסק בכך{{הערה|אגרות קודש חלק יג עמוד עד.}}. | ||
בנוסף, הרבי כותב שהעיסוק בהפצת היהדות היא סגולה לבנים{{הערה|אגרות קודש חלק יד עמוד תיא.}} ולפרנסה{{הערה|מקדש מלך חלק א' עמוד 232. אגרות קודש חלק יג עמוד שפח. ספר השיחות תשמ"ח חלק א' עמוד 100.}}, ולכל המצטרך ליהודי בגשמיות וברוחניות. | בנוסף, הרבי כותב שהעיסוק בהפצת היהדות היא סגולה לבנים{{הערה|אגרות קודש חלק יד עמוד תיא.}} ולפרנסה{{הערה|מקדש מלך חלק א' עמוד 232. אגרות קודש חלק יג עמוד שפח. ספר השיחות תשמ"ח חלק א' עמוד 100.}}, ולכל המצטרך ליהודי בגשמיות וברוחניות. | ||