11,703
עריכות
מ (אליהו ב. העביר את הדף משתמש:אליהו ב./אחת בשנה לשם אחת בשנה בלי להשאיר הפניה) |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 26: | שורה 26: | ||
==הדגשת עניין האחדות== | ==הדגשת עניין האחדות== | ||
יום הכיפורים הנקרא בכתוב "אחת בשנה" הוא הזמן המיוחד בשנה שבו מודגש ביותר עניין האחדות. הדבר מתבטא בכך שיום הכיפורים הוא לעולם יום אחד בלבד, בשונה משאר חגי ישראל. | |||
יום הכיפורים הוא הזמן המסוגל שבו מודגשת ביותר אחדותם של ישראל למציאות אחת, כלומר, לא רק אהבת ישראל סתם, אלא באופן ש"רעך" נעשה "כמוך" ממש, ועד ששניהם נעשים למציאות אחת. | |||
עניין זה מתבטא במנהג ישראל לומר בתחילת תפילת [[כל נדרי]] הצופית את תפילות היום הקדוש "על דעת המקום ועל דעת הקהל.. אנו מתירים להתפלל עם העבריינים", כלומר, שמבטלים את כל החילוקים בין בני ישראל, כך שכולם עומדים כאחד, ב"אחת בשנה" לפני "ה' אחד". | |||
עניין זה מתבטא גם במה שכתוב בשולחן ערוך{{הערה|או"ח תר"ו}} שבערב יום הכיפורים "יתן כל אדם אל לבו.. לפייס לכל מי שפשע כנגדו", "כדי שיהיה לב כל ישראל שלם זה עם זה". | |||
הדבר קשור גם עם האמור שביום הכיפורים ניתנו הלוחות האחרונות. וכשם שקודם מתן תורה עם ישראל עמדו כאחד "ויחן שם ישראל" כאיש אחד בלב אחד כך גם ביום הכיפורים מודגש עניין האחדות מצד היותו "אחת בשנה" שבחינת היחידה היא חלק מהעצם של הקב"ה ששם בני ישראל מאוחדים והם דבר אחד ממש{{הערה|התוועדויות תשמ"ג ח"א עמ' 51. התוועדויות תשמ"ב ח"א עמ' 77.}}. | |||
{{כיפור}} | {{כיפור}} |
עריכות