11,698
עריכות
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 1: | שורה 1: | ||
{{בעבודה}} | {{בעבודה}} | ||
'''סדר עבודה ליום כיפור''' הוא קטע תפילה הנאמר במהלך תפילת [[מוסף]] של [[יום הכיפורים]] בחזרת הש"ץ, ובו תיאור סדר עבודת [[הכהן הגדול]] ב[[בית המקדש]] ביום זה, וכן תפילה ובקשה לבניין בית המקדש במהרה בימינו. | '''סדר עבודה ליום כיפור''' הוא קטע תפילה הנאמר במהלך תפילת [[מוסף]] של [[יום הכיפורים]] בחזרת הש"ץ, ובו תיאור סדר עבודת [[הכהן הגדול]] ב[[בית המקדש]] ביום זה, הווידוי שהיה אומר, השתחוויות בנפילה על אפיים וכן תפילה ובקשה לבניין בית המקדש במהרה בימינו שאז יתחדש "סדר העבודה". | ||
סדר העבודה נאמר ב[[ליובאוויטש]] בהתלהבות מיוחדת וב"רעש" (בכוונה מרובה ובהשתפכות הנפש), ונוסח הנגינה באמירת "והכהנים" נשמר בקפידה כפי המסורת המקובלת{{הערה|קובץ ליובאוויטש, 5 (תש"ה), עמ' 72, 13 (תשט"ז) עמ' 60}}. | |||
טעם אמירת סדר העבודה במוסף דווקא הוא לפי שעיקר עבודת כהן גדול ביום הכיפורים היתה בקרבנות המוספים שבאמצע הקרבתם היה עובד את כל עבודת היום{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/adhaz/sh/sh4/3/621/7.htm שולחן ערוך אדמו"ר תרכב, ז]}}. | |||
==רקע== | ==רקע== | ||
בזמן שבית המקדש היה קיים, עבודת הכהן הגדול בבית המקדש | בזמן שבית המקדש היה קיים, עבודת הכהן הגדול בבית המקדש היתה נקודת השיא ועמדה במרכז עניינו של יום הכיפורים. מצוות סדר העבודה מתוארת בתורה ב[[פרשת אחרי מות]] שב[[ספר ויקרא]]. את פרשה זו אנו קוראים ב[[קריאת התורה]] שלאחר תפילת שחרית ביום הכיפורים. פרטי הדינים וסדר עבודת הכהן גדול מובאים בגמרא ב[[מסכת יומא]] והובאו להלכה ב[[י"ד החזקה]] לה[[רמב"ם]] ב"הלכות עבודת יום הכיפורים" שבספר עבודה. | ||
משחרב בית המקדש ובמקום ה[[קורבנות]] באה ה[[תפילה]], | משחרב בית המקדש ובמקום ה[[קורבנות]] באה ה[[תפילה]], סדר ה"עבודה" הנאמר ביום הכיפורים מהווה "ונשלמה פרים שפתנו" וכך פועלים את העניינים הרוחניים שנעשו בזמן הקדוש בשנה (יום הכיפורים), במקום הקדוש בעולם (קודש הקדשים), באמצעות האדם הקדוש ביותר (הכהן הגדול). | ||
במשך סדר העבודה כורעים ומשתחווים כמה פעמים, כפי שהיו הכהן הגדול וכל קהל ישראל | במשך סדר העבודה כורעים ומשתחווים כמה פעמים, באמירת "והכהנים", כפי שהיו הכהן הגדול וכל קהל ישראל משתחווים על פניהם בבית המקדש ביום הקדוש. | ||
==סדר התפילה== | ==סדר התפילה== | ||
ה"עבודה" הכלולה בתפילת המוסף, נערכה וחוברה בצורה פיוטית על | ה"עבודה" הכלולה בתפילת המוסף, נערכה וחוברה בצורה פיוטית על ידי הפייטן רבי יוסי בן יוסי הכהן היתום שחי בארץ ישראל. מניחים כי הוא נולד לאחרי מות אביו ועל כן נקרא בשם אביו וכן מכונה "היתום". הוא היה כהן ונקרא בפי בני דורו "כהן גדול" לאות כבוד והערצה. יתכן כי עובדת היותו כהן השפיעה עליו להעלות על הכתב את סדר העבודה שהיתה בבית המקדש{{הערה|פסקה זו מיוסדת על [https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/567411 סדר ה"עבודה" - על עבודת הכהן הגדול בבית המקדש] באתר בית חב"ד}}. | ||
סגנונו של רבי יוסי הוא עשיר, בעל מעוף ודמיון. אך יחד עם זאת הוא מדייק בלשונו ואינו נתפס להפלגות, את כל פיוטיו הוא שואב ממקורות חכמינו זכרונם לברכה ומן המדרשים. הפיוטים אינם כתובים בחרוזים, אלא מסודרים על פי אותיות | סגנונו של רבי יוסי הוא עשיר, בעל מעוף ודמיון. אך יחד עם זאת הוא מדייק בלשונו ואינו נתפס להפלגות, את כל פיוטיו הוא שואב ממקורות חכמינו זכרונם לברכה ומן המדרשים. הפיוטים אינם כתובים בחרוזים, אלא מסודרים על פי אותיות ה[[אל"ף בי"ת]]. לעתים מתחילים משפטים אחדים באותה האות ולפעמים הוא פותח מהאות האחרונה של האל"ף בי"ת, בסדר תשר"ק, לפי צורך הפיוט. | ||
במחזור לפי נוסח ספרד (שהוא גם הנוסח החסידי), מתחילה ה"עבודה" בפיוט "אתה כוננת", המתאר כיצד ברא | במחזור לפי נוסח ספרד (שהוא גם הנוסח החסידי), מתחילה ה"עבודה" בפיוט "אתה כוננת", המתאר כיצד ברא ה' את העולם ואת [[אדם הראשון]] שנצטווה למלא אחר צו השם, אולם לאחר שלא שמע בקול הבורא גורש מ[[גן עדן]], אך ה' ברחמיו הרבים בירך אותו ואת חוה אשתו שירבו וימלאו את הארץ. כך הוא מתאר את דורו של נוח והמבול וכן את דור הפלגה שרצה לבנות מגדל שראשו בשמים. ומכאן ל[[אברהם אבינו]], שנבחר על ידי הבורא להיות אבי האומה היהודית. השם ברכו בבן מושלם ותמים – [[יצחק]] אבינו – שאף הוא נתברך בבן כמוהו, איש תם ויושב אוהלים, [[יעקב]] אבינו. ומיעקב לשנים עשר השבטים, ביניהם [[שבט לוי]] הנבחר ואהרן הכהן הגדול. | ||
מכאן ממשיך הפיוט ומתאר את עבודת אהרן הכהן וצאצאיו הכהנים הגדולים. זהו תאור פיוטי של סדר העבודה ביום הכיפורים. | מכאן ממשיך הפיוט ומתאר את עבודת אהרן הכהן וצאצאיו הכהנים הגדולים. זהו תאור פיוטי של סדר העבודה ביום הכיפורים. | ||
שורה 22: | שורה 24: | ||
אותו רבי יוסי בן יוסי כתב גם נוסחה אחרת של סדר העבודה, המתחילה במלים "אזכיר גבורות", גם פיוט זה כתוב לפי האל"ף-בי"ת, אולם כאן הוא משתמש בכל אות עשר פעמים. במחזורים נוסח אשכנז מצויה נוסחה שלישית, המתחילה במלים "אמיץ כוח". פיוט זה כתוב באל"ף-בי"ת משולש, כשכל אות מופיעה שלוש פעמים. | אותו רבי יוסי בן יוסי כתב גם נוסחה אחרת של סדר העבודה, המתחילה במלים "אזכיר גבורות", גם פיוט זה כתוב לפי האל"ף-בי"ת, אולם כאן הוא משתמש בכל אות עשר פעמים. במחזורים נוסח אשכנז מצויה נוסחה שלישית, המתחילה במלים "אמיץ כוח". פיוט זה כתוב באל"ף-בי"ת משולש, כשכל אות מופיעה שלוש פעמים. | ||
סדר העבודה מגיע לשיאו, כאשר הכהן הגדול מתוודה וכל העם כורעים ומשתחווים, כשהם שומעים את השם המפורש יוצא מפי הכהן הגדול בקדושה ובטהרה. | סדר העבודה מגיע לשיאו, כאשר הכהן הגדול מתוודה וכל העם כורעים ומשתחווים, כשהם שומעים את השם המפורש יוצא מפי הכהן הגדול בקדושה ובטהרה. הכהן הגדול מתוודה ואומר: "אנא בשם, חטאתי, עויתי, פשעתי לפניך אני וביתי; אנא בשם, כפר נא לחטאים ולעוונות ולפשעים שחטאתי ושעוויתי ושפשעתי לפניך אני וביתי, ככתוב בתורת משה עבדך מפי כבודך: כי ביום הזה יכפר עליכם לטהר אתכם מכל חטאתיכם לפני ה'". | ||
בסיומו של סדר העבודה, מופיע הפיוט על "מראה הכהן" בצאתו מבית קדשי הקדשים. גם כאן הוא מתאר לפי סדר אלפביתי את מראה הכהן "כברקים היוצאים מזיו החיות", "כדמות הקשת בתוך הענן", "כורד הנתון בתוך גינת חמד" וכן הלאה. | |||
לאחר מכן באה תפילה הקובעת בצער כי כל זה היה "בהיות ההיכל על יסודותיו, ומקדש הקודש על מכונותיו וכהן גדול עומד ומשרת – אשרי עין ראתה כל אלה", עתה, שבית המקדש חרב אין לנו "לא אשים ולא אשם, לא בדים... לא היכל, לא הזיה ולא ווידוי" - הלא למשמע אוזן דאבה נפשנו". | |||
בקטעים האחרונים של סדר העבודה, מתפללים על חידושו של סדר העבודה בעת שה' יאיר פניו אל עם ישראל וישמחם בבית מקדשו כבראשונה. | |||
=="אלה אזכרה"== | |||
{{הפניה לערך מורחב|ערך=[[אלה אזכרה]]}} | |||
בסיום סדר העבודה אומרים את הפיוט אודות [[עשרת הרוגי מלכות]] "אלה אזכרה". הפיוט מיוסד על פי סדר האל"ף בי"ת בתחילת החרוזים. ובסוף חתום שם המחבר "יהודה חזק". הפיוט מספר את סיפור הגזירה וסדר התרחשותה ונאמר בהזדמנות זו, מהטעם שאומרים בסיום הפיוט: "חנון הביטה ממרומים, תשפוכת דם הצדיקים ותמצית הדמים, תראה בפרגודך והעבר כתמים, א-ל מלך יושב על כסא רחמים". | |||
==אצל רבותינו נשיאנו== | |||
==מנהגי חב"ד== | ==מנהגי חב"ד== | ||
שורה 42: | שורה 52: | ||
הוראת [[אדמו"ר הריי"צ]] לרבי מלך המשיח: בכריעה - תחילה כריעה על ברכיו וגודלי רגליו. אחר כך, על גודלי ידיו, וההשתחוואה (מתרומם מברכיו. במצחו מגיע עד הרצפה, ונשאר עומד על אצבעות רגליו וגודלי ידיו){{הערה|[[רשימות]] ד' עמ' 10. [[אוצר מנהגי חב"ד]] תשרי עמ' קלב}}. | הוראת [[אדמו"ר הריי"צ]] לרבי מלך המשיח: בכריעה - תחילה כריעה על ברכיו וגודלי רגליו. אחר כך, על גודלי ידיו, וההשתחוואה (מתרומם מברכיו. במצחו מגיע עד הרצפה, ונשאר עומד על אצבעות רגליו וגודלי ידיו){{הערה|[[רשימות]] ד' עמ' 10. [[אוצר מנהגי חב"ד]] תשרי עמ' קלב}}. | ||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== |
עריכות