27,714
עריכות
מ (החלפת טקסט – "{{הערה| " ב־"{{הערה|") |
מ (החלפת טקסט – " " ב־" ") |
||
שורה 1: | שורה 1: | ||
הכנסת אורחים היא מצווה חשובה מה[[תורה]]. | הכנסת אורחים היא מצווה חשובה מה[[תורה]]. | ||
==מקור המצווה== | ==מקור המצווה== | ||
הפעם הראשונה שקוימה המצווה, | הפעם הראשונה שקוימה המצווה, הייתה אצל [[אברהם אבינו]]. ל[[אברהם אבינו]], היה אוהל גדול , עם ארבעה פתחים - בכדי שלכל אורח שמגיע מכל כיוון יוכל להיכנס, שבו אכסן את כל המארחים. | ||
מסופר גם {{הערה|[[בראשית]], וירא}} , שמתי שאברהם אבינו [[ברית מילה|נימול]], והיה חולה קשה, | מסופר גם {{הערה|[[בראשית]], וירא}} , שמתי שאברהם אבינו [[ברית מילה|נימול]], והיה חולה קשה, חיכה בפתח האוהל בחום כבד בכדי לקבל אורחים. בזכות מצווה זאת, נולד לו [[יצחק אבינו]]. | ||
==בתלמוד== | ==בתלמוד== | ||
שורה 11: | שורה 11: | ||
ב[[גמרא]] {{הערה|[[בבא מציעא]] דף פ"ו ע"ב.}}, אומר | ב[[גמרא]] {{הערה|[[בבא מציעא]] דף פ"ו ע"ב.}}, אומר [[רב יהודה]] בשם [[רב]] על מצוות הכנסת אורחים, שכמו שאברהם אבינו, שהתנהג ב[[אהבת ישראל]] וכיבד את אורחיו אפילו שאינם מבני ישראל , כך גם הקב"ה התייחס אליו בחזרה. | ||
==אושפיזין== | ==אושפיזין== | ||
{{ערך מורחב|אושפיזין}} | {{ערך מורחב|אושפיזין}} | ||
'''אושפיזין''' (בלשון הקודש: אורחים) הוא כינוי מקובל להכנסת אורחים - הגעת נשמותיהם של שבעת הרועים המכוונים כנגד שבעת המידות העליונות בכל יום מ[[חג סוכות]] ואחד מהם יושב בראש. | '''אושפיזין''' (בלשון הקודש: אורחים) הוא כינוי מקובל להכנסת אורחים - הגעת נשמותיהם של שבעת הרועים המכוונים כנגד שבעת המידות העליונות בכל יום מ[[חג סוכות]] ואחד מהם יושב בראש. | ||
===מקורו=== | ===מקורו=== | ||
עניין האושפיזין מוזכר לראשונה בספר הזוהר: | עניין האושפיזין מוזכר לראשונה בספר הזוהר: |