תענית אסתר: הבדלים בין גרסאות בדף

קווה קיווינו / כרחם / אלוקינו ואלוקי אבותינו, אדם בקום / א-ל מלך{{הערה|בהקלטות מתפילת הרבי ניתן לשמוע בבירור "כמו שהודעת", כנדפס בסידורי תהלת ה' הישנים, ולא "כהודעת", כנדפס בכל מקום במחזור השלם וב'סליחות - מנהג חב"ד'. וראה ב'לוח השבוע' בגיליון תרמ"ט הערה 12.}}, ויעבור / כי עמך / כרחם / אלוקינו ואלוקי אבותינו, אתה הא-ל / א-ל מלך, ויעבור / במתי מספר{{הערה|פיוט מסוג 'פזמון'. במראות-קודש מתענית אסתר [[תשמ"ח]] ברור שהרבי חזר את כל החרוז הראשון גם בין כל בית ובית.}} / א-ל מלך, ויעבור / זכור רחמיך{{הערה|סידור תהילת ה' עמ' 347. בהוצאת קה"ת אה"ק שלהי [[תשס"ב]] עמ' 406. וצ"ל 'פקדנו בישועתך', ללא וא"ו, כבפסוק, וכן נדפס ב'סליחות - מנהג חב"ד'.}} / זכור לנו ברית אבות / זכור לנו ברית ראשונים / שמע קולנו{{הערה|פותחים הארון ואומרים פסוק אחר פסוק, [[שליח ציבור|חזן]] וקהל, עד הפסוק 'אל תעזבנו' ולא עד בכלל, ואחרי "אתה תענה, ה' אלוקינו" סוגרים הארון.}} / (הרשענו ופשענו){{הערה|מדלגים "או"א... אשמנו... סרנו...", כיוון שכבר אמרו זאת בנוסח התפילה. י"א שהרבי דילג גם "הרשענו ופשענו". הערה: בסליחות עשרב בטבת תשכ"ה, שומעים בקלטת איך שהרבי אומר הרשענו. }} / משיח צדקך / א-ל רחום שמך{{הערה|הרבי כשעבר לפני התיבה אמר "למען אמיתָך... בריתָך" וכו' עד גמירא, כמו בניקוד הנדפס בסידור ב'הושענא' ליום הראשון.}} / עננו ה' עננו{{הערה|"רך לרצות" - ב[[אגרות קודש]] חלק ב' עמ' קסג מסיק שהעיקר לנקד "לִרְצות", ויש לברר איך נהג הרבי כש"ץ.}} / מי שענה לאברהם / רחמנא דעני{{הערה|במניין של הרבי נהגו תמיד לנגן תפילה זו בסיום הסליחות (ספר-הניגונים, ניגון רמז).}} / 'אבינו מלכנו' הארוך{{הערה|במניין של הרבי נהגו תמיד לנגן: "אבינו מלכנו, אין לנו מלך אלא אתה" (ספר-הניגונים, ניגון ו). אין מנהגנו לומר חלק מ'אבינו מלכנו' פסוק בפסוק קהל וחזן, אלא אומרים כולו יחדיו מתחילה ועד סוף ('אוצר' אלול-[[תשרי]] עמ' קב). בסידורי תורה-אור ותהילת-ה', והחל משנת [[תשמ"ט]] גם במחזור השלם, נדפס: זְכוּיות, וזאת על פי לוח התיקון לסידור [[תורה אור]] (נ. י. תש"א) - 'אוצר' שם עמ' קא.}}, ובו: 'ברך עלינו שנה טובה'; 'זכרנו ל...' [ולא 'זכרנו בספר'{{הערה|ספר-המנהגים עמ' 45.}}] / ואנחנו לא נדע / חצי קדיש.