חב"דפדיה:לשון: הבדלים בין גרסאות בדף

[[חב"דפדיה]] נכתב בשפה ה[[עברית]] בת ימינו. לכתיבה בעברית קווים מנחים ייחודיים, שבהם יש להתחשב, במיוחד כאשר כותבים אודות נושאים ומושגים שמקורם במאמרים ושיחות שנכתבו תוך שימוש בביטויים ותחביר שעלולים להיות זרים לדוברי העברית המודרנית. בנוסף ל[[חב"דפדיה:עקרונות וקווים מנחים|עקרונות ולקווים המנחים]] הכלליים של [[חב"דפדיה]].

בחב"דפדיה יש להימנע משימוש במילים שאינן מצויות בשפה ה[[עברית]] ואינן מוכרות למי שלא נחשף לספרי החסידות, מילים אלו לא מתאימות באנציקלופדיה שרוצה לפנות לדוברי העברית המודרנית.  

דוגמאות: במקום "פשוט בשכל אצלו" יש לכתוב "ברור לו"; במקום "יוכל להיות השגה ב[[עתיק]]" "ניתן להבין את דרגת [[עתיק]]". גם מילים שהשורש שלהן מוכר וניתן להבינם, אך ההטיות הייחודיות שלהם לא מקובלות, יש להימנע משימוש בהם.

במהלך חייו, האדם מחליף תפקידים ותארים. בעת התייחסות לאדם יש לציין את תפקידו/תוארו בעת ההתרחשות המתוארת, ולא במועד אחר, כדי שלא ליצור אנכרוניזם. דוגמאות:

* אין לתאר את הרב [[מאיר אשכנזי]]: "נולד בי"ט כסלו תש"ל לרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]] רבה של [[כפר חב"ד]]", משום שבעת לידתו לא היה אביו רבה של כפר חב"ד (אלא רק שנים לאחר מכן), ולכן יש לתקן ל"נולד בי"ט כסלו תש"ל לאביו הרב מרדכי שמואל אשכנזי (לימים רבה של כפר חב"ד)".

* בעת הזכרת הרבנים שחתמו על ה[[פסק דין שהרבי הוא מלך המשיח]] ב[[תנש"א]], יש לתאר את הרב [[יוסף אברהם הלר]] "הרב יוסף אברהם הלר, חבר [[בית דין צדק קראון הייטס]]", ואין זה נכון לכתוב "הרב יוסף אברהם הלר, חבר בית דין צדק קראון הייטס לשעבר", משום שבעת החתימה על פסק הדין הרב הלר כיהן בתפקיד זה, וטרם הפך ל"לשעבר".

במקרים של חשש מחוסר בהירות ניתן להשתמש במילה "דאז", למשל "הרב הלר, חבר בד"ץ קראון הייטס דאז".

*"בראשית ברא אלוקים את השמים ואת הארץ" במקום "בראשית אלוקים ברא את השמים ואת הארץ"{{הערה|יש להעיר, שהשימוש בפסוק לכלל זה הוא רק לפי פירוש [[אונקלוס]], [[רמב"ן]], [[רד"ק]] ועוד שפירוש הפסוק הוא: "בתחילה ברא אלוקים את השמים ואת הארץ", כך שמשעותו שווה למשפט: "בתחילה אלוקים ברא את השמים ואת הארץ". אמנם, לפירוש [[רש"י]], [[ראב"ע]] ועוד אין הפירוש כך אלא: "בתחילת ברוא אלוקים את השמים ואת הארץ" ומחובר למקרא שלאחרי זה. הבאת דוגמא זו כאן באה על מנת להקל על ההבנה.}}.

כשנתקלים בביטוי שאינו פועל, הכלל אינו תקף: "כל אימת שהוא פוגש את אמו, דני מאושר", ולא "כל אימת שהוא פוגש את אמו מאושר דני" – המילה "מאושר" אינה פועל (למעשה, אם רוצים לדקדק עוד יותר, יש אומרים שהכלל לא בתוקף בכל צורת הווה – "בכל רגע ה' בורא את העולם מחדש" ולא "בכל רגע בורא ה' את העולם מחדש").

:דני רכש ספר לאחר יום הולדתו.

* יש הכותבים בגוף הערך '''עובדה מעניינת היא''', או '''יש לציין כי'''. אין להשתמש בביטויים אלה – הותירו לקוראים להחליט אם העובדה אכן מעניינת וראויה לציון. דבר אינו נגרע מהערך כאשר נמחקות ממנו מילות סרק אלה.

* '''נֶחְשָׁב''' – בדרך כלל זוהי מילה מיותרת. אם יש עובדות שמוכיחות כי דבר מה נכון, אז הוא לא נחשב לכזה אלא הוא באמת כזה. אם יש מישהו שלדעתו משהו הוא נכון אז יש לכתוב מיהו בעל הדעה. כשראוי לכתוב "נחשב", יש להקפיד לכתוב "נחשב ל־" ולא "נחשב כ־".  

* רצוי למעט בשימוש במילה "טרם", וכאשר מחליטים להשתמש בה, יש להקפיד על שימוש נכון. אם אינכם בטוחים, עדיף להימנע משימוש במילה זו. דוגמאות לשימושים לקויים: "מחלה זו טרם מובנת עד תומה", "רקעו הצבאי וקורות חייו, בתקופה טרם הגיעו לארץ ישראל, לוטים בערפל". דוגמה לשימוש תקין, אך מסורבל ומיותר: "שיר ערש הוא שיר המושר באוזני ילדים טרם לכתם לישון". עדיף לכתוב "שיר ערש הוא שיר המושר לילדים לפני השינה". ברוב המקרים פשוט ובהיר יותר להשתמש ב"לפני" או "עד".

בשפות אחדות, למשל באנגלית, בכל משפט חייב להיות פועל או אוגד, למשל "Washington '''is''' the capital of the USA" – "וושינגטון '''היא''' בירת ארצות הברית". באנציקלופדיה, מטבעה, מופיעות הגדרות של דברים ולכן באנציקלופדיות בשפות שבהן השימוש באוגד נדרש הוא נפוץ מאוד. בעברית, לעומת זאת, האוגד אינו נדרש תמיד וגם כשמשתמשים בו, יש להפעיל שיקול דעת – להשתמש במילה הנכונה ולעשות זאת על דרך העברית ולא להעתיק מילה במילה משפות אחרות. זה אומר, למשל, שאין סיבה לכתוב "הוא" בכל מקום שבו באנגלית כתוב "is".

הימנעו ככל האפשר משימוש בפועל '''להוות'''. ברוב המקרים אפשר להחליף אותו בפועל "להיות" או באוגד (הוא, היא), בהתאם למקרה:

* {{V}} '''עדיף לכתוב''': "[[באתי לגני]] '''היה''' מאמר יסודי בהתפתחות ה[[דור השביעי]]".

* {{X}} '''במקום''': "ספירת הכתר '''מהווה''' ממוצע בין המאציל לנאצלים".

* {{V}} '''עדיף לכתוב''': "ספירת הכתר '''היא''' ממוצע בין המאציל לנאצלים".

* {{X}} '''לא תקני''': מוֹרַח וְדָאין '''הנו''' אחד מסימניו של מלך המשיח.

* {{V}} '''תקני''': מוֹרַח וְדָאין '''הוא''' אחד מסימניו של מלך המשיח.

אין לכתוב על אירועי עבר בלשון הווה. לדוגמה, אין לכתוב "במלחמת המפרץ מתרחשים ניסים", אלא "במלחמת המפרץ '''התרחשו''' ניסים". לא "ב־[[תש"ה]] גרמניה מובסת במלחמה, ומתחילים לשקם אותה", אלא "ב־[[תש"ה]] '''הובסה''' גרמניה במלחמה והחלו לשקמה".

===בשנים האחרונות, לאחרונה===

ביטויים בעייתיים הם ביטויים תלויי זמן כגון "בשנים האחרונות", "בימים אלה" – חב"דפדיה איננו עיתון אלא אנציקלופדיה הנכתבת לשנים רבות. לפיכך אין לכתוב בו "לאחרונה" או "כיום" גם כאשר מתואר אירוע שקרה בימים האחרונים ממש. תנו תאריך שמשמעותו אינה משתנה עם כל יום שחולף. במקום לכתוב "לאחרונה יצא לאור ספרו" יש לכתוב "ב[[אלול]] [[תשפ"ג]] יצא לאור ספרו". חריג למקרה זה הוא סטטוס פוליטי שהשתנה באזור מסוים. במקרה זה כן מותר לכתוב "כיום". לדוגמה: עיר מסוימת שהייתה במדינה כלשהי (למשל ברית המועצות) והמדינה הזאת התפרקה ולא קיימת יותר וכעת העיר נמצאת בשטחה של מדינה שקמה על חורבותיה של המדינה הקודמת (למשל קזחסטן) במקרה זה אפשר לכתוב: "כיום בקזחסטן".

ביטויים מהצורה '''רבים סבורים כי...''', המבוססים על התרשמות הכותבים ולא על סקר דעת קהל, מבטאים כשל לוגי מסוג אד פופולום. הם עלולים להטעות את הקורא ואמינותם נמוכה, לכן רצוי שלא להשתמש בהם. אין להשתמש בהם כשמדובר בעניינים רגישים:  

* מידע שעלול לפגוע בקבוצת אנשים כזו או אחרת. למשל: "החוקים בשטוחלנדיה מתירים לגנוב מכל אורח תלת ממדי". במקרה כזה צריך להביא איזשהו מראה מקום לחוק.

לדוגמה: המילה "עינויים" חזקה דיה, אבל כשמוסיפים לה את התואר "קשים", מתגלה מיד הזיוף שבאמירה.

כלל זה יפה גם לכתיבה בחב"דפדיה.

יידוע [[שם|שמות עצם פרטיים]] הוא שגיאה נפוצה. כך למשל, תאריך, כמו "י"א ניסן", הוא שם מיודע מטבעו, ועל כן יידועו ב[[ה"א הידיעה]] – "ה-י"א ניסן" – הוא כפילות שגויה. כך גם לגבי שמות אחרים שהם מיודעים מטבעם, כמו "[[תומכי תמימים]]" וכדומה. אין לכתוב "תומכי התמימים", כי אם "תומכי תמימים". שגיאה זו נפוצה גם ביידוע של "חב"דפדיה".

*{{X}} '''אל תכתבו''': כתב העת יוצא לאור מאז '''ה'''-י"א ניסן; תומכי '''ה'''תמימים; החלטה של '''ה'''חב"דפדיה.

*{{V}} '''כתבו''': כתב העת יוצא לאור מאז י"א ניסן; תומכי תמימים; החלטה של חב"דפדיה.

שמות של מקומות, מחוזות וחבלי ארץ ניתן לכתוב עם יידוע או בלי יידוע. לכן הנהר "קולורדו" יכול להיכתב "נהר הקולורדו" כמו "נהר קולורדו". כך גם "הכינרת", "הגולן", "הלבנון", "הכרמל" ועוד. עם זאת, מתוך שתי האפשרויות האופציונליות, יש להעדיף את הסגנון הרווח יותר באותה מילה ולהימנע מזרויות.

יש להמעיט בשימוש בראשי תיבות. חב"דפדיה אינו עשוי מנייר, וקיצור של מספר אותיות גורם לחיסכון זניח אך מקשה על הקריאה. אין לקצר כלל צירופי מילים נפוצים – אין בזה תועלת ולעיתים זה אפילו פוגע בבהירות, משום שיש קיצורים שניתן לפרש במספר אופנים, למשל "ע"י" זה גם "על יד" וגם "על ידי". יוצאים מן הכלל ראשי תיבות שנקראים כמילה, כגון אדמו"ר.

** {{V}} '''נכון''': למדתי לכתוב ולהשתמש נכון בסימני הפיסוק, איזה יופי! עכשיו אתחיל לעשות משהו מעניין: אלך לכתוב ערכים בחב"דפדיה.

מקף (־) המשמש להפרדה בין אות יחס לבין מספר יהיה תמיד צמוד ללא רווחים גם לאות היחס וגם למספר. לדוגמה: "ב־[[770]]" או "מ־14:00 עד 16:00" או "השתתפתי ב־11 מבצעים". אם המקף אינו זמין במקלדת שלכם, אפשר לכתוב במקומו מינוס (-).

אפשר לומר: "שיפצתי וטייחתי את הדירה" ולאו דווקא: "שיפצתי את הדירה וטייחתי אותה". אפשר לומר "הילד חיבק ונישק את אמו", ולאו דווקא "הילד חיבק את אמו ונישקה".  

* {{X}} '''אל תכתבו''': הדירה '''בה''' התגורר ראובן. הארץ '''אליה''' הגיעה רבקה.

* {{V}} '''כתבו''': הדירה '''שבה''' התגורר ראובן, או: הדירה '''ש'''ראובן התגורר '''בה''', או: הארץ '''שרבקה הגיעה '''אליה'''.

* "במידה שחיינו הפנימיים הבאים לידי גילוי בלשון חשובים יותר, כן אנו מוסיפים יותר לאוצר הלאומי הבלתי נראה." (רחל כצנלסון-שזר)

* המלה '''בְּאִם''' שימשה במשפטי תנאי מסוימים בלשון ימי הביניים וקיימת גם בעברית החדשה, אבל מילון אבן־שושן, מילון ההווה ויצחק פרץ ממליצים להימנע ממנה וממילא אין בה צורך.{{הערה|אורי מור, שלוש בי"תין מפוקפקות: באם, בכדי, נקט ב־], 'לשוננו' עח, תשע"ו, עמ' 305—333}} במקום "באם" יש לכתוב "אם", "האם" או "כאשר", בהתאם להקשר.

:"לאחר כשבע שנים וחצי של פיתוח מואץ בהשתתפות אלפי מהנדסים וטכנאים, החליטה ממשלתו של [[יצחק שמיר]], ב-30 באוגוסט 1987, בעצתם של שר הביטחון [[יצחק רבין]] ושר החוץ [[שמעון פרס]], לעצור את הפרויקט, ולפטר כ-6,000 מהנדסים וטכנאים, לאחר שהתברר שישראל לא תוכל לממן את ייצורו לבדה, ושהפרויקט מעלה אותה למסלול התנגשות עם האמריקנים, שסירבו בתוקף להסב אליו את כספי הסיוע האמריקני, במיוחד לאור העובדה שהוא מתחרה ביצרני המטוסים שלהם, וגורם למרמור רב אצל כוחות היבשה ב[[צבא ההגנה לישראל|צה"ל]], שחששו שפרויקט זה ישאב את רוב תקציבי צה"ל בשנים הקרובות על חשבון התקציבים שיועדו להם".

* '''תחומי מספרים''' ייכתבו מימין לשמאל, כלומר יש לכתוב "משקל ‏‏40–60 ק"ג" ולא "משקל 40-60 ק"ג". ספרותיו של כל מספר נקראות משמאל לימין, אך המספר בשלמותו כמוהו כמילה, והוא נקרא מימין לשמאל - כך החליטה האקדמיה ללשון העברית. לכתיבה נאותה של הטווח משמש הסימן "–" (קו מפריד) שאינו נמצא במקלדת. במצב עריכת קוד מקור יש בחלון העריכה מצד ימין למטה "סימני פיסוק", ובהם השני מימין הוא הקו המפריד הנדרש למטרה זו.  

* כאשר ה'''מספר גדול מ-999''' יש לכתוב אותו עם פסיקים המפרידים את הספרות לקבוצות בנות שלוש ספרות, כלומר יש לכתוב 1,000 ולא 1000. יוצא מן הכלל: תאריך לועזי ייכתב ללא פסיק, למשל 2003.

== מושגים וביטויים חב"דיים ==

 

 

=== ארץ ישראל/מדינת ישראל ===