27,606
עריכות
קהילת חב"ד בחברון: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
החלפת טקסט – " ." ב־"."
מ (החלפת טקסט – " " ב־" ") תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
מ (החלפת טקסט – " ." ב־".") תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| שורה 13: | שורה 13: | ||
לאחר [[מלחמת ששת הימים]] חודש היישוב היהודי בחברון על ידי קבוצת מתיישבים בעיקר מה[[הציונות הדתית]], עליהם נמנתה משפחה חב"דית אחת, ה[[צייר]] [[ברוך נחשון]] ואשתו. | לאחר [[מלחמת ששת הימים]] חודש היישוב היהודי בחברון על ידי קבוצת מתיישבים בעיקר מה[[הציונות הדתית]], עליהם נמנתה משפחה חב"דית אחת, ה[[צייר]] [[ברוך נחשון]] ואשתו. | ||
ב-[[תשע''ח]] אישרה ממשלת ישראל את הקמת שכונת "רובע חזקיהו - נחלת חב"ד" בחברון המיועדת , שתוקם על שטח שנקנה על ידי [[האדמו"ר הרש"ב]] . | ב-[[תשע''ח]] אישרה ממשלת ישראל את הקמת שכונת "רובע חזקיהו - נחלת חב"ד" בחברון המיועדת , שתוקם על שטח שנקנה על ידי [[האדמו"ר הרש"ב]]. | ||
== היסטוריה == | == היסטוריה == | ||
| שורה 27: | שורה 27: | ||
בחברון פעל בית מלון בשם "אשל אברהם" , המלון נוהל על ידי שלמה שניאורסון ובנו יהודה לייב שניאורסון. | בחברון פעל בית מלון בשם "אשל אברהם" , המלון נוהל על ידי שלמה שניאורסון ובנו יהודה לייב שניאורסון. | ||
ב[[ה'תרמ"ג]] הוקמה בחברון "ישיבת מגן אבות" על ידי ראשי הקהילה ובראשה עמד הרב [[שניאור זלמן סלונים]]. אך התפרקה לאחר זמן קצר. ב[[ה'תרס"ג]] הוקמה מחדש אך [[האדמו"ר הרש"ב]] לא היה שבע רצון ממנה וב[[ה'תרע"ב]] הוקמה בשליחותו [[ישיבת תורת אמת |ישיבת תורת אמת]] ב[[בית רומנו (חברון)|בית רומנו]], . במהלך המלחמה בשנת [[ה'תרע"ד]] הפקיעו הטורקים את הבית מידי חסידי חב"ד, שהיו נתיני רוסיה אויבת העות'מאנים והתלמידים גורשו מהארץ, עד שנת [[ה'תרע"ז]] . אז גם החלה הגירה מסוימת של חסידי חב"ד מחברון ל[[ירושלים]] והם היוו את הגרעין הראשון של קהילת חב"ד בירושלים. בשלב זה אף עלתה הקהילה בירושלים במספרה על קהילת חברון. אך עם זאת הקהילה בחברון נשארה מרכז חב"ד בארץ ישראל והמוסדות המרכזיים של [[כולל חב"ד]] נוהלו בחברון. כמו כן, בהמשך השנים הוקמה קהילה חב"דית גדולה ביפו על ידי בני משפחת שמרלינג שעקרו אליה מחברון. | ב[[ה'תרמ"ג]] הוקמה בחברון "ישיבת מגן אבות" על ידי ראשי הקהילה ובראשה עמד הרב [[שניאור זלמן סלונים]]. אך התפרקה לאחר זמן קצר. ב[[ה'תרס"ג]] הוקמה מחדש אך [[האדמו"ר הרש"ב]] לא היה שבע רצון ממנה וב[[ה'תרע"ב]] הוקמה בשליחותו [[ישיבת תורת אמת |ישיבת תורת אמת]] ב[[בית רומנו (חברון)|בית רומנו]],. במהלך המלחמה בשנת [[ה'תרע"ד]] הפקיעו הטורקים את הבית מידי חסידי חב"ד, שהיו נתיני רוסיה אויבת העות'מאנים והתלמידים גורשו מהארץ, עד שנת [[ה'תרע"ז]]. אז גם החלה הגירה מסוימת של חסידי חב"ד מחברון ל[[ירושלים]] והם היוו את הגרעין הראשון של קהילת חב"ד בירושלים. בשלב זה אף עלתה הקהילה בירושלים במספרה על קהילת חברון. אך עם זאת הקהילה בחברון נשארה מרכז חב"ד בארץ ישראל והמוסדות המרכזיים של [[כולל חב"ד]] נוהלו בחברון. כמו כן, בהמשך השנים הוקמה קהילה חב"דית גדולה ביפו על ידי בני משפחת שמרלינג שעקרו אליה מחברון. | ||
בשנת [[תקצ"ט]] מנתה הקהילה 45 בתי אב. בשנת [[תרנ"ח]] מנתה הקהילה כחמש מאות נפשות | בשנת [[תקצ"ט]] מנתה הקהילה 45 בתי אב. בשנת [[תרנ"ח]] מנתה הקהילה כחמש מאות נפשות | ||
| שורה 46: | שורה 46: | ||
ב-[[תשע''ח]] אישרה משלת ישראל את הקמת שכונת "רובע חזקיהו - נחלת חב"ד" בחברון, שתוקם על שטח שנקנה על ידי [[האדמו"ר הרש"ב]] . השטח שוכן בין חצר [[בית רומנו (חברון)|בית רומנו]] ל[[שכונת אברהם אבינו]], והוא צפוי להגדיל את הנוכחות היהודית במקום בעשרות יחידות דיור ומספר מבני ציבור. חלקו על חשבון המחנה הצבאי הממוקם במתחם. | ב-[[תשע''ח]] אישרה משלת ישראל את הקמת שכונת "רובע חזקיהו - נחלת חב"ד" בחברון, שתוקם על שטח שנקנה על ידי [[האדמו"ר הרש"ב]]. השטח שוכן בין חצר [[בית רומנו (חברון)|בית רומנו]] ל[[שכונת אברהם אבינו]], והוא צפוי להגדיל את הנוכחות היהודית במקום בעשרות יחידות דיור ומספר מבני ציבור. חלקו על חשבון המחנה הצבאי הממוקם במתחם. | ||