יבסקציה: הבדלים בין גרסאות בדף

ה'''יֶבְסֶקְצְיָה''' (מרוסית: '''ЕвСекция''', קיצור של '''Еврейская секция''' [סקציה יהודית]) הייתה המחלקה היהודית של המפלגה הקומוניסטית הסובייטית, שהוקמה במטרה לדכא את ה[[יהדות]] ו"הלאומנות הבורגנית" בקרב היהודים, ולהחליף את התרבות היהודית המסורתית ב"תרבות {{מונחון|פרולטרית|כלומר של מעמד פועלים}}" ובמטרה לכפות את רעיונות הקומוניזם על היהודים. יעד חשוב של היבסקציה היה להוריד את חשיבות העולם היהודי בעיני היהודים, ולהעלות את חשיבות השלטון הקומוניסטי.  

במשך שנים רבות שררה בציבור היהודי הרחב (פרט לחוגים קומוניסטיים ואוהדיהם) ובחלק ניכר של ההיסטוריוגרפיה היהודית, גישה שלילית קיצונית, או לפחות ביקורתית מאד לגבי היבסקציה (קיצור השם הרוסי "יֶבְריֵיסְקאַיאַ סֶקְצִיַה", לאמור הסקציה היהודית במפלגה הקומוניסטית בברית המועצות).  

לידתן של הסקציות [מיגזרים] היהודיות במפלגה הקומוניסטית ברוסיה חלה ב-תרע"ח, תוך מאבק פנימי עז בתוך המפלגה בשאלה זו. בעוד שמזכיר הוועד המרכזי יעקב סברדלוב התנגד נמרצות להקמת מסגרת ארגונית נפרדת לפעולה יהודית, הסכים לכך לנין, וזאת כנראה מתוך חישוב תועלתני גרידא, שמסגרות אלה עשויות לקדם את התעמולה הקומוניסטית בקרב האוכלוסייה היהודית. אחד מיוזמי רעיון הסקציות היהודיות ראש הקומיסריון היהודי, שמעון דימאנשטיין, נימק את נחיצותן גם "מתוך הייחוד הלשוני ומתוך ההבדלים הפסיכולוגיים שבין הפועל היהודי לבין הפועל הרוסי", באותו זמן ובימים שלאחר מכן נמצאו מספר פעילים קומוניסטיים יהודיים, שלא הסכימו לצמצום היבסקציה לדרגת מכשיר ביצועי בלבד של המפלגה הקומוניסטית, וביקשו לראות בה "ארגון שיש לו מדיניות קומוניסטית יהודית מיוחדת משלו".

עם זאת הוענקו למעשה ליבסקציה סמכויות רבות יותר מאשר לשאר מסקציות הלאומיות, דהיינו: בנוסף לתעמולה הוטלו עליה גם משימות של ייעוץ למוסדות הסובייטיים בנושאים יהודיים מובהקים. בין היתר, נקבע בתקנון של היבסקציות (תרפ"א), כי ברפובליקה האוקראינית, ברפובליקה הבילורוסית-הליטאית ("ליטביל") ובפלכים של ויטבסק, הומל, סמולנסק וסאמארה מוקמות יבסקציות בכל יישוב, שבו נמצאים לפחות עשרים חברי מפלגה המכירים בנחיצות קיומן.