27,062
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
החלפת טקסט – " {{הערה|" ב־"{{הערה|"
==האיסור==
חמאה של גויים (שלא הייתה בגזירה, ומכיוון שידוע שטמא לא עומד {{הערה|ט"ז ס"ק יב. ש"ך ס"ק כז.}}), אם במקום נוהגים היתר – אין למחות בידם. ואם נהגו איסור – אין לשנות. ובאם אין מנהג – אם בישלה עד שיצאו כל שאריות הנוזלים שבה, מותר {{הערה|ס"ג.}}.
בחמאה הקילו, מכיוון שמן הסתם לא עירב טמא, וגם אם כן, הכל הלך בבישול; ואם לא הלך – בטל במיעוטו. והסיבה שהקילו יותר מגבינה – מכיוון שזה לא היה בגזירת הגבינות. והאוסרים סוברים: שהם לא נזהרים מלערב בה איסור {{הערה|ט"ז ס"ק יב.}}.
אם הגוי בישלה – מותרת, כיוון שסתם כליהם אינם "בני יומם". ומותר ליהודי לבשל את החמאה על מנת להוציא את שיירי החלב ממנה {{הערה|רמ"א בס"ג.}}. הט"ז כתב: שאף שבדרבנן אפשר לבטל איסור לכתחילה, מכל מקום, זה לא נכון לקנות מהגוי חמאה על מנת לבטל את האיסור שבה {{הערה|ט"ז ס"ק יב.}}. והש"ך כתב: שזה לא נקרא "מבטל איסור לכתחילה", כי (1) אולי כלל אין כאן איסור. (2) הוא לא רוצה לבטל את האיסור, אלא לאבדו {{הערה|ש"ך ס"ק כח.}}.
==הולך ממקום למקום==
אם הולך ממקום שאין אוכלים למקום שאוכלים (גם אם דעתו לחזור {{הערה|ש"ך ס"ק כט.}}) – יכול לאכול עמהם (כיוון שהם יודעים שזה נעשה בכשרות, ואין בזה איסור {{הערה|ט"ז ס"ק יג.}}). אבל לא יביאנה עמו בחזרתו למקום שאוסרים, אלא אם כן ישנו היכר – שזוהי חמאה ממקום שנהגו היתר. ויש חולקים על היתר זה.
ואם הלך ממקום שנהגו היתר למקום שנהגו איסור – אסור לו לאכול שם {{הערה|רמ"א בס"ג.}}.
==ראו גם==
