27,606
עריכות
מזבח העולה: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
החלפת טקסט – " {{הערה|" ב־"{{הערה|"
מ (החלפת טקסט – "חטאת" ב־"חטאת") |
מ (החלפת טקסט – " {{הערה|" ב־"{{הערה|") תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| שורה 98: | שורה 98: | ||
דרגתו של המזבח בעולמות היא ב[[ספירת המלכות]]{{הערה|ראה [[זהר]] {{קח|פרשת|אמור}} קה, א ובאוה"ח שם. פרדס שער ערכי הכינויים שכ"ג, פרק יג מערכת מזבח. מאורי אור מערכת מזבח סעיף נ"ד.}}, וכפי שישנם ב' שלבים ב[[עבודת הבירורים]]: בירור ראשון - העלאה, ובירור שני - זיכוך, אשר נעשים על ידי [[ספירת המלכות]] ו{{קח|ספירת|היסוד}}; כן הוא גם במזבח: המזבח מסמל את הכוח ל[[בירור התחתון]], והוא זה העושה את הבירור הראשון - העלאה מהקליפות אל מקום הקדושה. ולאחר מכן ה[[כהנים]] הם העושים את הבירור השני - לברר את הרע הנעלם. | דרגתו של המזבח בעולמות היא ב[[ספירת המלכות]]{{הערה|ראה [[זהר]] {{קח|פרשת|אמור}} קה, א ובאוה"ח שם. פרדס שער ערכי הכינויים שכ"ג, פרק יג מערכת מזבח. מאורי אור מערכת מזבח סעיף נ"ד.}}, וכפי שישנם ב' שלבים ב[[עבודת הבירורים]]: בירור ראשון - העלאה, ובירור שני - זיכוך, אשר נעשים על ידי [[ספירת המלכות]] ו{{קח|ספירת|היסוד}}; כן הוא גם במזבח: המזבח מסמל את הכוח ל[[בירור התחתון]], והוא זה העושה את הבירור הראשון - העלאה מהקליפות אל מקום הקדושה. ולאחר מכן ה[[כהנים]] הם העושים את הבירור השני - לברר את הרע הנעלם. | ||
המזבח נקרא [[אשה]]{{הערה|שם=אשה|פרדס שער ערכי הכינויים שכ"ג, פרק א מערכת אשה. מאורי אור מערכת אשה אות קכח וביאיר נתיב שם. [[מאמרי אדמו"ר הזקן (ספר)|מאמרי אדמו"ר הזקן]] [[תקס"ד]] עמ' נו.}}, וכפי שהאשה עומדת בתשוקה לבעלה (כמו שכתוב "ואל אישך תשוקתך"{{הערה|{{קח|פרשת|בראשית}} ג, טז.}}), כך גם המזבח ([[ספירת המלכות]]) עומד בצמאון ל'בעל' ([[ז"א]]). דבר זה בא לידי ביטוי בכך שהמילים 'איש' ו'אשה' נקראים גם 'אש יו"ד' ו'אש ה"א'{{הערה|ראה {{קח|מסכת|סוטה}} יז, א. [[זהר]] בראשית מח, ב. ראה גם [[ביאורי הזהר (אדמו"ר הזקן)|ביאורי הזהר]] {{קח|פרשת|נח}} ז, ב. {{הערה|שם=אשה}}.}} - שהמזבח עומד בתשוקה ובאש העולה מלמטה למעלה, ו[[הקב"ה]] נענה לתשוקה זו וממשיך את האש שלמעלה{{הערה|ראה תורת כהנים {{קח|פרשת|ויקרא}} א, ז. [[מסכת עירובין]] סג, א. [[מסכת יומא]] כא, ב.}}. | המזבח נקרא [[אשה]]{{הערה|שם=אשה|פרדס שער ערכי הכינויים שכ"ג, פרק א מערכת אשה. מאורי אור מערכת אשה אות קכח וביאיר נתיב שם. [[מאמרי אדמו"ר הזקן (ספר)|מאמרי אדמו"ר הזקן]] [[תקס"ד]] עמ' נו.}}, וכפי שהאשה עומדת בתשוקה לבעלה (כמו שכתוב "ואל אישך תשוקתך"{{הערה|{{קח|פרשת|בראשית}} ג, טז.}}), כך גם המזבח ([[ספירת המלכות]]) עומד בצמאון ל'בעל' ([[ז"א]]). דבר זה בא לידי ביטוי בכך שהמילים 'איש' ו'אשה' נקראים גם 'אש יו"ד' ו'אש ה"א'{{הערה|ראה {{קח|מסכת|סוטה}} יז, א. [[זהר]] בראשית מח, ב. ראה גם [[ביאורי הזהר (אדמו"ר הזקן)|ביאורי הזהר]] {{קח|פרשת|נח}} ז, ב.{{הערה|שם=אשה}}.}} - שהמזבח עומד בתשוקה ובאש העולה מלמטה למעלה, ו[[הקב"ה]] נענה לתשוקה זו וממשיך את האש שלמעלה{{הערה|ראה תורת כהנים {{קח|פרשת|ויקרא}} א, ז. [[מסכת עירובין]] סג, א. [[מסכת יומא]] כא, ב.}}. | ||
ולכן גם נאמר ב[[גמרא]]{{הערה|[[מסכת גיטין]] צ, ב.}} ש"כל המגרש אשתו ראשונה מזבח מוריד עליו דמעות, שנאמר{{הערה|{{קח|ספר|מלאכי}} ב, יג.}}: "וזאת שנית תעשו כסות דמעה את מזבח ה' .. על כי ה' העיד בינך ובין אשת נעוריך, אשר אתה בגדתה בה והיא חברתך ואשת בריתך". | ולכן גם נאמר ב[[גמרא]]{{הערה|[[מסכת גיטין]] צ, ב.}} ש"כל המגרש אשתו ראשונה מזבח מוריד עליו דמעות, שנאמר{{הערה|{{קח|ספר|מלאכי}} ב, יג.}}: "וזאת שנית תעשו כסות דמעה את מזבח ה' .. על כי ה' העיד בינך ובין אשת נעוריך, אשר אתה בגדתה בה והיא חברתך ואשת בריתך". | ||