27,714
עריכות
עשרת ימי תשובה: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
החלפת טקסט – " {{הערה|" ב־"{{הערה|"
מ (החלפת טקסט – " " ב־" ") |
מ (החלפת טקסט – " {{הערה|" ב־"{{הערה|") תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| שורה 5: | שורה 5: | ||
==התשובה בימים אלו== | ==התשובה בימים אלו== | ||
בכמה מקומות בתלמוד דנו חז"ל בסתירה שבין הפסוק שאמר משה רבינו: "כִּי מִי גוֹי גָּדוֹל אֲשֶׁר לוֹ אֱלֹקים קְרֹבִים אֵלָיו...בְּכָל קָרְאֵנוּ אֵלָיו"{{הערה|ספר דברים פרק ד פסוק ז.}} ובין הפסוק שאמר הנביא [[ישעיה]]: "דִּרְשׁוּ ה' בְּהִמָּצְאוֹ, קְרָאֻהוּ בִּהְיוֹתוֹ קָרוֹב" {{הערה|ספר ישעיה פרק נה פסוק ו.}} וביארו: {{ציטוטון| לא קשיא, הא ביחיד הא בציבור. יחיד אימת? אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה: אלו עשרה ימים שבין ראש השנה ליום הכיפורים.}}{{הערה|1=מסכת [http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=9&daf=18&format=pdf ראש השנה דף יח, א], מסכת [http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=14&daf=49&format=pdf יבמות דף מ"ט עמוד א], ו[http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=14&daf=105&format=pdf דף קה עמוד א].}} משמעות הפסוקים אינה בהכרח למצוות התשובה בדווקא, אולם סוגיית התלמוד עוסקת בכפרה על חטאים וביטול גזירת שמים. | בכמה מקומות בתלמוד דנו חז"ל בסתירה שבין הפסוק שאמר משה רבינו: "כִּי מִי גוֹי גָּדוֹל אֲשֶׁר לוֹ אֱלֹקים קְרֹבִים אֵלָיו...בְּכָל קָרְאֵנוּ אֵלָיו"{{הערה|ספר דברים פרק ד פסוק ז.}} ובין הפסוק שאמר הנביא [[ישעיה]]: "דִּרְשׁוּ ה' בְּהִמָּצְאוֹ, קְרָאֻהוּ בִּהְיוֹתוֹ קָרוֹב"{{הערה|ספר ישעיה פרק נה פסוק ו.}} וביארו: {{ציטוטון| לא קשיא, הא ביחיד הא בציבור. יחיד אימת? אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה: אלו עשרה ימים שבין ראש השנה ליום הכיפורים.}}{{הערה|1=מסכת [http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=9&daf=18&format=pdf ראש השנה דף יח, א], מסכת [http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=14&daf=49&format=pdf יבמות דף מ"ט עמוד א], ו[http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=14&daf=105&format=pdf דף קה עמוד א].}} משמעות הפסוקים אינה בהכרח למצוות התשובה בדווקא, אולם סוגיית התלמוד עוסקת בכפרה על חטאים וביטול גזירת שמים. | ||
מובא במדרשי חז"ל{{הערה|ילקוט שמעוני סימן תקפ"ב.}} ומסכת ראש השנה{{הערה|דף טז ע"ב.}}: {{ציטוטון|אמר רב כרוספדאי אמר רב יוחנן שלשה ספרים נפתחין בראש השנה. אחד של רשעים גמורין, ואחד של צדיקים גמורין, ואחד של בינוניים; | מובא במדרשי חז"ל{{הערה|ילקוט שמעוני סימן תקפ"ב.}} ומסכת ראש השנה{{הערה|דף טז ע"ב.}}: {{ציטוטון|אמר רב כרוספדאי אמר רב יוחנן שלשה ספרים נפתחין בראש השנה. אחד של רשעים גמורין, ואחד של צדיקים גמורין, ואחד של בינוניים; | ||
| שורה 12: | שורה 12: | ||
[[ברייתא]] נוספת מובאת שם בגמרא בסגולותיה של התשובה בימים אלו {{ציטוטון|השב בינתים מוחלין לו לא שב בינתים אפילו הביא כל אילי נביות שבעולם אין מוחלין לו}} וכפי שהגמרא מפרשת שדברי הברייתא נסובים סביב היחיד ששב מעוונותיו שרק בזמן זה - "בינתים" - מוחלים לו, ופירשו ה[[ראשונים]] שהכוונה לזמן שבין ראש השנה ויום כיפור.{{הערה|רבינו חננאל, רש"י שם.}} ויש שביאורו שהוא דווקא בהיחיד הממוצע - ה[[בינוני]] - שאינו [[צדיק]] ואינו [[רשע]] שעדיין לא נגזר דינו עד ל[[יום כיפור]] ובידו עדיין לשנות את גזר הדין (בניגוד לפילת ה[[ציבור]] שמקרעין להם הגזר דין{{הערה|ראש השנה יח א.}}){{הערה|רבינו חננאל שם.}} אולם מראשונים אחרים משמע שאין חילוק.{{הערה|1=ראה [http://www.hebrewbooks.org/rambam.aspx?mfid=107973&rid=398 משנת יעקב על הרמב"ם הלכות תשובה פרק ב הלכה ו].}} | [[ברייתא]] נוספת מובאת שם בגמרא בסגולותיה של התשובה בימים אלו {{ציטוטון|השב בינתים מוחלין לו לא שב בינתים אפילו הביא כל אילי נביות שבעולם אין מוחלין לו}} וכפי שהגמרא מפרשת שדברי הברייתא נסובים סביב היחיד ששב מעוונותיו שרק בזמן זה - "בינתים" - מוחלים לו, ופירשו ה[[ראשונים]] שהכוונה לזמן שבין ראש השנה ויום כיפור.{{הערה|רבינו חננאל, רש"י שם.}} ויש שביאורו שהוא דווקא בהיחיד הממוצע - ה[[בינוני]] - שאינו [[צדיק]] ואינו [[רשע]] שעדיין לא נגזר דינו עד ל[[יום כיפור]] ובידו עדיין לשנות את גזר הדין (בניגוד לפילת ה[[ציבור]] שמקרעין להם הגזר דין{{הערה|ראש השנה יח א.}}){{הערה|רבינו חננאל שם.}} אולם מראשונים אחרים משמע שאין חילוק.{{הערה|1=ראה [http://www.hebrewbooks.org/rambam.aspx?mfid=107973&rid=398 משנת יעקב על הרמב"ם הלכות תשובה פרק ב הלכה ו].}} | ||
וכך הובא גם להלכה בספרו של ה[[רמב"ם]]: {{ציטוטון|אף על פי שהתשובה וה[[צעקה]] יפה לעולם, בעשרת הימים שבין ראש השנה ויום הכיפורים היא יפה ביותר, ומיד היא מתקבלת, שנאמר: "דרשו ה', בהימצאו; קראוהו, בהיותו קרוב".}} {{הערה|היד החזקה הלכות תשובה ב, ח}}. | וכך הובא גם להלכה בספרו של ה[[רמב"ם]]: {{ציטוטון|אף על פי שהתשובה וה[[צעקה]] יפה לעולם, בעשרת הימים שבין ראש השנה ויום הכיפורים היא יפה ביותר, ומיד היא מתקבלת, שנאמר: "דרשו ה', בהימצאו; קראוהו, בהיותו קרוב".}}{{הערה|היד החזקה הלכות תשובה ב, ח}}. | ||
===בפנימיות התורה=== | ===בפנימיות התורה=== | ||