27,714
עריכות
לשון סגי נהור: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
החלפת טקסט – " {{הערה|" ב־"{{הערה|"
מ (החלפת טקסט – "<ref>" ב־"{{הערה|") |
מ (החלפת טקסט – " {{הערה|" ב־"{{הערה|") תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
==מקור הביטוי== | ==מקור הביטוי== | ||
"סגי נהור" ב[[ארמית]] פירושו: רב אור{{הערה|מהמילה נהור, אף נגזרת המילה נהיר, שפירושה בהיר, ברור, מובן.}}, אך משמעותו הפוכה - זהו כינוי ל[[עיוור]], זה שאינו רואה דבר מלבד [[חושך]]. הביטוי מופיע לראשונה במדרש [[בראשית רבה]], שם הוא ניתן ל{{מונחון|כבד-ראיה|מי שראייתו אינה טובה}}, שאכן, יחסית למי שאינו רואה כלל, הוא רב אור: "בשוק סמייא צווחין לעווירא סגי נהור" {{הערה|[[בראשית רבה]] פרשה ל', פיסקה ט' ופירוש "מתנות כהונה" שם}} (תרגום מ[[ארמית]]: בשוק של סומים, כלומר עיוורים לחלוטין, קוראים לעיוורים, כלומר לכבדי ראיה, "סגי נהור" - רב אור). ביטוי זה מופיע גם ב[[תלמוד]]: "רב ששת סגי נהור הוה"{{הערה| [[תלמוד בבלי]], [[מסכת ברכות]], דף נח, עמוד א}}. ידוע על חכמים עיוורים נוספים שכונו בלשון זו, כמו למשל המקובל רבי יצחק סגי נהור. כינוי נוסף לעיוור המופיע בתלמוד בלשון סגי נהור: 'מאור עיניים' {{הערה|[[מסכת חגיגה]] דף ה'/ב'}}, ועיוורון מכונה בלשון סגי נהור 'נהורא'{{הערה|[[מסכת פסחים]] דף קי"א/ב'}}. ובמקום אחר מכונה מי שנעשה עיוור 'עיניו קמו' {{הערה|[[מסכת יבמות]] דף ט"ז/א'}}. | "סגי נהור" ב[[ארמית]] פירושו: רב אור{{הערה|מהמילה נהור, אף נגזרת המילה נהיר, שפירושה בהיר, ברור, מובן.}}, אך משמעותו הפוכה - זהו כינוי ל[[עיוור]], זה שאינו רואה דבר מלבד [[חושך]]. הביטוי מופיע לראשונה במדרש [[בראשית רבה]], שם הוא ניתן ל{{מונחון|כבד-ראיה|מי שראייתו אינה טובה}}, שאכן, יחסית למי שאינו רואה כלל, הוא רב אור: "בשוק סמייא צווחין לעווירא סגי נהור"{{הערה|[[בראשית רבה]] פרשה ל', פיסקה ט' ופירוש "מתנות כהונה" שם}} (תרגום מ[[ארמית]]: בשוק של סומים, כלומר עיוורים לחלוטין, קוראים לעיוורים, כלומר לכבדי ראיה, "סגי נהור" - רב אור). ביטוי זה מופיע גם ב[[תלמוד]]: "רב ששת סגי נהור הוה"{{הערה| [[תלמוד בבלי]], [[מסכת ברכות]], דף נח, עמוד א}}. ידוע על חכמים עיוורים נוספים שכונו בלשון זו, כמו למשל המקובל רבי יצחק סגי נהור. כינוי נוסף לעיוור המופיע בתלמוד בלשון סגי נהור: 'מאור עיניים'{{הערה|[[מסכת חגיגה]] דף ה'/ב'}}, ועיוורון מכונה בלשון סגי נהור 'נהורא'{{הערה|[[מסכת פסחים]] דף קי"א/ב'}}. ובמקום אחר מכונה מי שנעשה עיוור 'עיניו קמו'{{הערה|[[מסכת יבמות]] דף ט"ז/א'}}. | ||
בחסידות מוסבר, שהעיוור הינו אכן "סגי נהור" כפשוטו - אל תוך עיניו נכנס אור גדול מידי, שכלי הראיה שלו אינם מסוגלים לקלוט. ולכן הוא איננו מסוגל לראות{{הערה|[[אור התורה]] בראשית תתרלח, ב. ב[[דבר מלכות]] לפרשת [[שופטים]] מוסיף [[הרבי]], שעל ידי הירידה הזמנית בכח הראיה שלו, מקבל העיוור אחר כך גילוי אור וראיה ביתר שאת וביתר עוז, כ[[יתרון האור מן החושך]].}}. | בחסידות מוסבר, שהעיוור הינו אכן "סגי נהור" כפשוטו - אל תוך עיניו נכנס אור גדול מידי, שכלי הראיה שלו אינם מסוגלים לקלוט. ולכן הוא איננו מסוגל לראות{{הערה|[[אור התורה]] בראשית תתרלח, ב. ב[[דבר מלכות]] לפרשת [[שופטים]] מוסיף [[הרבי]], שעל ידי הירידה הזמנית בכח הראיה שלו, מקבל העיוור אחר כך גילוי אור וראיה ביתר שאת וביתר עוז, כ[[יתרון האור מן החושך]].}}. | ||
| שורה 14: | שורה 14: | ||
דוגמאות מן התלמוד: | דוגמאות מן התלמוד: | ||
*{{ציטוטון|ראוי '''לו''' (הכוונה: לי) שאפול למטה}} {{הערה|[[מסכת ראש השנה]] דף כ"ה/א'}}. | *{{ציטוטון|ראוי '''לו''' (הכוונה: לי) שאפול למטה}}{{הערה|[[מסכת ראש השנה]] דף כ"ה/א'}}. | ||
*{{ציטוטון|תדעו שלמחר '''הוא''' (הכוונה: אני) מת}} {{הערה|[[מסכת חגיגה]] דף ט"ז/ב'}}. | *{{ציטוטון|תדעו שלמחר '''הוא''' (הכוונה: אני) מת}}{{הערה|[[מסכת חגיגה]] דף ט"ז/ב'}}. | ||
*{{ציטוטון|כל הקורא [[קריאת שמע]] בלא [[תפילין]] כאילו מעיד עדות שקר '''בעצמו'''}} (כשהכוונה לא על האדם אלא על הקדוש ברוך הוא){{הערה|[[מסכת ברכות]] דף י"ד/ב'}}. | *{{ציטוטון|כל הקורא [[קריאת שמע]] בלא [[תפילין]] כאילו מעיד עדות שקר '''בעצמו'''}} (כשהכוונה לא על האדם אלא על הקדוש ברוך הוא){{הערה|[[מסכת ברכות]] דף י"ד/ב'}}. | ||
*{{ציטוטון|נעשה '''שונאו''' של [[הקדוש ברוך הוא]] (כשהכוונה לקדוש ברוך הוא עצמו) מך}} (כלומר: עני){{הערה|[[מסכת תענית]] דף ז'/ב'}}. | *{{ציטוטון|נעשה '''שונאו''' של [[הקדוש ברוך הוא]] (כשהכוונה לקדוש ברוך הוא עצמו) מך}} (כלומר: עני){{הערה|[[מסכת תענית]] דף ז'/ב'}}. | ||
*{{ציטוטון|מפלתן של '''שונאי''' ישראל}} (כשהכוונה לעם ישראל עצמו){{הערה|[[מסכת ברכות]] דף ד'/ב'}}. | *{{ציטוטון|מפלתן של '''שונאי''' ישראל}} (כשהכוונה לעם ישראל עצמו){{הערה|[[מסכת ברכות]] דף ד'/ב'}}. | ||
*{{ציטוטון|אוי להם '''לשונאיהן''' של תלמידי חכמים}} (כשהכוונה לתלמידי החכמים עצמם){{הערה|[[מסכת יומא]] דף ע"ב/ב'}}. | *{{ציטוטון|אוי להם '''לשונאיהן''' של תלמידי חכמים}} (כשהכוונה לתלמידי החכמים עצמם){{הערה|[[מסכת יומא]] דף ע"ב/ב'}}. | ||
*{{ציטוטון|אילו היה '''שונאי''' (כשהכוונה: אני עצמי) מתייחד עם אותה אשה, לא הייתי יכול להימנע מחטא}} {{הערה|[[מסכת סוכה]] דף נ"ב/א'}}. | *{{ציטוטון|אילו היה '''שונאי''' (כשהכוונה: אני עצמי) מתייחד עם אותה אשה, לא הייתי יכול להימנע מחטא}}{{הערה|[[מסכת סוכה]] דף נ"ב/א'}}. | ||
ישנה צורת נוספת של ביטויים בלשון סגי נהור, לא על ידי היפוך המילה עצמה אלא על ידי השמטה או תוספת של מילה, שמהפכת את המשמעות מרעה לטובה. למשל: | ישנה צורת נוספת של ביטויים בלשון סגי נהור, לא על ידי היפוך המילה עצמה אלא על ידי השמטה או תוספת של מילה, שמהפכת את המשמעות מרעה לטובה. למשל: | ||