27,714
עריכות
שלום דובער ליפשיץ: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
החלפת טקסט – " {{הערה|" ב־"{{הערה|"
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
מ (החלפת טקסט – " {{הערה|" ב־"{{הערה|") |
||
| שורה 25: | שורה 25: | ||
ב[[חודש כסלו]] [[תש"י]], בעת לימודיו בישיבת פוניבז', הגיעו לידי ראש הישיבה, [[יוסף שלמה כהנמן|הרב כהנמן]], עדויות על כפיה אנטי דתית במחנות ילדי העולים. הרב כהנמן נכנס לחדר האוכל של הישיבה ושאל מי מהתלמידים מתנדב לחדור למחנות העולים ולדאוג לחינוך תורני לילדיהם. התלמידים התלחשו ביניהם ש"מסתמא הליובאוויטשער יגש" ואכן הרב ליפשיץ הציע את עצמו ואליו הצטרפו הרב [[שלמה נח קרול]] (לימים רב המושב חמד וחתנו של הרב [[יעקב לנדא]]) והרב יצחק יעקובוביץ' (לימים רבה של [[הרצליה]]). | ב[[חודש כסלו]] [[תש"י]], בעת לימודיו בישיבת פוניבז', הגיעו לידי ראש הישיבה, [[יוסף שלמה כהנמן|הרב כהנמן]], עדויות על כפיה אנטי דתית במחנות ילדי העולים. הרב כהנמן נכנס לחדר האוכל של הישיבה ושאל מי מהתלמידים מתנדב לחדור למחנות העולים ולדאוג לחינוך תורני לילדיהם. התלמידים התלחשו ביניהם ש"מסתמא הליובאוויטשער יגש" ואכן הרב ליפשיץ הציע את עצמו ואליו הצטרפו הרב [[שלמה נח קרול]] (לימים רב המושב חמד וחתנו של הרב [[יעקב לנדא]]) והרב יצחק יעקובוביץ' (לימים רבה של [[הרצליה]]). | ||
כבר למחרת יצאו לפעילותם הראשונה, ואז הקימו למעשה את ארגון "פעילים", שעם השנים הפך ל"פעילים יד לאחים" ולאחר מכן ל"יד לאחים - פעילי המחנה התורתי בישראל". באופן רשמי עמד בראש הארגון הרב [[יעקב לנדא]], רבה של [[בני ברק]], כאשר למעשה ניהל את הארגון הרב ליפשיץ{{הערה|ראה דברי ר' מנחם כהן ב'משפחה', [[חג הפסח]] [[תשס"ז]]: "כולם לא אכלו, כולם לא ישנו. אבל מי הזיז את כולם? רק ר' שלום בער"...}}. הוא ניהל צוות שהיה חודר למחנות, מוציא משם ילדים ומעביר אותם לחינוך תורני. פעילות זו נתקלה בהתנגדות עזה של כל המימסד הציוני. [[דוד בן גוריון]] עצמו, שכיהן אז כראש הממשלה קרא לרב ליפשיץ ולחבריו ונזף בהם. גם ביהדות החרדית התנגדו רבים לפעילות 'הפעילים', וראו בהם גוף סהרורי וקיצוני{{הערה|כאשר נפגש הרב ליפשיץ לראשונה עם רבי [[יואל טייטלבוים]] מ[[סאטמר]], הציגו אחד מהרבנים שנכחו במקום כ"ליובאוויטשער שרושם ילדים למזרחי" (ל[[הרשת|רשת]], שהייתה אז תחת ממ"ד)... [או בנוסח אחר: לחינוך העצמאי] במטרה להכפישו.}}. כתוצאה מפעילות זאת נצלו במהלך השנים מאות ילדים. חלק מגדולי התורה עמדו לצד הארגון, ביניהם [[אדמו"ר הריי"צ]], [[יואל טייטלבוים|האדמו"ר מסאטמר]], רבי [[יוסף שלמה כהנמן]], רבי [[דוב בעריש ווידנפלד]], רבי [[יצחק אייזיק הרצוג]] {{הערה|1=http://www.yadleachim.co.il/?CategoryID=325&ArticleID=1128}} ורבי [[יחזקאל אברמסקי]]. פעולות אלו היו היסוד לארגון [[יד לאחים]] שהוקם מאוחד יותר. | כבר למחרת יצאו לפעילותם הראשונה, ואז הקימו למעשה את ארגון "פעילים", שעם השנים הפך ל"פעילים יד לאחים" ולאחר מכן ל"יד לאחים - פעילי המחנה התורתי בישראל". באופן רשמי עמד בראש הארגון הרב [[יעקב לנדא]], רבה של [[בני ברק]], כאשר למעשה ניהל את הארגון הרב ליפשיץ{{הערה|ראה דברי ר' מנחם כהן ב'משפחה', [[חג הפסח]] [[תשס"ז]]: "כולם לא אכלו, כולם לא ישנו. אבל מי הזיז את כולם? רק ר' שלום בער"...}}. הוא ניהל צוות שהיה חודר למחנות, מוציא משם ילדים ומעביר אותם לחינוך תורני. פעילות זו נתקלה בהתנגדות עזה של כל המימסד הציוני. [[דוד בן גוריון]] עצמו, שכיהן אז כראש הממשלה קרא לרב ליפשיץ ולחבריו ונזף בהם. גם ביהדות החרדית התנגדו רבים לפעילות 'הפעילים', וראו בהם גוף סהרורי וקיצוני{{הערה|כאשר נפגש הרב ליפשיץ לראשונה עם רבי [[יואל טייטלבוים]] מ[[סאטמר]], הציגו אחד מהרבנים שנכחו במקום כ"ליובאוויטשער שרושם ילדים למזרחי" (ל[[הרשת|רשת]], שהייתה אז תחת ממ"ד)... [או בנוסח אחר: לחינוך העצמאי] במטרה להכפישו.}}. כתוצאה מפעילות זאת נצלו במהלך השנים מאות ילדים. חלק מגדולי התורה עמדו לצד הארגון, ביניהם [[אדמו"ר הריי"צ]], [[יואל טייטלבוים|האדמו"ר מסאטמר]], רבי [[יוסף שלמה כהנמן]], רבי [[דוב בעריש ווידנפלד]], רבי [[יצחק אייזיק הרצוג]]{{הערה|1=http://www.yadleachim.co.il/?CategoryID=325&ArticleID=1128}} ורבי [[יחזקאל אברמסקי]]. פעולות אלו היו היסוד לארגון [[יד לאחים]] שהוקם מאוחד יותר. | ||
| שורה 47: | שורה 47: | ||
ידיעותיו הרבות של הרב ליפשיץ בתורה ובהלכה גרמו לו להיות מועמד טבעי לרבנות ברמת גן. לערך בשנת [[תש"ל]] נבחר לרבנות במספר בתי כנסת ולרב בשכונת הלל ברמת גן. על פי בקשת [[אדמו"ר מלך המשיח]], התמנה הרב ליפשיץ לרב קהילת חב"ד ב[[רמת גן]], של [[בית הכנסת]] 'היכל מרדכי - עוזיאל' שהונהג על ידי הרב [[מאיר בליז'ינסקי]] ובשנת [[תשמ"א]] כרב [[בית הכנסת]] הוותיק 'סוכת שלום', כממלא מקומו של הרב [[גדליה אקסלרוד]]. | ידיעותיו הרבות של הרב ליפשיץ בתורה ובהלכה גרמו לו להיות מועמד טבעי לרבנות ברמת גן. לערך בשנת [[תש"ל]] נבחר לרבנות במספר בתי כנסת ולרב בשכונת הלל ברמת גן. על פי בקשת [[אדמו"ר מלך המשיח]], התמנה הרב ליפשיץ לרב קהילת חב"ד ב[[רמת גן]], של [[בית הכנסת]] 'היכל מרדכי - עוזיאל' שהונהג על ידי הרב [[מאיר בליז'ינסקי]] ובשנת [[תשמ"א]] כרב [[בית הכנסת]] הוותיק 'סוכת שלום', כממלא מקומו של הרב [[גדליה אקסלרוד]]. | ||
הרבי חפץ מאד כי הרב ליפשיץ יתערב בענייני הרבנות. ב[[חודש שבט]] [[תש"נ]] כתב לו הרבי: {{ציטוטון|דעתי ברורה שיהיה רב פס"ד (ככל שתלוי בו) אזכיר עה"צ}} {{הערה|'שנת ניסים בבית חיינו', עמ' 137.}}. לעומת זאת באחת השנים רצה הרב ליפשיץ להתמודד על משרת רבה הראשי של רמת גן ו[[הרבי]] אסר עליו זאת. | הרבי חפץ מאד כי הרב ליפשיץ יתערב בענייני הרבנות. ב[[חודש שבט]] [[תש"נ]] כתב לו הרבי: {{ציטוטון|דעתי ברורה שיהיה רב פס"ד (ככל שתלוי בו) אזכיר עה"צ}}{{הערה|'שנת ניסים בבית חיינו', עמ' 137.}}. לעומת זאת באחת השנים רצה הרב ליפשיץ להתמודד על משרת רבה הראשי של רמת גן ו[[הרבי]] אסר עליו זאת. | ||
בשנת [[תשמ"ח]], לקראת [[בחירות תשמ"ט]], קיבל הרב ליפשיץ הוראה מהרבי לנתק את ארגונו מאנשי המחלוקת בציבור הליטאי. הרב ליפשיץ יצא בקריאה לתמוך ב[[אגודת ישראל]], ועשרות מאנשיו פרשו והקימו ארגון מתחרה בשם "לב לאחים" שנתמך על ידי 'דגל התורה' ורבניה. כתוצאה מכך נסגרו עשרות סניפים ומחלקות של הארגון ותורמים רבים הפסיקו את תרומתם. הרב ליפשיץ ויד לאחים עברו תקופה קשה בשנים אלו, כאשר כל אותו הזמן לא פסק [[הרבי]] לתמוך ולעודד. כך לדוגמא, בחודש [[שבט]] [[תש"נ]], כאשר עבר הרב ליפשיץ בחלוקת דולרים, אמר לו הרבי{{ציטוטון|"לפום צערא אגרא"}}. הרב ליפשיץ המשיך ללכת ואז עצר אותו הרבי, קראו חזרה והוסיף בחיוך: {{ציטוטון|אויב ס'וועט זיך נאך מערער}}, בצירוף דולר נוסף{{הערה|'שנת ניסים בבית חיינו', עמ' 127.}}. | בשנת [[תשמ"ח]], לקראת [[בחירות תשמ"ט]], קיבל הרב ליפשיץ הוראה מהרבי לנתק את ארגונו מאנשי המחלוקת בציבור הליטאי. הרב ליפשיץ יצא בקריאה לתמוך ב[[אגודת ישראל]], ועשרות מאנשיו פרשו והקימו ארגון מתחרה בשם "לב לאחים" שנתמך על ידי 'דגל התורה' ורבניה. כתוצאה מכך נסגרו עשרות סניפים ומחלקות של הארגון ותורמים רבים הפסיקו את תרומתם. הרב ליפשיץ ויד לאחים עברו תקופה קשה בשנים אלו, כאשר כל אותו הזמן לא פסק [[הרבי]] לתמוך ולעודד. כך לדוגמא, בחודש [[שבט]] [[תש"נ]], כאשר עבר הרב ליפשיץ בחלוקת דולרים, אמר לו הרבי{{ציטוטון|"לפום צערא אגרא"}}. הרב ליפשיץ המשיך ללכת ואז עצר אותו הרבי, קראו חזרה והוסיף בחיוך: {{ציטוטון|אויב ס'וועט זיך נאך מערער}}, בצירוף דולר נוסף{{הערה|'שנת ניסים בבית חיינו', עמ' 127.}}. | ||