מסדר קידושין: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הוסרו 2 בתים ,  24 באוגוסט 2020
מ
החלפת טקסט – " {{הערה|" ב־"{{הערה|"
מ (החלפת טקסט – " " ב־" ")
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
מ (החלפת טקסט – " {{הערה|" ב־"{{הערה|")
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:תשחי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי, במהלך [[מסדר קידושין|סידור קידושין]] בשנת [[תשח"י]]]]
[[קובץ:תשחי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי, במהלך [[מסדר קידושין|סידור קידושין]] בשנת [[תשח"י]]]]
למרות שמצד הדין אדם ש[[קידושין|מקדש]] אשה בפני שני [[עדים כשרים]], הרי היא מקודשת, מכל מקום ישנה תקנה לערוך את הקידושין במעמד רב שהוא '''מסדר הקידושין'''. והטעם לכך הוא, כדי שימצא שם אדם שיוכל לפקח ולראות שהקידושין מתנהלים כ[[הלכה]], וכדי שלא יהיו אחר כך ספקות לגבי כשרות הקידושין. לדעת בעל ה[[כנסת יחזקאל]]{{הערה|סימן עב.}} כבר בתקופת ה[[תלמוד]] היו נוהגים לערוך את הקידושין במעמד רב 'מסדר קידושין', ויש אחרים הסוברים שרק מאוחר יותר, בתקופת ה[[ראשונים]], התקינו לקדש בפני רב 'מסדר קידושין' {{הערה|עפ"י תשובות הרמב"ם קנ"ו.}}.
למרות שמצד הדין אדם ש[[קידושין|מקדש]] אשה בפני שני [[עדים כשרים]], הרי היא מקודשת, מכל מקום ישנה תקנה לערוך את הקידושין במעמד רב שהוא '''מסדר הקידושין'''. והטעם לכך הוא, כדי שימצא שם אדם שיוכל לפקח ולראות שהקידושין מתנהלים כ[[הלכה]], וכדי שלא יהיו אחר כך ספקות לגבי כשרות הקידושין. לדעת בעל ה[[כנסת יחזקאל]]{{הערה|סימן עב.}} כבר בתקופת ה[[תלמוד]] היו נוהגים לערוך את הקידושין במעמד רב 'מסדר קידושין', ויש אחרים הסוברים שרק מאוחר יותר, בתקופת ה[[ראשונים]], התקינו לקדש בפני רב 'מסדר קידושין'{{הערה|עפ"י תשובות הרמב"ם קנ"ו.}}.


==מקור הדין==
==מקור הדין==


במסכת קידושין {{הערה|קידושין י, א.}} מובאת מימרא של רב יהודה בשם שמואל שאמר: "כל שאינו יודע בטיב גיטין וקידושין לא יהא לו עסק עמהם". כלומר שבאו חכמים והזהירו, הואיל ונושא הקידושין וה[[גירושין]] גורלי למעמדם של בני הזוג וילדיהם, אסור שאדם שאינו בקיא בכל פרטי ההלכה, יפסוק הלכה בשאלות שמתעוררות בנושאי ה[[נישואין]] והגירושין. מכאן יש ללמוד שאף עורך הקידושין, צריך להיות בקיא בפרטי ההלכות הקשורות לקידושין.
במסכת קידושין{{הערה|קידושין י, א.}} מובאת מימרא של רב יהודה בשם שמואל שאמר: "כל שאינו יודע בטיב גיטין וקידושין לא יהא לו עסק עמהם". כלומר שבאו חכמים והזהירו, הואיל ונושא הקידושין וה[[גירושין]] גורלי למעמדם של בני הזוג וילדיהם, אסור שאדם שאינו בקיא בכל פרטי ההלכה, יפסוק הלכה בשאלות שמתעוררות בנושאי ה[[נישואין]] והגירושין. מכאן יש ללמוד שאף עורך הקידושין, צריך להיות בקיא בפרטי ההלכות הקשורות לקידושין.


ראשית, עליו לבדוק אם בני הזוג כשרים להינשא ביניהם, שמא אחד מהם [[ממזר]] שאסור לו להנשא, או שאחד מהם כבר נשוי שאסור לו להתחתן קודם שיתגרש מבן זוגו הראשון. ואם הם אינם מוכרים, עליהם להביא עדים שאכן הם פנויים וכשרים להינשא. וכיום עורכים בדרך כלל את הברור הזה, הרבנים נציגי [[המועצה הדתית]] שממונים על רישום הנישואין, אולם ראוי שגם הרב 'מסדר הקידושין' יוודא שאכן בני הזוג כשרים להנשא. וכמובן, על 'מסדר הקידושין' להיות בקיא בפרטי הלכות הקידושין וה[[חופה]], כדי שיוכל לסדר את הקידושין על פי כללי ההלכה, ללא ספקות וחששות.
ראשית, עליו לבדוק אם בני הזוג כשרים להינשא ביניהם, שמא אחד מהם [[ממזר]] שאסור לו להנשא, או שאחד מהם כבר נשוי שאסור לו להתחתן קודם שיתגרש מבן זוגו הראשון. ואם הם אינם מוכרים, עליהם להביא עדים שאכן הם פנויים וכשרים להינשא. וכיום עורכים בדרך כלל את הברור הזה, הרבנים נציגי [[המועצה הדתית]] שממונים על רישום הנישואין, אולם ראוי שגם הרב 'מסדר הקידושין' יוודא שאכן בני הזוג כשרים להנשא. וכמובן, על 'מסדר הקידושין' להיות בקיא בפרטי הלכות הקידושין וה[[חופה]], כדי שיוכל לסדר את הקידושין על פי כללי ההלכה, ללא ספקות וחששות.

תפריט ניווט