יצחק אייזיק רוזנבוים: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
←‏תולדות חיים: תיקון עברית
מ (החלפת טקסט – " {{הערה|" ב־"{{הערה|")
(←‏תולדות חיים: תיקון עברית)
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
 
(10 גרסאות ביניים של 4 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:Male no free image yet-he.svg.png|שמאל|ממוזער|150px|קישור=תבנית:אין תמונה/עזרה]]
[[קובץ:Male no free image yet-he.svg.png|שמאל|ממוזער|150px|קישור=תבנית:אין תמונה/עזרה]]
רבי '''יצחק אייזיק רוזנבוים''' האדמו"ר מזוטשקא נולד ב[[כ"א בטבת]] [[תרס"ו]] בעיר טשרנוביץ לאביו רבי איתמר מנדבורנה.
רבי '''יצחק אייזיק רוזנבוים''' האדמו"ר מזוטשקא ([[כ"א בטבת]] [[תרס"ו]] - [[י"ד בתמוז]] [[תש"ס]]) בעיר טשרנוביץ לאביו רבי איתמר מנדבורנה.
==תולדותיו==
==תולדות חיים==
נולד בצ'רנוביץ בכ"א בטבת תרס"ו ונקרא ע"ש זקנו האדמו"ר מקאמרנא,בהגיעו לפרקו בנה את בתו עם זוגתו מרת חנה בת רבי נתן דוד הכהן הולנדר רבה של אמסאנא שב[[גליציה]]. תיכף אחר נישואיו קבע את מקום מגוריו בזוטשקא, [[עיירה]] קטנה בפרברי טשרנוביץ, על שמה נקרא ונודע בשמו לדורות כאדמו"ר מזוטשקא. לאחר שנים ספורות עבר לכהן בעיר וואשקוביץ שם כיהן ב[[אדמו"ר|אדמו"רות]] עד פרוץ [[מלחמת העולם השניה]] בה שתה את כוס התרעלה.
נולד בצ'רנוביץ בכ"א בטבת תרס"ו ונקרא ע"ש זקנו האדמו"ר מקאמרנא. בהגיעו לפרקו בנה את בתו עם זוגתו מרת חנה בת רבי נתן דוד הכהן הולנדר רבה של אמסאנא שב[[גליציה]]. תיכף אחר נישואיו קבע את מקום מגוריו בזוטשקא, [[עיירה]] קטנה בפרברי טשרנוביץ, על שמה נקרא ונודע בשמו לדורות כאדמו"ר מזוטשקא. לאחר שנים ספורות עבר לכהן בעיר וואשקוביץ שם כיהן ב[[אדמו"ר|אדמו"רות]] עד פרוץ [[מלחמת העולם השנייה]] בה שתה את כוס התרעלה.


אחר [[השואה]] ממנה שרד בניסים, קבע את מקומו ב[[ארה"ב]], תחילה באיסט ניו יורק ו[[קראון הייטס]], ולאחר מכן ב[[בורו פארק]] שהיתה אז עדיי מדבר שממה רוחני שם נאבק לסגירת החניות ב[[ש"ק]] ושמירת השבת, ופעולותיו נשאו פרי.
אחר [[השואה]] ממנה שרד בניסים, קבע את מקומו ב[[ארצות הברית]], תחילה באיסט ניו יורק ו[[קראון הייטס]], ולאחר מכן ב[[בורו פארק]] שהייתה אז עדיין מדבר שממה רוחני שם נאבק לסגירת החנויות ב[[ש"ק]] ושמירת השבת, ופעולותיו נשאו פרי.
 
בשנת [[תשל"ג]] עם פטירת אביו רבי איתמר ב[[כ"ב בניסן]], עלה למלאות את מקומו בהנהגת העדה בבית מדרשו בשכונת יד אליהו ב[[תל אביב]] שם השפיע רבות על תושבי האיזור. בשנת [[תשמ"א]] עבר להתגורר ב[[בני ברק]], שם יסד את בית מדרשו. ייסד את גם את מפעל שונה [[הלכה|הלכות]] במסגרתו נבחנים מאות אברכים ובחורים מדי חודש על שו"ע ומשנ"ב הלכות שבת. היה לוחם על עניני ה[[צניעות]] וחומת ה[[כשרות]] בעיר.


בשנת [[תשל"ג]] עם פטירת אביו רבי איתמר ב[[כ"ב בניסן]], עלה למלאות את מקומו בהנהגת העדה בבית מדרשו בשכונת יד אליהו ב[[תל אביב]] שם השפיע רבות על תושבי האיזור. בשנת [[תשמ"א]] עבר להתגורר ב[[בני ברק]], שם יסד את בית מדרשו. ייסד את גם את מפעל שונה [[הלכה|הלכות]] במסגרתו נבחנים מאות אברכים ובחרוים מדי חודש על שו"ע ומשנ"ב הלכות שבת. היה לוחם על עניני ה[[צניעות]] וחומת ה[[כשרות]] בעיר.
==הקשר לחב"ד ==
==הקשר לחב"ד ==
[[קובץ:מכתב זוצ'קא.JPG|שמאל|ממוזער|250px|מכתבו בעד לימוד [[תקנת לימוד הרמב"ם]]]]
[[קובץ:מכתב זוצ'קא.JPG|שמאל|ממוזער|250px|מכתבו בעד לימוד [[תקנת לימוד הרמב"ם]]]]
ב[[שבט]] [[תשמ"ז]] כאשר התעוררה מחלוקת נגד [[רמב"ם (תקנה)|תקנת הרבי]] בענין לימוד ה[[רמב"ם]], הוא פרסם מכתב תמיכה בתקנה. השתתף בכינוס האדיר לתיקון חוק [[מיהו יהודי]] בשנת [[תשמ"ג]]. מסר דברי תורה לכבוד הרבי בספר היובל [[קרנות צדיק]].
ב[[שבט]] [[תשמ"ז]] כאשר התעוררה מחלוקת נגד [[רמב"ם (תקנה)|תקנת הרבי]] בענין לימוד ה[[רמב"ם]], הוא פרסם מכתב תמיכה בתקנה. השתתף בכינוס האדיר לתיקון חוק [[מיהו יהודי]] בשנת [[תשמ"ג]]. מסר דברי תורה לכבוד הרבי בספר היובל [[קרנות צדיק]].


בעקבות פולמוס המחלוקת סביב רבנותו של הרב [[משה יהודה לייב לנדא]] כתב בספרו "שלום רב":  
בעקבות פולמוס המחלוקת סביב רבנותו של הרב [[משה יהודה לייב לנדא]] כתב בספרו "שלום רב":


{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=ואם מצד האמתלא הגדולה, שמתרצים{{הערה|-את מחלוקתם.}} לפי ש[[משה יהודה לייב לנדא|הרב]] הוא [[חסיד חב"ד]], ויש שם כאילו פסול אפיקורסות מחמת ענין [[משיח]]. הנה בעל כרחם מתברר, שבכל מקום שאתה מוצא שפלותם, שמבזים אותם שהם חוטאים ופושעים וכו', מתברר גדלותם, שכל דבריהם{{הערה|-של חסידי חב"ד.}} דברי תורה הם.. כי באמת לא הם חידשו שיטה זו, וכבר הזכירה הכהן הגדול, הגאון הקדוש המפורסם מוה"ר צדוק הכהן{{הערה|בספרו "פרי צדיק" על התורה פרשת דברים אות י"ג.}} וז"ל: "שבכל דור יש [[נפש]] אחד שראוי להיות משיח אם יהיה הדור זכאי".. ובספר "נועם מגדים"{{הערה|פרשת משפטים. בפסוק אם כסף תלוה רמז ו'.}} כתב נמי וז"ל: "את העני עמך ר"ל משיח צדקנו, הקרוי [[עני]] ורוכב כו', גם הוא בעוני ועינוי בין סובלי חלאים, והוא עמנו בכל דור ודור", עכ"ל. וכן כתב ה[[חתם סופר]].. "כי מיום שחרב [[בית המקדש]] נולד משיח בכל דור ודור.. שמשיח הוא אחד מצדיקי הדור"... הרי מבואר שחב"ד לא חידשו שום דבר בזה, והוא שיטה ישנה מגדולי עולם שלמדו כן מהש"ס ומ[[הרמב"ם]].. ואיך יבואו לפסול חלק מכלל ישראל ר"ל רק משום דשמא גרים שנקראו חב"ד.. הנמצא כזה בכל חוקי תורתנו הקדושה.. שאפילו [[הגר"א]] לא כיון בזה אל ה[[אמת]], והבאים אחריו עזבו דרך הרדיפה, כי נתברר שהיה טעות, ואיך אתם לא מפחדים כלל לפסול בניו של [[הקב"ה]].. כאילו ח"ו אין להם אב לדרוש את דמם".}}
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=ואם מצד האמתלא הגדולה, שמתרצים{{הערה|-את מחלוקתם.}} לפי ש[[משה יהודה לייב לנדא|הרב]] הוא [[חסיד חב"ד]], ויש שם כאילו פסול אפיקורסות מחמת ענין [[משיח]]. הנה בעל כרחם מתברר, שבכל מקום שאתה מוצא שפלותם, שמבזים אותם שהם חוטאים ופושעים וכו', מתברר גדלותם, שכל דבריהם{{הערה|-של חסידי חב"ד.}} דברי תורה הם.. כי באמת לא הם חידשו שיטה זו, וכבר הזכירה הכהן הגדול, הגאון הקדוש המפורסם מוה"ר צדוק הכהן{{הערה|בספרו "פרי צדיק" על התורה פרשת דברים אות י"ג.}} וז"ל: "שבכל דור יש [[נפש]] אחד שראוי להיות משיח אם יהיה הדור זכאי".. ובספר "נועם מגדים"{{הערה|פרשת משפטים. בפסוק אם כסף תלוה רמז ו'.}} כתב נמי וז"ל: "את העני עמך ר"ל משיח צדקנו, הקרוי [[עני]] ורוכב כו', גם הוא בעוני ועינוי בין סובלי חלאים, והוא עמנו בכל דור ודור", עכ"ל. וכן כתב ה[[חתם סופר]].. "כי מיום שחרב [[בית המקדש]] נולד משיח בכל דור ודור.. שמשיח הוא אחד מצדיקי הדור"... הרי מבואר שחב"ד לא חידשו שום דבר בזה, והוא שיטה ישנה מגדולי עולם שלמדו כן מהש"ס ומ[[הרמב"ם]].. ואיך יבואו לפסול חלק מכלל ישראל ר"ל רק משום דשמא גרים שנקראו חב"ד.. הנמצא כזה בכל חוקי תורתנו הקדושה.. שאפילו [[הגר"א]] לא כיון בזה אל ה[[אמת]], והבאים אחריו עזבו דרך הרדיפה, כי נתברר שהיה טעות, ואיך אתם לא מפחדים כלל לפסול בניו של [[הקב"ה]].. כאילו ח"ו אין להם אב לדרוש את דמם".}}
שורה 17: שורה 18:
נפטר באור ל[[י"ד בתמוז]] [[תש"ס]] בגיל צ"ד, ומנוחתו באוהל אדמו"רי נדבורנא בהר הזיתים.
נפטר באור ל[[י"ד בתמוז]] [[תש"ס]] בגיל צ"ד, ומנוחתו באוהל אדמו"רי נדבורנא בהר הזיתים.


בניו: ר' ישראל מסטאניסלאוו מאנסי  
בניו: ר' ישראל מסטאניסלאוו מאנסי


ר' נתן דוד מזוטשקא
ר' נתן דוד מזוטשקא
שורה 29: שורה 30:
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:אדמו"רי נדבורנא|רוזנבוים יצחק אייזיק]]
[[קטגוריה:אדמו"רי נדבורנא|רוזנבוים יצחק אייזיק]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרס"ו]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תש"ס]]
משתמש אלמוני

תפריט ניווט