לשון נקיה: הבדלים בין גרסאות בדף

במיוחד מקפידים להשתמש בלשון נקייה בעניינים הקשורים בצניעות. עד כדי כך הקפידו חז"ל על לשון נקייה בתחום זה של 'בינו לבינה', עד שמצינו בח"ל את השימוש במילה "ביתי" במקום "אשתי"{{הערה|תלמוד בבלי, [[מסכת שבת]] דף קיח, ב}}), במקום 'זונה' אמרו "נפקנית" ו"יוצאת לחוץ" {{הערה|[[תלמוד בבלי]], [[מסכת כלים]] כד, טז}} במקום חטא של זנות - "עבירה" סתם, בלי פירוט ({{הערה|[[תלמוד בבלי]], [[עבודה זרה]] ג, א}}.

ואכן [[הרמב"ם]] בספרו [[מורה נבוכים]] (חלק ג', פרק ח') מציין כי [[לשון הקודש]] נקראת כך, מאחר שהיא מובנית על בסיס של לשון נקיה כי {{ציטוטון|המה דברים שהשתיקה יפה להם, ואם הביא ההכרח להזכרתם, יש למצוא עצה לכך, על ידי '''כינויים''' מלשונות אחרים}}. כדוגמה מרכזית לכך, הוא מביא את האיברים שיש להם רק כינויים בלשון הקודש. כפי שניתן למצוא בתלמוד: "אותו מקום" {{הערה|[[תלמוד בבלי]], [[נדרים]] כ א}}, "גבורתו"{{הערה|[[תלמוד בבלי]], [[בבא מציעא]], פד א}} ועוד.