27,062
עריכות
חלב ישראל: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
החלפת טקסט – " {{הערה|" ב־"{{הערה|"
מ (החלפת טקסט – " " ב־" ") תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
מ (החלפת טקסט – " {{הערה|" ב־"{{הערה|") תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| שורה 8: | שורה 8: | ||
אפילו שבהעמדת החלב, החלב הטמא איננו מתגבן, אך הוא נותר בגומות שבגבינה, ששם נותרים נוזלים של מי חלב, ובהם גם נמצא החלב הטמא. | אפילו שבהעמדת החלב, החלב הטמא איננו מתגבן, אך הוא נותר בגומות שבגבינה, ששם נותרים נוזלים של מי חלב, ובהם גם נמצא החלב הטמא. | ||
ולכן חכמים אסורו לשתות מחלב שחלבו גויים, והוא ישאר באיסורו גם באם הוא יגבן אותו {{הערה|ע"ז לה, ב.}}. | ולכן חכמים אסורו לשתות מחלב שחלבו גויים, והוא ישאר באיסורו גם באם הוא יגבן אותו{{הערה|ע"ז לה, ב.}}. | ||
==גדריו== | ==גדריו== | ||
אם גוי חלב בהמה, לצורך עצמו או לצורך ישראל {{הערה|ט"ז ס"ק א. ש"ך ס"ק א.}}, בכדי להשתמש עם החלב (ולא לגבן אותו, וכדלקמן), ולא היה שם יהודי שיראה את תהליך החליבה – אסור לשתות מהחלב, מחשש שעירב בו חלב טמא {{הערה|ס"א.}}. | אם גוי חלב בהמה, לצורך עצמו או לצורך ישראל{{הערה|ט"ז ס"ק א. ש"ך ס"ק א.}}, בכדי להשתמש עם החלב (ולא לגבן אותו, וכדלקמן), ולא היה שם יהודי שיראה את תהליך החליבה – אסור לשתות מהחלב, מחשש שעירב בו חלב טמא{{הערה|ס"א.}}. | ||
ואם הגוי היה בתוך הרפת, והיהודי מבחוץ באופן שאי אפשר לראות את מה שקורה בפנים ממקום מושבו של היהודי, אם ידוע שאין שם בהמה טמאה – זה מותר {{הערה|ס"א.}}. אבל הוא צריך להיות במקום, על מנת לוודא שהגוי לא ילך באמצע ויביא (חלב) בהמה טמאה מבחוץ ויערב {{הערה|ט"ז ס"ק ב. ש"ך ס"ק ח.}}. | ואם הגוי היה בתוך הרפת, והיהודי מבחוץ באופן שאי אפשר לראות את מה שקורה בפנים ממקום מושבו של היהודי, אם ידוע שאין שם בהמה טמאה – זה מותר{{הערה|ס"א.}}. אבל הוא צריך להיות במקום, על מנת לוודא שהגוי לא ילך באמצע ויביא (חלב) בהמה טמאה מבחוץ ויערב{{הערה|ט"ז ס"ק ב. ש"ך ס"ק ח.}}. | ||
אבל אם הייתה לו בהמה טמאה בעדרו, והוא חולב לצורך ישראל (כי לצורך עצמו הוא לא חושש לערב (אם זה לא לגבן) {{הערה|ש"ך ס"ק ג.}}), אם (א) הוא יודע שליהודי אסור לשתות מהטמא. (ב) היהודי נמצא במקום שכאשר הוא יעמוד הוא יוכל לראות מה קורה ברפת (או שהוא נכנס ויוצא {{הערה|ט"ז ס"ק ג. ש"ך ס"ק ד.}}) – מותר, כיוון שהגוי חושש שיעמוד ויראה אותו {{הערה|ס"א.}}. | אבל אם הייתה לו בהמה טמאה בעדרו, והוא חולב לצורך ישראל (כי לצורך עצמו הוא לא חושש לערב (אם זה לא לגבן){{הערה|ש"ך ס"ק ג.}}), אם (א) הוא יודע שליהודי אסור לשתות מהטמא. (ב) היהודי נמצא במקום שכאשר הוא יעמוד הוא יוכל לראות מה קורה ברפת (או שהוא נכנס ויוצא{{הערה|ט"ז ס"ק ג. ש"ך ס"ק ד.}}) – מותר, כיוון שהגוי חושש שיעמוד ויראה אותו{{הערה|ס"א.}}. | ||
באם היהודי לא היה בתחילת החליבה (אלא הגיע לאחר התחלתה), באם הגוי חולב רק על מנת לגבן – רבינו תם התיר בדיעבד. אבל אם חולב בשביל לשתות – אסור (וראה לקמן) {{הערה|רמ"א בס"ב. ט"ז ס"ק ד. ש"ך ס"ק ו.}}. | באם היהודי לא היה בתחילת החליבה (אלא הגיע לאחר התחלתה), באם הגוי חולב רק על מנת לגבן – רבינו תם התיר בדיעבד. אבל אם חולב בשביל לשתות – אסור (וראה לקמן){{הערה|רמ"א בס"ב. ט"ז ס"ק ד. ש"ך ס"ק ו.}}. | ||
===גבינה=== | ===גבינה=== | ||
חלב שנאסר, גם אם יעשו ממנו גבינה או חמאה – הוא ישאר אסור {{הערה|רמ"א בס"א.}}. אבל אם הגוי חלב בשביל לגבן – מותר ליהודי לגבן מזה (ראה [[גבינת ישראל|כאן]]){{הערה|ש"ך ס"ק יח.}}. | חלב שנאסר, גם אם יעשו ממנו גבינה או חמאה – הוא ישאר אסור{{הערה|רמ"א בס"א.}}. אבל אם הגוי חלב בשביל לגבן – מותר ליהודי לגבן מזה (ראה [[גבינת ישראל|כאן]]){{הערה|ש"ך ס"ק יח.}}. | ||
==הכלי== | ==הכלי== | ||
לכתחילה צריך שהיהודי יהיה בתחילת החליבה, וגם שיבדוק שבכלי שהגוי חולב אל תוכו אין שאריות של חלב טמא. ונהגו להחמיר: לחלוב בכלי של יהודי ולא בשל גוי, מחשש שיהיו בו שיריים של חלב טמא (שאינן מורגשות {{הערה|ש"ך ס"ק ז.}}). אבל בדיעבד – אין לחוש לזה {{הערה|רמ"א בס"א.}}. הט"ז כתב: שדברי הרמ"א (שבדיעבד מותר), הן רק במקום שאין לו דבר טמא, ורק אם עומד בחוץ; אבל בלא זאת – זה אסור {{הערה|ט"ז ס"ק ב.}}. | לכתחילה צריך שהיהודי יהיה בתחילת החליבה, וגם שיבדוק שבכלי שהגוי חולב אל תוכו אין שאריות של חלב טמא. ונהגו להחמיר: לחלוב בכלי של יהודי ולא בשל גוי, מחשש שיהיו בו שיריים של חלב טמא (שאינן מורגשות{{הערה|ש"ך ס"ק ז.}}). אבל בדיעבד – אין לחוש לזה{{הערה|רמ"א בס"א.}}. הט"ז כתב: שדברי הרמ"א (שבדיעבד מותר), הן רק במקום שאין לו דבר טמא, ורק אם עומד בחוץ; אבל בלא זאת – זה אסור{{הערה|ט"ז ס"ק ב.}}. | ||
הש"ך מביא: שהפוסקים כתבו שבאם לא בדק את הכלי קודם החליבה – אסור אפילו בדיעבד {{הערה|ש"ך ס"ק ח.}}. | הש"ך מביא: שהפוסקים כתבו שבאם לא בדק את הכלי קודם החליבה – אסור אפילו בדיעבד{{הערה|ש"ך ס"ק ח.}}. | ||
==שפחות== | ==שפחות== | ||
אם יש לו בחצרו, או ברפת בהמות (גם אם זה מאחורי הבית {{הערה|ש"ך ס"ק ו.}}), ושולח את שפחתו לחלוב; באם (1) אין בית של גוי באמצע. (2) אין בהמה טמאה באיזור – מותר לתת לה לחלוב אפילו לכתחילה, גם כשאין שם יהודי, מכיוון שזה בבית ישראל {{הערה|רמ"א בס"א.}}. | אם יש לו בחצרו, או ברפת בהמות (גם אם זה מאחורי הבית{{הערה|ש"ך ס"ק ו.}}), ושולח את שפחתו לחלוב; באם (1) אין בית של גוי באמצע. (2) אין בהמה טמאה באיזור – מותר לתת לה לחלוב אפילו לכתחילה, גם כשאין שם יהודי, מכיוון שזה בבית ישראל{{הערה|רמ"א בס"א.}}. | ||
ובאם יש שם בית של גוי באמצע – זה כאילו חולבות בביתו, וצריך ישראל שיראה; ולעניין זה די אפילו בקטן וקטנה (מגיל 9 {{הערה|ט"ז ס"ק ה. ש"ך ס"ק יב.}}), כיוון שהיא מפחדת מהם {{הערה|רמ"א בס"א.}}. ובדיעבד – מותר {{הערה|ש"ך ס"ק יא.}}. | ובאם יש שם בית של גוי באמצע – זה כאילו חולבות בביתו, וצריך ישראל שיראה; ולעניין זה די אפילו בקטן וקטנה (מגיל 9{{הערה|ט"ז ס"ק ה. ש"ך ס"ק יב.}}), כיוון שהיא מפחדת מהם{{הערה|רמ"א בס"א.}}. ובדיעבד – מותר{{הערה|ש"ך ס"ק יא.}}. | ||
==הגיע באמצע החליבה== | ==הגיע באמצע החליבה== | ||
אם הגוי חולב ברפת של יהודי {{הערה|ט"ז ס"ק ב.}}, והיהודי בא באמצע החליבה, מכיוון שחלב טמא אינו מצוי – מותר; אבל אם בא לאחר שנסתיימה החליבה – זה אסור גם אם אין דבר טמא באיזור {{הערה|רמ"א בס"א.}}. | אם הגוי חולב ברפת של יהודי{{הערה|ט"ז ס"ק ב.}}, והיהודי בא באמצע החליבה, מכיוון שחלב טמא אינו מצוי – מותר; אבל אם בא לאחר שנסתיימה החליבה – זה אסור גם אם אין דבר טמא באיזור{{הערה|רמ"א בס"א.}}. | ||
הש"ך כתב: שאינו מבין את דברי הרמ"א, כיוון שבמקורות הדברים (וכן הוא ב'דרכי משה'), שמותר שהגוי יחלוב בבית ישראל, ובאם הרפת היא מאחורי הבית או שיש בית גוי שמפסיק – אסור לכתחילה ומותר בדיעבד. ומסיים, שאולי נפלה 'טעות הדפוס' בדברי הרמ"א. ומוסיף: שכל זה הוא בנוגע לשימוש בחלב כחלב, אבל אם כוונת החליבה היא לגבן – יש דין אחר (כדלקמן) {{הערה|ש"ך ס"ק יג.}}. | הש"ך כתב: שאינו מבין את דברי הרמ"א, כיוון שבמקורות הדברים (וכן הוא ב'דרכי משה'), שמותר שהגוי יחלוב בבית ישראל, ובאם הרפת היא מאחורי הבית או שיש בית גוי שמפסיק – אסור לכתחילה ומותר בדיעבד. ומסיים, שאולי נפלה 'טעות הדפוס' בדברי הרמ"א. ומוסיף: שכל זה הוא בנוגע לשימוש בחלב כחלב, אבל אם כוונת החליבה היא לגבן – יש דין אחר (כדלקמן){{הערה|ש"ך ס"ק יג.}}. | ||
==כלים== | ==כלים== | ||
חלב עכו"ם אוסר את הכלים שהוא בושל בהם (וכן באם נכבש (24 שעות) בהם {{הערה|ט"ז ס"ק ז.}}), גם אם אין רוב בתבשיל נגד הכלי {{הערה|ש"ך ס"ק טו.}}, אפילו שאיסורו הוא רק משום הספק – שמא עירב בו (מכיוון שנגעו בו משום איסור דאורייתא {{הערה|ש"ך ס"ק יד.}}), והוא הדין לגבי גבינה. אך לא לגבי חמאה – שבה אפילו במקום שנהגו איסור, ברוב היתר {{הערה|ט"ז ס"ק ח.}} אין איסור לא בכלים ולא בתערובתה {{הערה|רמ"א בס"א.}}. | חלב עכו"ם אוסר את הכלים שהוא בושל בהם (וכן באם נכבש (24 שעות) בהם{{הערה|ט"ז ס"ק ז.}}), גם אם אין רוב בתבשיל נגד הכלי{{הערה|ש"ך ס"ק טו.}}, אפילו שאיסורו הוא רק משום הספק – שמא עירב בו (מכיוון שנגעו בו משום איסור דאורייתא{{הערה|ש"ך ס"ק יד.}}), והוא הדין לגבי גבינה. אך לא לגבי חמאה – שבה אפילו במקום שנהגו איסור, ברוב היתר{{הערה|ט"ז ס"ק ח.}} אין איסור לא בכלים ולא בתערובתה{{הערה|רמ"א בס"א.}}. | ||
הרמ"א סובר: שבחלב וגבינה רוב לא עוזר, אלא רק ב-60, כי כשחכמים גזרו, הם גזרו משום איסור תורה, ולכן הם גזרו כעין של תורה – שהאיסור בטל רק ב-60 (כמו ב'כחל' ו'שומן הגיד') {{הערה|ש"ך ס"ק יז.}}. | הרמ"א סובר: שבחלב וגבינה רוב לא עוזר, אלא רק ב-60, כי כשחכמים גזרו, הם גזרו משום איסור תורה, ולכן הם גזרו כעין של תורה – שהאיסור בטל רק ב-60 (כמו ב'כחל' ו'שומן הגיד'){{הערה|ש"ך ס"ק יז.}}. | ||
==החומרה בשתייתו== | ==החומרה בשתייתו== | ||