27,062
עריכות
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) |
מ (החלפת טקסט – " {{הערה|" ב־"{{הערה|") |
||
שורה 18: | שורה 18: | ||
*"מהות המוחין" שהאדם עצמו יבין."מהות המדות" הם ההתייחסות של האדם לזולתו. | *"מהות המוחין" שהאדם עצמו יבין."מהות המדות" הם ההתייחסות של האדם לזולתו. | ||
*"פעולת המוחין" בכדי להבין אין צורך בזולת, גם האדם לעצמו ללא זולת יכול להשכיל השכלות. ואדרבה בכדי לעמוד על דבר שכל על בוריו הוא דווקא כשהאדם לבדו ואילו הזולת מבלבלו.{{הערה|בספר המאמרים תרס"ו משמע שענין זה הוא ראיה לעצם המוחין וראה ד"ה אלה פקודי [[תש"ל]] פרק ד}} "פעולת המדות" (השפעת החסד וכדומה) דווקא לזולת, למי שיוכל להשפיע בפועל. ויתירה מזו אלא שגם "התעוררות המידות" (כאברהם אבינו שציפה לאורחים) דווקא אם ישנו זולת בעולם (שייך להתעורר ברצון להשפיע לו) וכשאין זולת במציאות לא שייך להתעורר במידה. ויתירה מזה שכל זמן שהמידה היא רק בהתעוררות בלי ההשפעה לזולת בפועל, חסר במידה (כאברהם אבינו ש"הצטער" שאין לו אורחים בפועל) {{הערה|אלה פקודי תש"ל}} | *"פעולת המוחין" בכדי להבין אין צורך בזולת, גם האדם לעצמו ללא זולת יכול להשכיל השכלות. ואדרבה בכדי לעמוד על דבר שכל על בוריו הוא דווקא כשהאדם לבדו ואילו הזולת מבלבלו.{{הערה|בספר המאמרים תרס"ו משמע שענין זה הוא ראיה לעצם המוחין וראה ד"ה אלה פקודי [[תש"ל]] פרק ד}} "פעולת המדות" (השפעת החסד וכדומה) דווקא לזולת, למי שיוכל להשפיע בפועל. ויתירה מזו אלא שגם "התעוררות המידות" (כאברהם אבינו שציפה לאורחים) דווקא אם ישנו זולת בעולם (שייך להתעורר ברצון להשפיע לו) וכשאין זולת במציאות לא שייך להתעורר במידה. ויתירה מזה שכל זמן שהמידה היא רק בהתעוררות בלי ההשפעה לזולת בפועל, חסר במידה (כאברהם אבינו ש"הצטער" שאין לו אורחים בפועל){{הערה|אלה פקודי תש"ל}} | ||
בגדר "זולת" נחשב לא רק מציאות שחוץ לאדם אלא אף באדם עצמו כל שאינו מוחין הרי הוא זולת שמפריע למוחין | בגדר "זולת" נחשב לא רק מציאות שחוץ לאדם אלא אף באדם עצמו כל שאינו מוחין הרי הוא זולת שמפריע למוחין | ||
שורה 30: | שורה 30: | ||
המשכה זו יכולה לבוא באופן של העלאה - תשוקה ו[[רצוא]], ויכולה לבוא באופן של המשכה. זה תלוי בדבר שאליה התקשרה אם היא גורמת רגש העלאה או המשכה. | המשכה זו יכולה לבוא באופן של העלאה - תשוקה ו[[רצוא]], ויכולה לבוא באופן של המשכה. זה תלוי בדבר שאליה התקשרה אם היא גורמת רגש העלאה או המשכה. | ||
אמנם בין העלאה של המוחין למדות יש הבדל שמהות העלאה של המוחין הבדלה והתנתקות, ושל המדות עניינם רצון ומשיכה {{הערה|ראה המשך תרס"ו עמוד קיד}} | אמנם בין העלאה של המוחין למדות יש הבדל שמהות העלאה של המוחין הבדלה והתנתקות, ושל המדות עניינם רצון ומשיכה{{הערה|ראה המשך תרס"ו עמוד קיד}} | ||
===מוחין דבקות מדות התפעלות והתלהבות=== | ===מוחין דבקות מדות התפעלות והתלהבות=== | ||
שורה 47: | שורה 47: | ||
:ב. גם השכל שמתגלה אין ענינו לפעול ולהתגלות בזולת. אלא הוא בדוגמת [[אור]], שמאיר בכל מקום (שאין ענין האור "להאיר" כ"א הוא התפשטות המאור). | :ב. גם השכל שמתגלה אין ענינו לפעול ולהתגלות בזולת. אלא הוא בדוגמת [[אור]], שמאיר בכל מקום (שאין ענין האור "להאיר" כ"א הוא התפשטות המאור). | ||
ולכן הולדת המדות מהמוחין הוא ללא התעסקות מהמוחין להוליד אלא בדרך ממילא {{הערה|מאמר גדול יהיה כבוד הבית [[תשכ"ב]] ספר המאמרים מלוקט חלק ד עמוד שלו ואילך}} | ולכן הולדת המדות מהמוחין הוא ללא התעסקות מהמוחין להוליד אלא בדרך ממילא{{הערה|מאמר גדול יהיה כבוד הבית [[תשכ"ב]] ספר המאמרים מלוקט חלק ד עמוד שלו ואילך}} | ||
וכן כשהמוחין פועלים על שאר הכוחות ([[מדות]] שבלב או [[מחשבה]][[דיבור]]ו[[מעשה]]) הוא נשאר בהבדלה מהם. משום שכל ההשפעה עליהם היא בדרך אור שמאיר בכל מקום. | וכן כשהמוחין פועלים על שאר הכוחות ([[מדות]] שבלב או [[מחשבה]][[דיבור]]ו[[מעשה]]) הוא נשאר בהבדלה מהם. משום שכל ההשפעה עליהם היא בדרך אור שמאיר בכל מקום. | ||
שורה 80: | שורה 80: | ||
אמנם בשונה מהספירות למעלה שהמדות נחשבים כ"הנגלות" ומרומזים באות "ו" של שם הוי"ה. באדם לעומת זאת מבואר בתניא (אגרת התשובה פרק ד) שמדות האדם שייכים לאות "ה" הראשונה של שם הוי'ה והיא מוגדרת כ"נסתרות" ורק [[מחשבה]] דיבור ומעשה נחשבות אצלו כנגלות. | אמנם בשונה מהספירות למעלה שהמדות נחשבים כ"הנגלות" ומרומזים באות "ו" של שם הוי"ה. באדם לעומת זאת מבואר בתניא (אגרת התשובה פרק ד) שמדות האדם שייכים לאות "ה" הראשונה של שם הוי'ה והיא מוגדרת כ"נסתרות" ורק [[מחשבה]] דיבור ומעשה נחשבות אצלו כנגלות. | ||
הסיבה, נפשו של האדם מלכתחילה שייכת לזולת לכן זה שהרגש מתייחס ומושפע מהזולת אינו מגדיר אותו כנגלות מכוון שבסופו של דבר זה רגש שלו (ואינו כדיבור שהוא עניין חיצוני לגמרי) מה שאין כן למעלה הרי [[הקב"ה]] עצמו מובדל באין ערוך לעולם ולכן המדות שמתייחסים לזולת הרי זה נחשב כנגלות {{הערה|שם= ל"ט 53}} | הסיבה, נפשו של האדם מלכתחילה שייכת לזולת לכן זה שהרגש מתייחס ומושפע מהזולת אינו מגדיר אותו כנגלות מכוון שבסופו של דבר זה רגש שלו (ואינו כדיבור שהוא עניין חיצוני לגמרי) מה שאין כן למעלה הרי [[הקב"ה]] עצמו מובדל באין ערוך לעולם ולכן המדות שמתייחסים לזולת הרי זה נחשב כנגלות{{הערה|שם= ל"ט 53}} | ||
===רוח ו[[נשמה]] - רוח ואש === | ===רוח ו[[נשמה]] - רוח ואש === | ||
ה[[נשמה]] מחולקת לחמש דרגות [[נפש]] [[רוח (חלק הנפש)|רוח]] [[נשמה]] [[חיה]] [[יחידה]]. דרגת ה[[נשמה]] נקראת גם "[[אש]]" כלשון הפסוק "נר ה' נשמת אדם". ענינה של דרגה זו היא כאש שמסתלקת למעלה כך ה[[נשמה]] בדרגה זו נמצאת בעליה ובהסתלקות, לעומת דרגת ה"רוח" שהיא כרוח שמתפשטת עולה למעלה וגם יורדת למטה. | ה[[נשמה]] מחולקת לחמש דרגות [[נפש]] [[רוח (חלק הנפש)|רוח]] [[נשמה]] [[חיה]] [[יחידה]]. דרגת ה[[נשמה]] נקראת גם "[[אש]]" כלשון הפסוק "נר ה' נשמת אדם". ענינה של דרגה זו היא כאש שמסתלקת למעלה כך ה[[נשמה]] בדרגה זו נמצאת בעליה ובהסתלקות, לעומת דרגת ה"רוח" שהיא כרוח שמתפשטת עולה למעלה וגם יורדת למטה. |