27,606
עריכות
שבור מלכא: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
החלפת טקסט – "{{הערת שוליים|" ב־"{{הערה|"
אין תקציר עריכה |
מ (החלפת טקסט – "{{הערת שוליים|" ב־"{{הערה|") תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| שורה 7: | שורה 7: | ||
במסכת סנהדרין{{הערה|מו, ב}} מוזכר בנוגע לשאלה ששאל את רב חמא מה מקור הקבורה מהתורה. | במסכת סנהדרין{{הערה|מו, ב}} מוזכר בנוגע לשאלה ששאל את רב חמא מה מקור הקבורה מהתורה. | ||
==בתורת הרבי== | ==בתורת הרבי== | ||
בסיום [[מסכת עבודה זרה]] {{ | בסיום [[מסכת עבודה זרה]] {{הערה|1=[http://chabadlibrarybooks.com/shas.aspx?mesechta=27&daf=76b&format=text דף ע"ו ע"ב.].}}מובא: | ||
אמר רב עוקבא בר חמא ונועצה עשרה פעמים בקרקע. אמר רב הונא בריה דרב יהושע, ובקרקע שאינה עבודה. אמר [[רב כהנא]] ובסכין יפה שאין בה גומות. [[תניא]] נמי הכי, סכין יפה שאין בה גומות, נועצה עשרה פעמים בקרקע, אמר רב הונא בריה דרב יהושע לאכול בה צונן, כי הא ד[[רב יהודה]] ובאטי בר טובי הוו יתבי קמיה דשבור מלכא, אייתו לקמייהו אתרוגא, פסק אכל, פסק והב ליה לבאטי בר טובי, הדר {{מונחון|דצה|נעצה}} עשרה זימני בארעא, פסק הב ליה למר יהודה, אמר ליה באטי בר טובי וההוא גברא לאו בר ישראל הוא, אמר ליה מר קים לי בגויה ומר לא קים לי בגויה. איכא דאמרי אמר ליה אידכר מאי עבדת באורתא. | אמר רב עוקבא בר חמא ונועצה עשרה פעמים בקרקע. אמר רב הונא בריה דרב יהושע, ובקרקע שאינה עבודה. אמר [[רב כהנא]] ובסכין יפה שאין בה גומות. [[תניא]] נמי הכי, סכין יפה שאין בה גומות, נועצה עשרה פעמים בקרקע, אמר רב הונא בריה דרב יהושע לאכול בה צונן, כי הא ד[[רב יהודה]] ובאטי בר טובי הוו יתבי קמיה דשבור מלכא, אייתו לקמייהו אתרוגא, פסק אכל, פסק והב ליה לבאטי בר טובי, הדר {{מונחון|דצה|נעצה}} עשרה זימני בארעא, פסק הב ליה למר יהודה, אמר ליה באטי בר טובי וההוא גברא לאו בר ישראל הוא, אמר ליה מר קים לי בגויה ומר לא קים לי בגויה. איכא דאמרי אמר ליה אידכר מאי עבדת באורתא. | ||
תרגום: רב יהודה ועבדו באטי בר טובי ישבו לפני שבור מלכא, שהיה מלך גוי. הביאו לפניהם אתרוג למאכל. חתך המלך חתיכות מהאתרוג, ולקח לעצמו מספר חתיכות, לאחר מכן חתך המלך מהאתרוג בסכינו ונתן לבאטי. ולאחר מכן נעץ את הסכין עשרה פעמים בקרקע ואז נתן לרב יהודה לאכול. שאלו באטי בר טובי: וכי אני איני יהודי? השיב לו המלך: רב יהודה ידוע לי כי הוא נוהג בהלכה זו, ואילו עליך לא ידוע לי. (וכפירוש רש"י:) "מר קים לי בגויה - רב יהודה מכיר אני בו שהוא פרוש ולא יאכל דבר איסור אבל בך איני מוחזק שתהא פרוש כל כך". לפי הגרסא השניה הוא אמר לו כי ידוע לו בבירור כי באטי אינו שומר על מצוות התורה וכפירוש רש"י - "מאי עבדת באורתא - דרך פרסיים למסור נשים לאכסנאים וכששיגרן להם בלילה שעבר קיבל באטי ורב יהודה לא קיבל". | תרגום: רב יהודה ועבדו באטי בר טובי ישבו לפני שבור מלכא, שהיה מלך גוי. הביאו לפניהם אתרוג למאכל. חתך המלך חתיכות מהאתרוג, ולקח לעצמו מספר חתיכות, לאחר מכן חתך המלך מהאתרוג בסכינו ונתן לבאטי. ולאחר מכן נעץ את הסכין עשרה פעמים בקרקע ואז נתן לרב יהודה לאכול. שאלו באטי בר טובי: וכי אני איני יהודי? השיב לו המלך: רב יהודה ידוע לי כי הוא נוהג בהלכה זו, ואילו עליך לא ידוע לי. (וכפירוש רש"י:) "מר קים לי בגויה - רב יהודה מכיר אני בו שהוא פרוש ולא יאכל דבר איסור אבל בך איני מוחזק שתהא פרוש כל כך". לפי הגרסא השניה הוא אמר לו כי ידוע לו בבירור כי באטי אינו שומר על מצוות התורה וכפירוש רש"י - "מאי עבדת באורתא - דרך פרסיים למסור נשים לאכסנאים וכששיגרן להם בלילה שעבר קיבל באטי ורב יהודה לא קיבל". | ||
[[הרבי]]{{ | [[הרבי]]{{הערה|1=[[התוועדויות]] [[תשד"מ]] [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=16044&hilite=40f7d5c6-1283-452c-93e3-0bf4d17e3e72&st=%D7%9E%D7%A1%D7%9B%D7%AA+%D7%A2%D7%91%D7%95%D7%93%D7%94+%D7%96%D7%A8%D7%94&pgnum=339 חלק ד'].}} מקשה: למה נעץ שבור מלכא את הסכין בקרקע דווקא אחרי שנתן לטאבי בר טובי, הרי אין כל טירחה מיותרת באם ינעץ את הסכין בקרקע קודם לכן, ולכן גם אם לא היה בטוח שבאטי פרוש למה לא נעץ את הסכין בקרקע קודם לכן. ועוד, גם אם היה בטוח שהוא לא פרוש, אין זו סיבה להכשילו באיסור. | ||
הרבי מסביר כי מדויק במעשה זה ששבור מלכא היה בקי בדינים. ולכן לא נעץ את הסכין לפני ש'''הוא''' אכל, כי אין דרכו של חכם לעשות דברים ללא צורך. ועוד, שמכיון שלא היה גוי, הרי אין מניחין אותן לחדש דינים שלא מדעתן{{ | הרבי מסביר כי מדויק במעשה זה ששבור מלכא היה בקי בדינים. ולכן לא נעץ את הסכין לפני ש'''הוא''' אכל, כי אין דרכו של חכם לעשות דברים ללא צורך. ועוד, שמכיון שלא היה גוי, הרי אין מניחין אותן לחדש דינים שלא מדעתן{{הערה|[[רמב"ם]] הלכות מלכים פ"י ה"ט.}} גם אם עשו כדי לקבל שכר{{הערה|רמב"ם שם ה"י.}} | ||
והטעם שלא חתך את הסכין כשהביאו לבאטי הוא כדי לא להכשיל את הרואים, שיחשבו על ידי מעשה זה שישראל גמור הוא למרות שבאמת היה [[עבד|עבדו]] של [[רב יהודה]], ואם קיבל גט שחרור - הרי גם אז אינו מכשילו, שהרי אינו מכריחו לאכול את המאכל. | והטעם שלא חתך את הסכין כשהביאו לבאטי הוא כדי לא להכשיל את הרואים, שיחשבו על ידי מעשה זה שישראל גמור הוא למרות שבאמת היה [[עבד|עבדו]] של [[רב יהודה]], ואם קיבל גט שחרור - הרי גם אז אינו מכשילו, שהרי אינו מכריחו לאכול את המאכל. | ||
אלא יש להקשות למה לא חשש מהאיסור של לפני עור לא תתן מכשול, שמא יאכל טאבי מפני כבוד המלך שהרי מדובר ב"תרי עברי דנהרא", שהרי לא היה אוכל אם לא מפני כבוד המלך{{ | אלא יש להקשות למה לא חשש מהאיסור של לפני עור לא תתן מכשול, שמא יאכל טאבי מפני כבוד המלך שהרי מדובר ב"תרי עברי דנהרא", שהרי לא היה אוכל אם לא מפני כבוד המלך{{הערה|ראה חגיגה ה.}} ומתרץ הרבי שמדובר בספק בלבד, ובפרט לפי הדיעות שספיקא דאורייתא לחומרא אינו אלא מדרבנן, וודאי ש[[גוי]] לא מצווה על כך. | ||
אודות שני הדיעות מה אמר לו שבור מלכא, מבאר הרבי כי הם חלוקים אם העיקר היא '''[[סיבה|הסיבה]]''' שגרמה לו לדעת איך הוא עבד, או המסובב - שהוא עבד. | אודות שני הדיעות מה אמר לו שבור מלכא, מבאר הרבי כי הם חלוקים אם העיקר היא '''[[סיבה|הסיבה]]''' שגרמה לו לדעת איך הוא עבד, או המסובב - שהוא עבד. | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:גויים]] | [[קטגוריה:גויים]] | ||