המגיד ממזריטש: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הוסרו 65 בתים ,  24 באוגוסט 2020
מ
החלפת טקסט – "{{הערת שוליים|" ב־"{{הערה|"
(←‏ספריו: תיקון שם הספר או תורה)
מ (החלפת טקסט – "{{הערת שוליים|" ב־"{{הערה|")
שורה 15: שורה 15:
לאחר פטירת הבעל שם טוב מונה בנו רבי [[צבי הירש (בן הבעל שם טוב)|צבי הירש]], לממלא מקומו, אך לחסידות היה דרוש מנהיג חזק בעל שיעור קומה, שיוכל לעמוד בתוקף מול ה[[מתנגדים]], ורבי צבי לא היה כל-כך מתאים לכך.
לאחר פטירת הבעל שם טוב מונה בנו רבי [[צבי הירש (בן הבעל שם טוב)|צבי הירש]], לממלא מקומו, אך לחסידות היה דרוש מנהיג חזק בעל שיעור קומה, שיוכל לעמוד בתוקף מול ה[[מתנגדים]], ורבי צבי לא היה כל-כך מתאים לכך.


ביום שני של [[חג השבועות]] - [[ז' סיון תקכ"א]], שנה לאחר [[הסתלקות]] הבעל שם טוב, נעמד רבי צבי בעת עריכתו את שולחנו הקדוש בהשתתפות רובם של תלמידי אביו, ואמר שאביו הורה לו ב[[חלום]] למסור את הנהגת החסידות לתלמידו הגדול ר' דובער ממזריטש. תוך כדי דיבור בירך ר' צבי את המגיד במזל-טוב, פשט את בגדו העליון שהיה שייך לאביו [[הבעל שם טוב]]. הוא פינה את מקומו בראש השולחן, עבר לשבת כמו כל שאר התלמידים בשולחן, והמגיד עבר לשבת בראש השולחן. אז הוא אמר את הדרוש הראשון שלו שתחיל במילים "מראיהם ומעשיהם"{{הערת שוליים|הודפס בספר [[תורה אור]] ב[[פרשת יתרו]].}}.
ביום שני של [[חג השבועות]] - [[ז' סיון תקכ"א]], שנה לאחר [[הסתלקות]] הבעל שם טוב, נעמד רבי צבי בעת עריכתו את שולחנו הקדוש בהשתתפות רובם של תלמידי אביו, ואמר שאביו הורה לו ב[[חלום]] למסור את הנהגת החסידות לתלמידו הגדול ר' דובער ממזריטש. תוך כדי דיבור בירך ר' צבי את המגיד במזל-טוב, פשט את בגדו העליון שהיה שייך לאביו [[הבעל שם טוב]]. הוא פינה את מקומו בראש השולחן, עבר לשבת כמו כל שאר התלמידים בשולחן, והמגיד עבר לשבת בראש השולחן. אז הוא אמר את הדרוש הראשון שלו שתחיל במילים "מראיהם ומעשיהם"{{הערה|הודפס בספר [[תורה אור]] ב[[פרשת יתרו]].}}.


רבי דובער, בשונה מהבעל שם טוב שהיה נוסע ממקום למקום, התיישב ב[[מזריטש]] ומשם שלח את תלמידיו הגדולים להפיץ את [[תורת החסידות]] בכל מדינת [[פולין]] ומחוץ לה. בשנת [[תקכ"ה]] כבר היו מבוססים שלושה מרכזי חסידות גדולים חוץ מב[[מזריטש]] בראשות תלמידיו: ב[[ליובאוויטש]] (בראשות רבי [[יששכר בער מליובאוויטש]]), בקרלין (בראשות רבי [[אהרן מקרלין]] ורבי [[שלמה מקרלין]]) ובהורודוק (בראשות רבי [[מנחם מענדל מויטבסק]]).
רבי דובער, בשונה מהבעל שם טוב שהיה נוסע ממקום למקום, התיישב ב[[מזריטש]] ומשם שלח את תלמידיו הגדולים להפיץ את [[תורת החסידות]] בכל מדינת [[פולין]] ומחוץ לה. בשנת [[תקכ"ה]] כבר היו מבוססים שלושה מרכזי חסידות גדולים חוץ מב[[מזריטש]] בראשות תלמידיו: ב[[ליובאוויטש]] (בראשות רבי [[יששכר בער מליובאוויטש]]), בקרלין (בראשות רבי [[אהרן מקרלין]] ורבי [[שלמה מקרלין]]) ובהורודוק (בראשות רבי [[מנחם מענדל מויטבסק]]).
שורה 49: שורה 49:
בשנת [[תק"ל]] העידו בפני [[הגר"א]] מוילנה עדות רעה על המגיד ותלמידיו, והגר"א קיבל את העדות הזו וציווה להתרחק מהחסידים{{הערה|היה זה בגלל התנהגותם של חסידי רבי [[אברהם מקליסק]] שהיו מבזים מאד את ה[[מתנגדים]].}}.
בשנת [[תק"ל]] העידו בפני [[הגר"א]] מוילנה עדות רעה על המגיד ותלמידיו, והגר"א קיבל את העדות הזו וציווה להתרחק מהחסידים{{הערה|היה זה בגלל התנהגותם של חסידי רבי [[אברהם מקליסק]] שהיו מבזים מאד את ה[[מתנגדים]].}}.


בספר "[[בית רבי]]"{{הערת שוליים|פרק ד'}} מסופר, כי בעת עריכת החרם על ה[[חסידים]], החליטו תלמדי המגיד לערוך חרם על כותבי החרם ה[[מתנגדים]], כדין מה שכתוב על מקרה זה ב[[שולחן ערוך]]{{הערת שוליים|ראה שולחן ערוך יורה דעה סימן שלד סעיף ל"ט: '''"המנדה את חבירו שלא כדין ואמר ליה הלה אדרבה נידוי של שני נידוי והני מילי שזה השני הוא גברא רבא (אע"פ שאינו נסמך) (מהרי"ק שורש קנ"ח) או שאינו ידוע מי הוא דחיישינן שמא הוא יותר גדול מהמנדה אבל אם המנדה שלא כדין תלמיד חכם והאחר אינו תלמיד חכם לא"'''}}. מאוחר יותר, שכבו תלמידי המגיד לישון, חוץ מ[[אדמו"ר הזקן]], שעשה כאילו נרדם. לאחר זמן מה נכנס המגיד עם נר, ועבר והאיר בפניו את פניו של כל תלמיד ותלמיד, וכשהגיע ל[[אדמו"ר הזקן]] - הפטיר בהתפעלות: '''"היהודי הקטן הזה יהיה רב בכל מדינות רייסין!{{הערת שוליים|היינו [[רוסיא]]}}"'''. לשמע מאמר המגיד, התעוררו תלמדי המגיד, ועשה האדמו"ר הזקן כמתעורר גם. ואמר להם הרב המגיד:'''"תדעו שבזה הפסדתם את הראש שלכם"''' {{הערת שוליים|היינו [[הסתלקות]] הרב המגיד.}}, '''אך זאת הרווחתם: שבכל עת שיהיה מחלוקת בין החסידים למתנגדים, תהיה תמיד יד החסידים על העליונה"!'''. ואכן, תקופה קצרה מאוחר יותר הסתלק הרב המגיד.
בספר "[[בית רבי]]"{{הערה|פרק ד'}} מסופר, כי בעת עריכת החרם על ה[[חסידים]], החליטו תלמדי המגיד לערוך חרם על כותבי החרם ה[[מתנגדים]], כדין מה שכתוב על מקרה זה ב[[שולחן ערוך]]{{הערה|ראה שולחן ערוך יורה דעה סימן שלד סעיף ל"ט: '''"המנדה את חבירו שלא כדין ואמר ליה הלה אדרבה נידוי של שני נידוי והני מילי שזה השני הוא גברא רבא (אע"פ שאינו נסמך) (מהרי"ק שורש קנ"ח) או שאינו ידוע מי הוא דחיישינן שמא הוא יותר גדול מהמנדה אבל אם המנדה שלא כדין תלמיד חכם והאחר אינו תלמיד חכם לא"'''}}. מאוחר יותר, שכבו תלמידי המגיד לישון, חוץ מ[[אדמו"ר הזקן]], שעשה כאילו נרדם. לאחר זמן מה נכנס המגיד עם נר, ועבר והאיר בפניו את פניו של כל תלמיד ותלמיד, וכשהגיע ל[[אדמו"ר הזקן]] - הפטיר בהתפעלות: '''"היהודי הקטן הזה יהיה רב בכל מדינות רייסין!{{הערה|היינו [[רוסיא]]}}"'''. לשמע מאמר המגיד, התעוררו תלמדי המגיד, ועשה האדמו"ר הזקן כמתעורר גם. ואמר להם הרב המגיד:'''"תדעו שבזה הפסדתם את הראש שלכם"''' {{הערה|היינו [[הסתלקות]] הרב המגיד.}}, '''אך זאת הרווחתם: שבכל עת שיהיה מחלוקת בין החסידים למתנגדים, תהיה תמיד יד החסידים על העליונה"!'''. ואכן, תקופה קצרה מאוחר יותר הסתלק הרב המגיד.


==[[הסתלקות]]ו==
==[[הסתלקות]]ו==

תפריט ניווט