רבי נחוניא בן הקנה: הבדלים בין גרסאות בדף

רבי '''נחוניה בן הקנה''' היה תנא בן הדור השני לתנאים. עסק בעיקר בתורת הקבלה, ובשונה מרוב התנאים שעסקו בעיקר ב[[נגלה]]{{הערת שוליים|מאמרים מלוקטים, חלק ג' [[ל"ג בעומר]] ה'תשמ"ה.}}, אך מוזכר לעיתים גם בתלמוד בבלי. הוא חיבר את [[תפילת נחוניא בן הקנה]] שהיא מקור לכמה מיסודות הקבלה, כמו "כתר - תר"ך עמודי אור"{{הערת שוליים|אגרות קודש,כרך יד,ד'תתמח}}, וכן את '[[אנא בכח]]'.

חי ופעל בתקופת בית שני, והאריך ימים. הוא הסביר זאת: מימי לא נתכבדתי בקלון חברי, ולא עלתה על מטתי קללת חברי, וותרן בממוני הייתי{{הערת שוליים|מגילה כ"ח ע"א.}}

הוא היה מתלמידיו של [[רבי יוחנן בן זכאי]], ולמרות שלא נזכר בין חמשת התלמידים שלו המנויים במסכת אבות{{הערת שוליים|פ"ב מ"ט.}}, כמסופר בגמרא{{הערת שוליים|ב"ב י, ב.}}: אמר להן רבן יוחנן בן זכאי לתלמידיו, מהו שאמר הכתוב{{הערת שוליים|משלי יד, לד.}} נענה רבי אליעזר ואמר כו' נענה רבי יהושע ואמר כו' נענה רבי נחוניא בן הקנה וכו'.

מכלל דהוא נמי אמר מאי היא דתניא אמר להם רבן יוחנן בן זכאי כשם שהחטאת מכפרת על ישראל כך צדקה מכפרת על אומות העולם ([[בבא בתרא]] י' א')}}., נראין דברי רבי נחוניא בן הקנה מדברי ומדבריכם, כלומר, פירושו של רבי נחוניא בן הקנה נראה יותר מפירושי התלמידים, ונראה יותר אפילו מפירושו של רבן יוחנן בן זכאי עצמו{{הערת שוליים|שאמר גם פירוש בעצמו, כמובא בהמשך הגמרא.}}, עד כדי כך גדלה מעלתו של רבי נחוניא בן הקנה בלימוד תורה.

מסיבה זו הוא גם היה הראשון שתיקן את התפילה הידועה "שלא יכשלו חברי ואשמח בהם", כי יהודי שלומד תורה מתוך תענוג והתורה חודרת לכל עצמותיו וה[[נפש הבהמית]] אינו צריך לתפילה כזו, רק יהודי כמוהו ששינה את טבעו ולומד תורה מתוך קבלת עול, אז יתכן שיהיו ענינין מצד [[נפש]] הבהמית, ואיפלו ענינין שבדקות שבדקות{{הערת שוליים|1=התוועדוית [[תשמ"ה]] [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=15992&hilite=b6af8ab8-4aa7-4337-a55f-20ecec44ade1&st=%D7%A0%D7%97%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%90&pgnum=117 ח"ה].}}.