חובת הלבבות (ספר): הבדלים בין גרסאות בדף

הרבי הורה ללמוד בספר בקביעות, חוץ משער היחוד עליו הבהיר הרבי{{הערת שוליים|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15887&st=%D7%97%D7%95%D7%91%D7%AA+%D7%94%D7%9C%D7%91%D7%91%D7%95%D7%AA&pgnum=157&hilite=2db89165-0822-4b6f-910d-8c0af1a59104 אגרות קודש חלק ז' [[תשי"ג]] עמ' קמא].}} לחסיד מסוים כי לא על שער זה כוונתו{{הערת שוליים|אם כי, לא ידוע אם שלל את לימוד השער, וכדעת רבים מגדולי ישראל. ובד"ה הוי' לי בעוזרי [[תשי"ז]] (הנחה בלתי מוגה - נדפס בהוספות לסה"מ י"ב-י"ג תמוז ע' שנ) אף ציטט משם (אך במהדורה המוגהת של המאמר נשמט)}}. [[החת"ם סופר]] כתב אף הוא בצוואתו כי אין ללמוד את שער היחוד בחובת הלבבות{{הערת שוליים|צוואתו הג'}}, וכן הורו עוד מגדולי ישראל{{הערה|לוקטו בהקדמת 'לב טוב' לשער זה.}}, מכיון שהעיסוק בחקירות לבירור ה[[אמונה]] אינו מומלץ, ומיועד רק למי שנפלו לו ספיקות באמונה{{הערת שוליים|ראה מש"כ הרבי כמ"פ בספר [[שערי אמונה]] מובא בערך על הספר, וכן בהקדמת הספר [[ספר החקירה]].}}.

כך גם כותב [[אדמו"ר הצמח צדק]]: הפילוסופיא ודרכי המופת שבחובת הלבבות וב[[מורה נבוכים]] הם מטמאים את הטהורים מי שלבו [[לב]] טהור, אך מי שהוא נבוך וטמא בהרהורים ו[[ספיקות באמונה]] יוכל להיות לו [[טהרה]] על ידי זה. והיינו כי ה[[רפואה]] בעצם היא מדבר מר או סם, אלא למי שיש בו קלקול גדול זהו מרפא, כמו כן ענינים מופתים הם [[שכל אנושי]] מק"נ (=[[קליפת נוגה]]) כו' וא"צ (=ואין צריך) כלל לסמים, אלא למי שנתקלקל כו' יוכל זה להועיל{{הערת שוליים|1=[[אור התורה]] במדבר כרך ג פרשת חקת ד"ה זאת חקת התורה עמ' תשעז.}}.

ליהודי שהתלונן על בעיה של גמגום, אמר הרבי{{הערת שוליים|1=[[אגרות קודש]] [[תש"כ]] חלק י"ח, [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15892&hilite=84a38ff3-c25e-4df6-8ad1-cabd7ff76078&st=%D7%97%D7%95%D7%91%D7%AA+%D7%94%D7%9C%D7%91%D7%91%D7%95%D7%AA עמ' ער].}} כי מדובר בהתרגשות, ולכן יתחזק בענין הבטחון ש[[הקב"ה]] מגן ושומר על כל אחד ב[[השגחה פרטית]], וזאת על ידי לימוד שער הבטחון שבספר חובת הלבבות{{הערת שוליים|1=בנוסף להוראה לשמור על קביעות אמירת מזמורי [[תהילים]] לאחר ה[[תפילה]] כפי הסדר החודשי, וכן להפריש מספר פרוטות ל[[צדקה]] לפני התפילה.}}.  

לאחד ייעץ הרבי כדי לבוא למנוחת הנפש, להתחזק באמונה פרטית כתורת ה[[בעל שם טוב]], וללמוד פעמיים ושלוש את שער הבטחון שבספר חובת הלבבות{{הערת שוליים|1=[[אגרות קודש]] חלק ט"ו, [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15912&hilite=a011532d-adf6-4272-8193-676418406fb5&st=%D7%97%D7%95%D7%91%D7%AA+%D7%94%D7%9C%D7%91%D7%91%D7%95%D7%AA עמ' רצה].}}.

מסופר, כי פעם עמד ה[[מהרי"ן]] בחדר שלפני חדר ה[[יחידות]] של הרבי [[הצמח צדק]] והיה מונח שם הספר חובת הלבבות, ועיין ב"שער הכניעה" ונעשו הדפים לחים מהדמעות של בכיה שלו. כאשר הוא התחיל [[תפילה|להתפלל]] געה ב[[בכיה]]. אמרו ה[[חסידים]] זה לזה: יודע הוא למה הוא בוכה, אבל אנו מה לנו לבכות. למחרת הנה בתחילה התאפקו שלא לבכות, אבל כעבור זמן מה לא יכלו להתאפק והתחילו לבכות. ויחליטו שאם אחד יתחיל לבכות, יתנו לו צביטה. למחרתו התחיל אחד לבכות, והתחילו לצבוט אותו, ומחמת הצביטות הגביר קולו בבכיה, והתחילו אחד אחד לבכות עד שבכו כולם. ואמרו אם כן אין שום עצה{{הערת שוליים|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15797&hilite=25056a48-1a55-486a-891f-a89597f838e1&st=%D7%97%D7%95%D7%91%D7%AA+%D7%94%D7%9C%D7%91%D7%91%D7%95%D7%AA&pgnum=15 אוצר ספורי חב"ד חל' י"ח עמ' 6] מפי ה[[משפיע]] רבי [[שמואל גרונם]] בספר [[רשימות דברים]] עמ' קנב קנג.}}.

הספר ידוע בבהירותו המיוחדת וסדרו המיוחד[אם כי התרגום הנפוץ הוא בלשון הקודש בסגנון עתיק, שאינו מובן בקלות בדורנו]. מסיבה זו הגדירו זקני החסידים את [[אדמו"ר הרש"ב]], כ"חובת הלבבות של התורה ותורת החסידות", הודות להסברתו הבהירה{{הערת שוליים|1=[[ספר השיחות]] [[תש"א]] עמ' 160. מובא בספר השיחות תנש"א [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16035&st=&pgnum=133&hilite= עמ' 118, הערה 25.]. וזאת בנוסף על הגדרת הרבי הרש"ב כ"רמב"ם של תורת החסידות"}}.