שמואל גרונם אסתרמן: הבדלים בין גרסאות בדף

[[קובץ:משפחת אסתרמן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בני ר' גרונם]]הרב ה[[חסיד]] ר' '''שמואל גרונם אסתרמן''' (מכונה '''גרונם''', ובכתבי תלמידיו '''רש"ג'''{{הערת שוליים|ב[[רשימות דברים|כתבי]] ר' [[יהודה חיטריק]]: '''רשג"א'''.}}) ([[תרי"ג]] - [[תרפ"א]]) היה ה[[משפיע]] הראשון בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] ונודע כאחד מגדולי ה[[משפיעים]] אשר העמיד דורות שלימים של [[תמימים]] עובדי ה'.

נולד ב[[ז'עמבין]] בשנת [[תרי"ג]]{{הערת שוליים|י"א שנולד בשנת [[תר"כ]], ויש אומרים שנולד עוד לפני שנת [[תרי"ג]].}}, בצעירותו נתגלגלו לידיו [[ספרי חב"ד]] והוא הגה בהם, הוא השתדל מאד שה[[משפיע]] ר' [[אברהם לנדא]] יגיע לכהן ברבנות בז'עמבין, ואכן, בזכות גרונם הגיע ר' אברמק'ה ל[[עיירה]]{{הערת שוליים|ראה בהרחבה בספר [[חסידים הראשונים]] (ר' [[ישראל אלפנביין]]) חלק ב' פ"א.}}.

עם ייסודה של ישיבת [[תומכי תמימים בליובאוויטש]] בשנת [[תרנ"ז]] מונה על ידי [[אדמו"ר הרש"ב]] ל[[משפיע]] ראשי בסניף המרכזי - [[תומכי תמימים זעמבין]]. בקיץ [[תר"ס]] עקב [[שריפה]], עקרה הישיבה בראשות ר' גרונם ל[[קובליץ]], והייוותה את [[תומכי תמימים קובליץ]]. בקיץ [[תרס"א]] חזרו ל[[ליובאוויטש]]. ב[[תרס"ג]] חזרו שוב לז'עמבין, וב[[תרס"ה]] התיישבו באופן סופי ב[[ליובאוויטש]], ור' גרונם החל מכהן כ[[משפיע]] ב[[תומכי תמימים ליובאוויטש]]{{הערת שוליים|מקור: [[ספר התמימים]] חלק א' בעריכת ר' [[יצחק גנזבורג]]}}.

על [[התקשרות]]ו ל[[אדמו"ר הרש"ב]] ניתן ללמוד מפתגם החסידים{{הערת שוליים|רשימות רש"ב נאטיק}} כי מעולם לא היה לו רבי חי...{{הערת שוליים|היו כאלו שפקפקו בכך והתנגדו לפתגם זה, אלא שלאחר שנים אומת הפתגם... ראה 'מבוא' לספר [[רשימות דברים]] מהדורת [[תשס"ט]].}}.

רש"ג לא חפץ בתחילה ללמד [[מאמר|מאמרי]] [[אדמו"ר הרש"ב]] אלא מאמרי [[אדמו"ר המהר"ש]], דבר שהוביל למרמור מצד ה[[תמימים]], לבסוף על פי ציווי ההנהלה החל ללמד גם מאמרי הרש"ב, אלא ששם דגש יותר על מאמרי אדמו"ר המהר"ש{{הערת שוליים|כאשר הגיע ר' [[זלמן משה היצחקי]] ל[[ליובאוויטש]] סירב להיכנס לשיעורי רש"ג. [[הרבי הרש"ב]] שאלו מדוע, והוא ענה: "כיוון שהוא אינו מקושר לרבי". [[אדמו"ר הרש"ב]] חייך ופטרו לשלום...-[[אנשים חסידים היו]].}}

עקב הרעב הקשה ששרר ב[[רוסיה]] אז{{הערת שוליים|עקב [[מלחמת העולם הראשונה]] ו[[המהפיכה הקומוניסטית]].}} החל לחוש ברע, ובאמצע שנת [[תרפ"א]] התמוטט לפתע, ונפטר{{הערת שוליים|[[זכרון לבני ישראל]] פ"ז.}}.

הרבי פרץ בבכי ואמר: "גרונם היה חסיד אמיתי". במשך מספר חודשים קשה היה לו להינחם על האסון{{הערת שוליים|ראה [[רשימות דברים]] מהדורת [[תשס"ט]], רשימת הזכרונות פרק 'שנת [[תרפ"א]] '.}}

במשך השנים מסר ר' גרונם עשרות שיעורים ב[[חסידות]], ביחוד ב[[ספר התניא]] ובמאמרי [[אדמו"ר המהר"ש]]. רבים מתלמידיו רשמו את ביאוריו{{הערת שוליים|ביאוריו על ה[[תניא]] - חלקם נלקטו לתוך [[ליקוטי ביאורים בספר התניא]] (על ידי הרב [[יהושע קארף]]), חלק גדול נמצא ב[[ספריית אגודת חסידי חב"ד]] (ונדפס בחוברת מיוחדת בשנת [[תשס"ז]].) וחלק נוסף נותר בידי אספנים פרטיים. חלק מביאוריו נמסרו כשיעורים על ידי תלמידיו - ביניהם ידועים: הרב [[שמואל לויטין]] (נאסף ב[[ניצוצי אור]]), הרב [[שאול דובער זיסלין]] והרב [[שמואל נוטיק]]. בודדים משיעוריו ב[[מאמר]]ים נאספו ב[[ספריית אגודת חסידי חב"ד]] ב'אוסף רש"ג פוקינג', ובאוספים אחרים.}}.

ביאוריו מתאפיינים בעמקות וברחבות, תוך דיוק בכל פסיק ותג של [[ספר התניא]], הוא מרבה לקשר את הנאמר בספר לספרי [[חסידות]] אחרים, בעיקר לספרי [[אדמו"ר הצמח צדק]]. {{הערת שוליים|לעומת ביאורי [[ר' שילם]] קוראטין המקושרים בדרך-כלל ל[[:קטגוריה:ספרי אדמו"ר האמצעי|תורת הרבי האמצעי]], וביחוד ל[[אמרי בינה]], וראה גם כן בספר [[זכרון לבני ישראל]].}}.

בניגוד{{הערת שוליים| ראה בהרחבה בספר [[זכרונותי (ששונקין)|זכרונותי]] לרב [[נחום שמריהו ששונקין]].}} לר' [[מיכאל בלינער]] - [[התוועדות|התוועדויותיו]] של ר' גרונם היו מלאות ועמוסות ב[[סיפור|סיפורי]] [[חסיד]]ים מן העבר, סיפורים על [[אדמו"רי חב"ד]] ועל [[חסיד]]ים גדולים, סיפורי צדיקים ואמרו.

סיפוריו ואמרותיו נלקטו בסדרת 'רשימות' ו'[[רמ"ח אותיות]]', שיו"ל על ידי '[[קה"ת]]' ו[[מרחפת]].{{הערת שוליים|על רושמי הסיפורים וכו' - ראה להלן.}}

*השמש ר' יצחק אייזיק{{הערת שוליים|מ[[מוסקבה]], נפטר [[תשכ"ג]].}}

*הרב [[נחום גולדשמיד]]{{הערת שוליים|במספר מקומות מופיע שלמד אצל ר' גרונם, ויש הטוענים שמעולם לא למד בליובאוויטש.}}