27,606
עריכות
רבי יוחנן: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
החלפת טקסט – "{{הערת שוליים|" ב־"{{הערה|"
כתית למאור (שיחה | תרומות) מ (החלפת טקסט – "תפלה" ב־"תפילה") תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
מ (החלפת טקסט – "{{הערת שוליים|" ב־"{{הערה|") |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''רבי יוחנן''' היה מראשוני ה[[אמוראים]]{{ | '''רבי יוחנן''' היה מראשוני ה[[אמוראים]]{{הערה|יבמות סד ע"ב. [[רש"י]] ד"ה אמר לה.}}, ועוד היה בתקופת סוף התנאים, ועוד זכה לראות את רבי [[שמעון בן גמליאל]] נשיא ישראל{{הערה|שם.}}. | ||
== תולדותיו == | == תולדותיו == | ||
| שורה 5: | שורה 5: | ||
מוזכר בגמרא תמיד יחד עם גיסו ועמיתו [[ריש לקיש]], אותו [[בעל תשובה|החזיר בתשובה]]. הם היו לומדים יחד ומתפלפלים יחד, וכאשר נפטר ריש לקיש הוא יצא מדעתו מרוב צער על שריש לקיש נפטר. כאשר יש מחלוקת בין שניהם, ההלכה נפסקת תמיד כרבי יוחנן. | מוזכר בגמרא תמיד יחד עם גיסו ועמיתו [[ריש לקיש]], אותו [[בעל תשובה|החזיר בתשובה]]. הם היו לומדים יחד ומתפלפלים יחד, וכאשר נפטר ריש לקיש הוא יצא מדעתו מרוב צער על שריש לקיש נפטר. כאשר יש מחלוקת בין שניהם, ההלכה נפסקת תמיד כרבי יוחנן. | ||
לעיתים מכונה על ידי חבריו ותלמידיו "בר נפחא". יש אומרים שהטעם לכך הוא מכיון שאביו היה נפח{{ | לעיתים מכונה על ידי חבריו ותלמידיו "בר נפחא". יש אומרים שהטעם לכך הוא מכיון שאביו היה נפח{{הערה|ולפי זה יתכן שהיה בן של [[רבי יצחק נפחא]], ראה ערך.}} ויש אומרים שזהו על שם יופיו. | ||
מובא בגמרא כי רבי יוחנן וריש לקיש "מעייני בספרא דאגדתא". [[היעב"ץ]] מפרש שהכוונה היא שב[[שבת]] היו לומדים את [[תורת הקבלה]], לעומת ימי השבוע בהם למדו רק [[נגלה]]. ומכאן ראיה למש"כ בעץ חיים, ש[[שבת]] מוקדשת ללימוד [[דא"ח]]{{ | מובא בגמרא כי רבי יוחנן וריש לקיש "מעייני בספרא דאגדתא". [[היעב"ץ]] מפרש שהכוונה היא שב[[שבת]] היו לומדים את [[תורת הקבלה]], לעומת ימי השבוע בהם למדו רק [[נגלה]]. ומכאן ראיה למש"כ בעץ חיים, ש[[שבת]] מוקדשת ללימוד [[דא"ח]]{{הערה|1=[[הרבי]] [[אגרות קודש]] כרך כב ח'תקסב.}} | ||
עד זמנו של רבי יוחנן, [[רב]] ו[[שמואל]], היה גילוי [[אור החכמה]]{{ | עד זמנו של רבי יוחנן, [[רב]] ו[[שמואל]], היה גילוי [[אור החכמה]]{{הערה|1=[[אדמו"ר מוהרש"ב]] המשך תער" חלק שלישי, המשך בכתב, שלא נאמר א'שפה.}}. | ||
[[הבעל שם טוב]] אמר שנשמתו היא ממידת ה[[חסד]], ורמוזה בשמו - י' חנן{{ | [[הבעל שם טוב]] אמר שנשמתו היא ממידת ה[[חסד]], ורמוזה בשמו - י' חנן{{הערה|1=[[כתר שם טוב]] הוספות קיח.}}. | ||
== אמרותיו == | == אמרותיו == | ||
בגמרא{{ | בגמרא{{הערה|1=[[ברכות]] כא, א.}} מובא כי אמר רבי יוחנן: אמר ולואי [[תפילה|שיתפלל]] אדם כל היום כולו": | ||
מקשה [[הרבי]]{{ | מקשה [[הרבי]]{{הערה|1=[[תורת מנחם]] שנת [[תש"כ]] חלק ראשון שיחת אור ליום ב' דחול המועד סוכות, ח"י תשרי}}: כיון ש[[תפילה]] היא מדרבנן, אם כן, מה מתברך רבי יוחנן הלואי שיתפלל אדם כל ה[[יום]] כולו - הלא מוטב שכל היום כולו יעסוק בתורה ויקיים מצות [[תלמוד תורה]], ובכל רגע ירכוש עוד הפעם "ש"י עולמות"! | ||
וביותר תמוה - שזהו מאמרו של רבי יוחנן שעליו אמרו שלא היתה לו שייכות לעולם, כי אם לתורה בלבד, כמסופר בגמרא{{ | וביותר תמוה - שזהו מאמרו של רבי יוחנן שעליו אמרו שלא היתה לו שייכות לעולם, כי אם לתורה בלבד, כמסופר בגמרא{{הערה|1=[[ב"ק]] קיז, סע"א (ובפרש"י).}}ש"מסרחי גביני' (גבות עיניו גדולים ומכסין עיניו) אמר להו דלו לי עיני ואחזיי'", והיינו, שהיה צריך סגולה ועצה מיוחדת כדי שיוכל לראות עניני העולם. ועפ"ז מבארים המפרשים{{הערה|1=פי' הרי"ף בעין יעקב ב[[מסכת ברכות]] כ, א.}} מה שמצינו בגמרא אודות רב גידל ורבי יוחנן שהיו רגילים לישב "בשערי טבילה", שרב גידל, "אמרו לי' רבנן לא מסתפי מר מיצר הרע", ואילו לרבי יוחנן לא אמרו זאת "משום שאמרו דרבי יוחנן היו שערות גבות עיניו שוכבות ואם כן לא היה יכול להסתכל בנשים", ואף על פי כן אומר רבי יוחנן הלואי שיתפלל אדם כל היום כולו, למרות שהחיוב להתפלל ג' פעמים ביום הוא לכל הדעות רק מדרבנן. | ||
ומסביר הרבי, שכיון שהתפילה היא בבחינת "מאורות" על כללות ענין ה[[תורה]] ו[[מצוות]], הרי מובן, שמי שמצד עצמו אינו רואה את ה[[עולם]]{{ | ומסביר הרבי, שכיון שהתפילה היא בבחינת "מאורות" על כללות ענין ה[[תורה]] ו[[מצוות]], הרי מובן, שמי שמצד עצמו אינו רואה את ה[[עולם]]{{הערה|אאם כן על ידי תחבולה מיוחדת.}}, אזי התשוקה שלו היא - "שיתפלל אדם כל היום כולו", היינו, שיהיה מונח במשך כל היום כולו ב"תפילה", קישור והתחברות עם הקב"ה, מבלי שיהיה לו עסק עם עניני העולם, ועל ידי זה יומשך ענין ה"מאורות" בעניני התורה ומצוותי' שבמשך כל היום כולו, כיון שזוהי הפנימיות של התורה ומצוותיה, שלכן צריכה להיות התפילה אפילו לפני לימוד התורה, כפי שהיתה בקשתו של אבא בנימין{{הערה|ברכות ה, ב.}}. | ||
==שיטתו ההלכתית== | ==שיטתו ההלכתית== | ||
ב[[מסכת יומא]]{{ | ב[[מסכת יומא]]{{הערה|דף עד, עמ' א.}} נחלקו ר"י ור"ל האם חצי שיעור אסור מן התורה, והרבי תולה את המחלוקת בשאלת ה[[כמות ואיכות]]. לפי רבי יוחנן האיסור הוא תמיד על הכמות, וממילא גם חצי מהשיעור אסור שכן יש בו חצי מהכמות האסורה "כיון דחזי לאיצטרופי". לעומת זאת ריש לקיש סבור שדווקא באיכות המיוחדת הנולדת על ידי הצירוף של השיעור המסויים התורה אסרה את הדבר ; דווקא על ידי השביעה והאכילה, שהיא האיכות שבהמאכל, חל האיסור, "אכילה אמר רחמנא וליכא", וממילא לא שייך לאסור חצי שיעור כאשר אין בו כלל את האיכות שקיימת בשיעור השלם. | ||
בכך תולה הרבי גם את מחלוקתם של רבי יוחנן וריש לקיש בסוף [[מסכת נדה]] בדין [[זבה]]: מם התורה, רק זבה שראתה זיבה במשך שלושה ימים רצופים, במשך אחד עשר ימי הזיבה (שמתחילים לאחר שבעת ימי הנדה), נחשבת ל'''זבה גדולה''', ואילו זבה שראתה במשך יום או יומים בלבד, נחשבת ל'''זבה קטנה'''. נחלקו רבי יוחנן וריש לקיש מה דינה של זבה שראתה זיבה ביום העשירי לזיבתה, האם דינה כזבה קטנה שדינה "שומרת יום כנגד יום" וחלים עליה דיני טומאה, או שמא מכיוון שימי הנידה לא "חזי לאיצטרופי" עם ימים אחרים, אינה נחשבת לנדה; שהרי יתכן לומר שכל איסור הזיבה הקטנה נלקח מהאפשרות של הזבה לההפך לזבה גדולה, אך במקרה שאין אפשרות שהיא תהפך לנדה גדולה - אין לה דיני זבה. רבי יוחנן סבור שגם ביום העשירי, זבה שראתה זיבה נחשבת ל"זבה", ואילו ריש לקיש סבור שכשם שביום האחרון, האחד עשר, אין היא נהפכת לנדה, כך גם ביום העשירי. | בכך תולה הרבי גם את מחלוקתם של רבי יוחנן וריש לקיש בסוף [[מסכת נדה]] בדין [[זבה]]: מם התורה, רק זבה שראתה זיבה במשך שלושה ימים רצופים, במשך אחד עשר ימי הזיבה (שמתחילים לאחר שבעת ימי הנדה), נחשבת ל'''זבה גדולה''', ואילו זבה שראתה במשך יום או יומים בלבד, נחשבת ל'''זבה קטנה'''. נחלקו רבי יוחנן וריש לקיש מה דינה של זבה שראתה זיבה ביום העשירי לזיבתה, האם דינה כזבה קטנה שדינה "שומרת יום כנגד יום" וחלים עליה דיני טומאה, או שמא מכיוון שימי הנידה לא "חזי לאיצטרופי" עם ימים אחרים, אינה נחשבת לנדה; שהרי יתכן לומר שכל איסור הזיבה הקטנה נלקח מהאפשרות של הזבה לההפך לזבה גדולה, אך במקרה שאין אפשרות שהיא תהפך לנדה גדולה - אין לה דיני זבה. רבי יוחנן סבור שגם ביום העשירי, זבה שראתה זיבה נחשבת ל"זבה", ואילו ריש לקיש סבור שכשם שביום האחרון, האחד עשר, אין היא נהפכת לנדה, כך גם ביום העשירי. | ||
הרבי מסיק, כי זו היא מחלוקתם של רבי יוחנן, באיכות וכמות. לפי רבי יוחנן, דין הג' ימים בזבה גדולה הוא רק ענין של כמות, וממילא גם ביום או יומיים מתוכם, וגם כאלו שאינם ראוים להצטרף לשלושה, יש איכות זו, אך ריש לקיש סובר שהעיקר הוא האיכות{{ | הרבי מסיק, כי זו היא מחלוקתם של רבי יוחנן, באיכות וכמות. לפי רבי יוחנן, דין הג' ימים בזבה גדולה הוא רק ענין של כמות, וממילא גם ביום או יומיים מתוכם, וגם כאלו שאינם ראוים להצטרף לשלושה, יש איכות זו, אך ריש לקיש סובר שהעיקר הוא האיכות{{הערה|ליקוטי שיחות חלק ז' עמ' 100.}}. | ||
== תלמידיו == | == תלמידיו == | ||