רבי שמעון בן חלפתא: הבדלים בין גרסאות בדף

'''רבי שמעון בן חלפתא''' היה [[תנא]], ובימיו של [[רבי יהודה הנשיא]] כבר היה לעת זקנותו{{הערת שוליים|1=ראה [[מסכת שבת]] קנ"ב, סלעים נעשו גבוהים. [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=15964&hilite=a83d618a-cccb-417e-b66e-589c0b651905&st=%D7%97%D7%9C%D7%A4%D7%AA%D7%90&pgnum=244 הרבי].}}.

הוא מובא בסוף מסכת נדה במאמרו הידוע "לא מצא [[הקדוש ברוך הוא]] כלי מחזיק ברכה לישראל, אלא השלום", ובכך סיים רבינו הקדוש את המשניות, כדי לסיים בענין השלום{{הערת שוליים|הרבי, שם.}}.

היה גם רבי שמעון בן חלפתא נוסף שהיה [[אמורא]]{{הערת שוליים|1=הרבי ב[[תורת מנחם]] שנת [[תשט"ז]] חלק שני שיחת שבת פרשת בהר-בחוקותי, מבה"ח סיון, [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=15853&hilite=bf2421e4-8207-43f8-81fa-61b7dfa6f5da&st=%D7%97%D7%9C%D7%A4%D7%AA%D7%90 תשט"ז]. בשם [[רש"י]] (בעל ידי) מו"ק ט, ב. וראה מפרשי המשנה סוף עוקצין.}} וככל הנראה היו שני רבי שמעון בן חלפתא.  

הוא היה [[עני]] מרוד, ולא היה לו להוצאות שבת ויום-טוב. והתפלל על כך, וניתנה לו אבן טובה מן השמים, ומכרה והוציא את הממון על הוצאות שבת ויום-טוב. כשראתה זאת אשתו, שאלה אותו על כך, וסיפר לה כל המעשה, ואמרה שאינה מסכימה לזה, כי לעתיד לבוא "יהא שולחנך חסר ושולחן חבירך מלא". הלך ר' שמעון בן חלפתא ל[[שדה]] והתפלל, וחזרו ונטלו אותה ממנו{{הערת שוליים|שמות רבה פנ"ב ג, ומדרש תהילים. וראה ביאורי הרבי בענין, שם.}}.

ומסיים במדרש: "רבותינו אמרו, הנס השני גדול מן הראשון", כי "משמיא מיהב יהבי משקל לא שקלי"{{הערת שוליים|[[תענית]] כה, א (לגירסת העין יעקב והב"ח). הובא במת"כ לשמות רבה שם}}.