קופת בחורים: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הוסרו 52 בתים ,  24 באוגוסט 2020
מ
החלפת טקסט – "{{הערת שוליים|" ב־"{{הערה|"
מ (החלפת טקסט – "{{הערת שוליים|" ב־"{{הערה|")
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
שורה 8: שורה 8:
|תוכן=אחרי החג באו בחורים חדשים, ועד ט' [[אייר]] היה מספרם שלושים איש. ועד הביקורת חיוה דעתו על ששה עשר מהם כי ראויים להתקבל בהחלט בלי ספק, ועל השאר אמרו כי דרוש להתחקות עוד עליהם משך מה, ויש לקוות כי גם אלו יוכשרו להתקבל, כי אותות טובים ניכרים בהם ותקוה טובה נשקפה להם בעתיד במצאם מחסה בחברתנו.<BR/>המנהל [אדמו"ר הריי"צ], באהבתו תלמידים טובים בעלי כשרון, קרא מועצה מעוזריו המשגיחים ויאמר להם: אם הדעת נותנת שהבחורים הנשארים יוכשרו להתקבל, וכן תמיד בעתות קבלת תלמידים חדשים, הלא מהיושר ומההכרח לעזור להם על צרכיהם עד העת ההיא, כי במה נגרעו מיתר הבחורים תלמידינו שי'. ואם נאמר לספחם מעתה אל שולחן המאכל אשר להחברה - גם כן קשה הדבר, כי אולי לא ימצאו ראויים להתקבל, בלתי נעים הדבר לשלחם אחר כך ולהפרידם מתוך התלמידים הקודמים בהיותם כבר בעיניהם כבני הבית, ויגדל בושתם. על כן אני חושב לנכון להפריד קופה מיוחדת לכלכל ממנה את הבחורים החדשים בפני עצמם משך כשני חדשים, עדי יוציא הועד משפטו אם לקרב אם לרחק. והקופה הזאת נמסור לאחדים מגדולי תלמידינו הישנים בעלי דעה, והם יכלכלו הדבר, והכסף ינתן למו מקופתנו הכללית.<BR/>ההצעה הטובה והישרה הזאת הוטבה מאד בעיניהם, ונתקבלה תיכף, והוגשה לאישור לפני [אדמו"ר הרש"ב], ויאשרה. ויקראו עשרה בחורים נבונים, וימסור להם המנהל את הדבר הזה ויסביר להם היטב את הענין ויחק להם חוקים ומשפטים ישרים
|תוכן=אחרי החג באו בחורים חדשים, ועד ט' [[אייר]] היה מספרם שלושים איש. ועד הביקורת חיוה דעתו על ששה עשר מהם כי ראויים להתקבל בהחלט בלי ספק, ועל השאר אמרו כי דרוש להתחקות עוד עליהם משך מה, ויש לקוות כי גם אלו יוכשרו להתקבל, כי אותות טובים ניכרים בהם ותקוה טובה נשקפה להם בעתיד במצאם מחסה בחברתנו.<BR/>המנהל [אדמו"ר הריי"צ], באהבתו תלמידים טובים בעלי כשרון, קרא מועצה מעוזריו המשגיחים ויאמר להם: אם הדעת נותנת שהבחורים הנשארים יוכשרו להתקבל, וכן תמיד בעתות קבלת תלמידים חדשים, הלא מהיושר ומההכרח לעזור להם על צרכיהם עד העת ההיא, כי במה נגרעו מיתר הבחורים תלמידינו שי'. ואם נאמר לספחם מעתה אל שולחן המאכל אשר להחברה - גם כן קשה הדבר, כי אולי לא ימצאו ראויים להתקבל, בלתי נעים הדבר לשלחם אחר כך ולהפרידם מתוך התלמידים הקודמים בהיותם כבר בעיניהם כבני הבית, ויגדל בושתם. על כן אני חושב לנכון להפריד קופה מיוחדת לכלכל ממנה את הבחורים החדשים בפני עצמם משך כשני חדשים, עדי יוציא הועד משפטו אם לקרב אם לרחק. והקופה הזאת נמסור לאחדים מגדולי תלמידינו הישנים בעלי דעה, והם יכלכלו הדבר, והכסף ינתן למו מקופתנו הכללית.<BR/>ההצעה הטובה והישרה הזאת הוטבה מאד בעיניהם, ונתקבלה תיכף, והוגשה לאישור לפני [אדמו"ר הרש"ב], ויאשרה. ויקראו עשרה בחורים נבונים, וימסור להם המנהל את הדבר הזה ויסביר להם היטב את הענין ויחק להם חוקים ומשפטים ישרים
|רוחב=25%}}
|רוחב=25%}}
אחרי [[חג הפסח]] ה'[[תרס"ב]] הגיעו לישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] קבוצה גדולה{{הערת שוליים|מאחרי חג הפסח ועד [[ט' אייר]] הגיע מספר הבחורים החדשים ל-30.}} של בחורים חדשים המעוניינים להתקבל לישיבה.
אחרי [[חג הפסח]] ה'[[תרס"ב]] הגיעו לישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] קבוצה גדולה{{הערה|מאחרי חג הפסח ועד [[ט' אייר]] הגיע מספר הבחורים החדשים ל-30.}} של בחורים חדשים המעוניינים להתקבל לישיבה.
מכיון שתהליך [[הקבלה]] לישיבה יכל לארוך מספר ימים, עד ש'ועד הביקורת'{{הערת שוליים|ועד הביקורת היה מחליט אילו תלמידים יתקבלו לישיבה ואילו לא. הועדה הייתה בוחנת את יכולת הלימודים ואופן התנהגותו של התלמיד}} יחליט אם לקבל את התלמיד או לא, הורה [[הרבי הריי"צ]], מנהל הישיבה דאז, לדאוג לכלכלתם של הבחורים הממתינים, כי אין הם שונים משאר הבחורים הלומדים בישיבה. אך היות וייתכן שחלק מהבחורים לא יתקבלו, ואם הם ירגישו כחלק מהישיבה תגדל בושתם כאשר יצטרכו לעזוב, הציע [[הרבי הריי"צ]] לפתוח עבורם קופה מיוחדת שתדאג לכלכלתם. באסיפה שכינס [[הרבי הריי"צ]] בעניין הסכימו כולם על פתיחת הקופה{{הערת שוליים|ר' [[משה רוזנבלום]] בחיבורו "דברי ימי התמימים".}}, וההצעה אושרה על ידי מייסד הישיבה, [[הרבי הרש"ב]].
מכיון שתהליך [[הקבלה]] לישיבה יכל לארוך מספר ימים, עד ש'ועד הביקורת'{{הערה|ועד הביקורת היה מחליט אילו תלמידים יתקבלו לישיבה ואילו לא. הועדה הייתה בוחנת את יכולת הלימודים ואופן התנהגותו של התלמיד}} יחליט אם לקבל את התלמיד או לא, הורה [[הרבי הריי"צ]], מנהל הישיבה דאז, לדאוג לכלכלתם של הבחורים הממתינים, כי אין הם שונים משאר הבחורים הלומדים בישיבה. אך היות וייתכן שחלק מהבחורים לא יתקבלו, ואם הם ירגישו כחלק מהישיבה תגדל בושתם כאשר יצטרכו לעזוב, הציע [[הרבי הריי"צ]] לפתוח עבורם קופה מיוחדת שתדאג לכלכלתם. באסיפה שכינס [[הרבי הריי"צ]] בעניין הסכימו כולם על פתיחת הקופה{{הערה|ר' [[משה רוזנבלום]] בחיבורו "דברי ימי התמימים".}}, וההצעה אושרה על ידי מייסד הישיבה, [[הרבי הרש"ב]].


הרבי הריי"צ בחר עשרה בחורים האחראים על ניהול הקופה, והכתיב להם את אופן ההתנהלות.
הרבי הריי"צ בחר עשרה בחורים האחראים על ניהול הקופה, והכתיב להם את אופן ההתנהלות.


==מקורות מימון==
==מקורות מימון==
שני [[תמימים]] היו עומדים בקביעות ליד חדר ה[[יחידות]] של הרבי הרש"ב, וכאשר אורח היה יוצא היו ניגשים אליו עם פנקס התרומות כשבראשו מופיע מכתב של הרבי על נחיצות הקופה וסכום התרומה אותו תרם בעצמו{{הערת שוליים|ב[[אגרות קודש (רש"ב)|אגרות קודש]] של הרבי הרש"ב מופיעה עדות לתרומה על סך 10 רובל כסף}}.
שני [[תמימים]] היו עומדים בקביעות ליד חדר ה[[יחידות]] של הרבי הרש"ב, וכאשר אורח היה יוצא היו ניגשים אליו עם פנקס התרומות כשבראשו מופיע מכתב של הרבי על נחיצות הקופה וסכום התרומה אותו תרם בעצמו{{הערה|ב[[אגרות קודש (רש"ב)|אגרות קודש]] של הרבי הרש"ב מופיעה עדות לתרומה על סך 10 רובל כסף}}.


הכנסה נוספת הייתה ממשרד הישיבה, כאשר בחור היה מקבל מכתב עם דמי כיס ממשפחתו, היה מנדב קופיקא אחת לטובת הקופה.
הכנסה נוספת הייתה ממשרד הישיבה, כאשר בחור היה מקבל מכתב עם דמי כיס ממשפחתו, היה מנדב קופיקא אחת לטובת הקופה.

תפריט ניווט