מנחם בגין: הבדלים בין גרסאות בדף

בגין עזר למען הקמת [[עירוב]] במושב [[בר גיורא]]. ועל כך הרבי הודה לו במכתב מיום [[כ"ב שבט]] תשכ"א. [[אנ"ש]] מ[[צעירי חב"ד]] ב[[ירושלים]] נהגו לפקוד את היישוב ולדאוג לצרכי הדת, החל מתיקון העירוב ועוד. לאחר שניסו לערב גורמים ממשלתיים, כתבו לרבי דו"ח על הפעילות, תוך שהם מציינים את העובדה שאין במי להיעזר לפתרון הבעיה. תוך זמן קצר קיבלו מכתב תשובה מהרבי, בו הוא מורה להם לבקש עזרה ממפלגת חירות, תוך שהוא מצטט מתוך מצע המפלגה{{הערת שוליים|{{ציטוטון|"ולפלא השאלה בזה כי צריכים לפנות תיכף למשרד המפלגה השייך למוסד זה ולבקש סיוע שלהם ועזרתם, ויכול להדגיש שבהתוכניות שלהם אודות עקרונות התנועה, הנדפסת בתעודת חבר, כתוב בסעיף ב' "תנועת החרות שואפת להשרשת ערכיה הנצחיים של תורת ישראל בחיי האומה"...}}.}}.

באגרת נוספת{{הערת שוליים|מי"ב [[מנחם אב]] תשכ"א.}} ששלח לו הרבי באותם ימים, חוזר הרבי ומעלה את עניין ה'עירוב':

כחודש לאחר מכן {{הערת שוליים|מכתב מ[[י"ח טבת]] תשכ"ג}} שוב כותב לו הרבי:

באחד ממכתביו {{הערת שוליים|מ[[י"א ניסן]] תשכ"ב.}} מבקש הרבי לנצל את כישוריו ומעמדו כדי לעצור את המתקפה האנטי-דתית ששררה באותם ימים בארץ ישראל. במכתב תשובה ניסה להסביר מר בגין כי ההתקפות הן "מצד השמאל", אך הרבי לא קיבל זאת ובמכתב תשובה ששיגר לו הרבי נכתב:

בשנת [[תש"ל]], בגין כיהן כשר הפנים, הממונה, בין השאר, על הנפקת אשרות יציאה ל[[חו"ל]]. שאלת יציאת של תלמידי ה'[[קבוצה]]' מארץ ישראל הגיעה לפתחו, אך כנראה שהוא לא התלהב לתת אישור שכזה. במכתב {{הערת שוליים|מ[[כ"ב שבט]] [[תש"ל]].}} ששיגר לו הרבי, נימק את כל היתרונות בכך שבחור חסידי ישהה במשך שנה תמימה במחיצתו.

בחורף תשל"ז סיפר בגין לרבי על כוונתו לפרוש ולא לרוץ יותר לבחירות - לאחר שמונה מערכות בחירות בהן הפסיד. הרבי הפציר בו להציג מועמדות גם בבחירות המתקרבות. בגין שמע לעצת הרבי ובסופו של דבר זכה בראשות הממשלה{{הערת שוליים|בראיון ל[[שבועון בית משיח]], סיפר הרב [[שמואל חפר]], כי פעם הופיע איתו מנחם בגין בתוכנית '[[מלווה מלכה]]' בטלויזיה, שם סיפר בגין כי יש לו הבטחה מהרבי שהוא יתמנה לראש ממשלה, ברכה שכידוע התגשמה.}}. כשנה לפני הבחירות, כששהה ר' מרדכי הייסטן ב[[יחידות]] אצל הרבי, אמר לו הרבי שבגין ינצח בבחירות לראשות הממשלה{{הערת שוליים|כך סיפר הרב [[שלום דובער קלמנסון]]: כשליח הרבי בבסינסינסטי שבאוהיו, עשיתי הכירות עם שני האחים הייסטן הידועים. כמו מנחם בגין, היו גם הם בתנועת ז'בוטינסקי. הם היו בעלי [[צדקה]] וגרו אז באינדיאנאפאליס שבאינדיאנא. פעם אחת ביקש ממני אחד מהאחים, ר' מרדכי הייסטן, לסדר בשבילו "יחידות" עם הרבי. זה אירע שנה לפני שמנחם בגין נבחר לראשות הממשלה. המצב היה כזה שאף אחד לא חלם שיש סיקויים כלשהם שבגין יבחר. כשיצא מהיחידות שאלתי אותו מה אמר לו הרבי. הוא ענה לי שהרבי אמר לו שבגין ינצח בבחירות לראשות הממשלה. הוא הגיב בליצנות: "מה מבין הרבי בפוליטיקה?". הוא טען שזה דבר בלתי אפשרי. אני הסברתי לו, שאם הרבי אמר לו שכך יהיה, אז אין ספק שזה יהיה. אני הוספתי בפשטות שבליל הבחירות אתקשר אליו לאחל לו "מזל טוב" על תוצאות הבחירות... כמובן שכך היה, ור' מרדכי היה מאד מופתע מנבואתו של הרבי.}}.

כעבור שבע שנים, חשף הרבי{{הערת שוליים|בשיחה ב[[שבת]] [[פרשת חיי שרה]] [[תשמ"ו]].}} טפח מהמגעים שניהל באותם ימים, בהם קרא לבגין להתפטר. ה[[אהבה]] האישית והיחס רב השנים, לא היוו שיקול.

בתקופת חתימת הסכמי קעמפ דייויד, באחת [[התוועדות|ההתוועדויות]]{{הערת שוליים|כך סיפר יו"ר [[יד לאחים]] הרב [[שלום דובער ליפשיץ]], שישב ב[[התוועדות]] זו סמוך לרבי.}}, אמר הרבי כי שלושתם (בגין, סאדאת וקרטר) לא יסיימו את כהונתם באופן טבעי. ואכן כך היה: קרטר הודח בבחירות לקדנציה שניה, בגין פרש לביתו בדכאון וסאדאת נרצח...

למרות המערכה החריפה שניהל הרבי כנגד בגין, הבדיל הרבי בין האיש לבין מעשיו, יעיד על כך הסיפור הבא: באותה תקופה הגיע בגין לביקור ב[[קרית מלאכי]]. חסידי חב"ד החליטו לארגן הפגנה המונית בזמן שמר בגין יכנס לשכונת [[נחלת הר חב"ד]]. לפני התארגנותה של ההפגנה, מנהל [[בית חב"ד]] בקרית מלאכי הרבי [[ליפא קורצוויל]] התקשר ל[[מזכירות]] הרבי, על מנת לוודא האם דעתו של הרבי נוחה מהפגנה כזו. תשובתו של הרבי לא איחרה לבוא. הרבי הורה שלא רק שלא להפגין נגד ראש הממשלה, אלא אף לקבלו בכבוד ולדאוג כי יבקר במוסדות השכונה..."{{הערת שוליים|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=22257 האם המאבק הונהג נכון?] / מאמר מאת הרב ליפא קורצוויל - {{אינפו}}.}}.