26,977
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
החלפת טקסט – "{{הערת שוליים|" ב־"{{הערה|"
מחסידי [[אדמו"ר הזקן]] נודע ר' [[זלמן זזמר]]{{הערה|שגם נפטר במקום ונטמן שם בשנת [[תקפ"ז]].}}, והרב [[שלמה זלמן פאפירין]], חתנו של החסיד ר' [[שלמה פריידס]] מ[[שקלוב]]{{הערה|גם הוא נפטר במקום ונטמן בבית העלמין של העיירה בשנת [[תרל"ב]].}}.
[[אדמו"ר האמצעי]] ביקר בקריסלבה והתאכסן בביתו של החסיד המפורסם ר' ישעי'עלה קריסלאווער, ודרש [[דא"ח]] שנמשך עד אחרי חצות הלילה{{הערת שולייםהערה|סיפורים נוראים עמ' 88.}}
הגאון החסיד רבי יוסף בן ר' שלמה זלמן ראווינסאן (נולד בשנת תקפ"ח) מחסידי [[אדמו"ר הצמח צדק]] נתמנה בשנת תר"ב לרב אבד"ק קריסלאווע.{{הערת שולייםהערה|אהלי שם עמ' 186.}}
בנו הרב גרשון נשא לאשה את בתו של הרב יצחק ציוני בשנת תרכ"ז.
בתקופת נשיאותו של [[אדמו"ר הצמח צדק]] כיהן כרב העיר הרב יצחק ציוני, שהושפע רבות מהקהילה החב"דית המקומית ובא עימם במגע, ובעקבות כך החל לנהוג בעצמו במנהגים חסידיים, ולאחר שעבר לכהן כרב בעיירה רעזיצא - לקח עמו מנהגים אלו אף לשם והנהיג כך בבית המדרש בו התפלל.
מחסידי אדמו"ר מהר"ש שגרו בעיר קריסלאווע ידועים משפחת וויילער, הרה"ג ר' אהרן יעקב, שהי' בעל צורה וגבה קומה ובעל ציור נעלה במובן הרוחני קנה לו שם טוב בקרב חסידי חב"ד שהחשיבוחו לבעל מופת והתפרנס מעשיית [[יין]].{{הערת שולייםהערה|אהלי ליובאוויטש ד, עמ' 9, 10.}} הרב משה וויילער שיגע וטרח ועזר בהדפסת התניא להרב אשר מניקולייב, והגיה את אגרת הקודש שבתניא, והרב מנחם מענדל דיימאנד שהיה מכונה "ר' מענדל די בארד".
==חסידי חב"ד ילידי העיירה==
