27,062
עריכות
עני: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
החלפת טקסט – "{{הערת שוליים|" ב־"{{הערה|"
מ (added Category:צדקה using HotCat) |
מ (החלפת טקסט – "{{הערת שוליים|" ב־"{{הערה|") תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| שורה 4: | שורה 4: | ||
תנאים ואמוראים רבים היו עניים. ביניהם: [[רבי חנינא בן דוסא]], [[הלל הזקן]] (לפני שנתמנה לנשיא), [[רב הונא]] (לפני שהתקיימה בו ברכתו של רב), [[רב יהודה]], [[רבה בר נחמני]]. | תנאים ואמוראים רבים היו עניים. ביניהם: [[רבי חנינא בן דוסא]], [[הלל הזקן]] (לפני שנתמנה לנשיא), [[רב הונא]] (לפני שהתקיימה בו ברכתו של רב), [[רב יהודה]], [[רבה בר נחמני]]. | ||
[[רבי יונתן]] אומר: כל המקיים את התורה מעוני, סופו לקיימה מ[[עושר]], וכל המבטל את התורה מ[[עושר]] סופו לבטלה מעוני{{ | [[רבי יונתן]] אומר: כל המקיים את התורה מעוני, סופו לקיימה מ[[עושר]], וכל המבטל את התורה מ[[עושר]] סופו לבטלה מעוני{{הערה|1=[[מסכת אבות]],[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=37970&hilite=84ff5452-8d6f-4551-a152-c40755e6eff2&st=%D7%9E%D7%AA%D7%99%D7%90+%D7%91%D7%9F+%D7%97%D7%A8%D7%A9&pgnum=539 פרק ד'].}}. בספרי מוסר וחסידות מובא כי אין הכונה דוקא לעוני בכסף, אלא גם לעוני בדעת, וכמו שאמרו חז"ל "אין עני אלא בדעת". | ||
===החילוק בין עני לאביון=== | ===החילוק בין עני לאביון=== | ||
למרות שגם עני וגם אביון הינם אנשים שאין להם כסף די מחיתם, ישנו חילוק ברור בין שני אלו. "עני" אין פירושו שאין לו מאומה; יתכן שיש לו דברים אחרים, אלא שבנוגע לענין זה הרי הוא "עני", ועל דרך שמצינו בדברי רז"ל{{הערה|[[כתובות]] סח, סע"א. וראה נדרים מא, רע"א.}} "עני בדעת", שונה מכך הינו ה"אביון"{{הערה|כפירוש [[רש"י]] משפטים כג, ו. פ' ראה טו, ד. תצא כד, יד.}} ש"תאב לכל דבר"{{הערה|[[תורת מנחם]] [[תשי"ד]] חלק ב' עמ' 142.}}. | למרות שגם עני וגם אביון הינם אנשים שאין להם כסף די מחיתם, ישנו חילוק ברור בין שני אלו. "עני" אין פירושו שאין לו מאומה; יתכן שיש לו דברים אחרים, אלא שבנוגע לענין זה הרי הוא "עני", ועל דרך שמצינו בדברי רז"ל{{הערה|[[כתובות]] סח, סע"א. וראה נדרים מא, רע"א.}} "עני בדעת", שונה מכך הינו ה"אביון"{{הערה|כפירוש [[רש"י]] משפטים כג, ו. פ' ראה טו, ד. תצא כד, יד.}} ש"תאב לכל דבר"{{הערה|[[תורת מנחם]] [[תשי"ד]] חלק ב' עמ' 142.}}. | ||
כאשר רבי [[אברהם יהושע העשיל מקופיטשניץ]] אמר לרבי כי "עשירות - היא נסיון, והנני פוחד מהנסיון של עשירות", אמר לו הרבי כי גם עניות היא נסיון, ואדרבה, הנסיון דעניות - שגורם ליגיעה וצער גרוע וקשה יותר{{ | כאשר רבי [[אברהם יהושע העשיל מקופיטשניץ]] אמר לרבי כי "עשירות - היא נסיון, והנני פוחד מהנסיון של עשירות", אמר לו הרבי כי גם עניות היא נסיון, ואדרבה, הנסיון דעניות - שגורם ליגיעה וצער גרוע וקשה יותר{{הערה|ראה גם [[תורת מנחם]] חכ"א ריש ע' 275. וש"נ.}}, ועד כדי כך שאמרו חז"ל{{הערה|1=ראה [[עירובין]] מא, ב.}} שעניות מעבירה את האדם על דעתו ועל דעת קונו! וכיון שכן, מוטב איפוא שיהיה הנסיון של עשירות!...{{הערה|1=[[תורת מנחם]] [[תשח"י]] [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/23/19/204&search=%D7%97%D7%91%22%D7%93+%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%A4%D7%99%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%A5 עמ' 206].}}. | ||
==ראו עוד== | ==ראו עוד== | ||