המשך יום טוב של ראש השנה תרס"ו: הבדלים בין גרסאות בדף

מ
החלפת טקסט – "{{הערת שוליים|" ב־"{{הערה|"
מ (החלפת טקסט – "{{הערת שוליים|" ב־"{{הערה|")
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
שורה 14: שורה 14:
בספרי הקבלה ניתנו הסברים שונים לסיבת הבריאה: (א) כדי שיתגלה כוחו של הקב"ה, (ב) כדי שהנבראים ידעוהו (אין הכוונה למצוות [[ידיעת ה']], שהיא עצם הידיעה שיש ה', אלא ידיעת מהות כוחותיו). אך [[הרבי הרש"ב]] מחדש ששניהם לא מכוונים לתכלית האמת, כי (א) אין כוחו העליון של הקב"ה מחוסר מעשה, ותיכף לרצונו נעשה דבר, ואם כן הוא שלם אף ללא בריאת העולם הגשמי, (ב) עניין הידיעה שייך רק בעולמות העליונים, ואם כן לא מובן למה ברא את העולם הזה הגשמי.
בספרי הקבלה ניתנו הסברים שונים לסיבת הבריאה: (א) כדי שיתגלה כוחו של הקב"ה, (ב) כדי שהנבראים ידעוהו (אין הכוונה למצוות [[ידיעת ה']], שהיא עצם הידיעה שיש ה', אלא ידיעת מהות כוחותיו). אך [[הרבי הרש"ב]] מחדש ששניהם לא מכוונים לתכלית האמת, כי (א) אין כוחו העליון של הקב"ה מחוסר מעשה, ותיכף לרצונו נעשה דבר, ואם כן הוא שלם אף ללא בריאת העולם הגשמי, (ב) עניין הידיעה שייך רק בעולמות העליונים, ואם כן לא מובן למה ברא את העולם הזה הגשמי.


לפיכך מסיק כי הבריאה היא מפני תשוקתו של הקב"ה לבראותו, ולא ייתכן הסבר שכלי-אנושי לתשוקה זו, "הוא למעלה מטעם ודעת (וכמו שאמר [[אדמו"ר הזקן|רבינו ז"ל]] על זה "אויף א תאווה איז קיין קשיא" (באידיש: על תאווה אין להקשות קושיות), רק שנתאווה שיהיה מציאות תחתונים, ויומשך בחינת עצמות אור אין סוף למטה, שזה ביכולת להמשיך למטה בעולם התחתון דוקא".{{הערת שוליים|'''יו"ט של ר"ה תרס"ו''', ניו יורק הוצאת [[קרני הוד תורה]], תשע"א עמ' יא.}}
לפיכך מסיק כי הבריאה היא מפני תשוקתו של הקב"ה לבראותו, ולא ייתכן הסבר שכלי-אנושי לתשוקה זו, "הוא למעלה מטעם ודעת (וכמו שאמר [[אדמו"ר הזקן|רבינו ז"ל]] על זה "אויף א תאווה איז קיין קשיא" (באידיש: על תאווה אין להקשות קושיות), רק שנתאווה שיהיה מציאות תחתונים, ויומשך בחינת עצמות אור אין סוף למטה, שזה ביכולת להמשיך למטה בעולם התחתון דוקא".{{הערה|'''יו"ט של ר"ה תרס"ו''', ניו יורק הוצאת [[קרני הוד תורה]], תשע"א עמ' יא.}}


==== התהוות 'יש מאין' ====
==== התהוות 'יש מאין' ====
שורה 20: שורה 20:


== מבנה הספר ==
== מבנה הספר ==
הספר מורכב משישים וששה [[מאמר|מאמרים]] שנאמרו על סדר השנה, בכתיבתם האריך [[הרבי הרש"ב]] יותר מהנאמר.{{הערת שוליים|[[הרבי מלובביץ']], '''רשימת היומן''', הוצאת קה"ת, עמ' שנח.}} המאמרים הם רצף עניינים הכרוכים זה בזה, ועוסקים באותו עניין, ולכן נקראים בשם 'המשך'. לאורך הספר ישנן [[הגהה|הגהות]] מאת הרבי הרש"ב. החלק האחרון של הספר נקרא 'השלמת הדרוש' והוא לא נאמר בעל פה.{{הערת שוליים|'''יו"ט של ר"ה תרס"ו''', קה"ת, עמ' תשז.}}}}
הספר מורכב משישים וששה [[מאמר|מאמרים]] שנאמרו על סדר השנה, בכתיבתם האריך [[הרבי הרש"ב]] יותר מהנאמר.{{הערה|[[הרבי מלובביץ']], '''רשימת היומן''', הוצאת קה"ת, עמ' שנח.}} המאמרים הם רצף עניינים הכרוכים זה בזה, ועוסקים באותו עניין, ולכן נקראים בשם 'המשך'. לאורך הספר ישנן [[הגהה|הגהות]] מאת הרבי הרש"ב. החלק האחרון של הספר נקרא 'השלמת הדרוש' והוא לא נאמר בעל פה.{{הערה|'''יו"ט של ר"ה תרס"ו''', קה"ת, עמ' תשז.}}}}


על קטעים מסוימים מתוך המאמרים רשם כי אין להעתיקם. אך [[הרבי]] הורה להדפיסם בשולי הגיליון ולציין שנרשם עליהם "אין צריך להעתיק".{{הערת שוליים|'''[[תורת מנחם - התוועדויות]]''', תשמ"ב כרך ד, וועד הנחות בלה"ק, עמ' 2060 ואילך.}}
על קטעים מסוימים מתוך המאמרים רשם כי אין להעתיקם. אך [[הרבי]] הורה להדפיסם בשולי הגיליון ולציין שנרשם עליהם "אין צריך להעתיק".{{הערה|'''[[תורת מנחם - התוועדויות]]''', תשמ"ב כרך ד, וועד הנחות בלה"ק, עמ' 2060 ואילך.}}


המאמרים משנות אמירת וכתיבת המאמר, שאינם מה'המשך' נדפסו בנפרד, 'ספר המאמרים תרס"ו-תרס"ז', בעריכת הרב יהונתן דוד רייניץ (משפיע בישיבת תומכי תמימים בניו הייבן וחבר מערכת [[אוצר החסידים]]).
המאמרים משנות אמירת וכתיבת המאמר, שאינם מה'המשך' נדפסו בנפרד, 'ספר המאמרים תרס"ו-תרס"ז', בעריכת הרב יהונתן דוד רייניץ (משפיע בישיבת תומכי תמימים בניו הייבן וחבר מערכת [[אוצר החסידים]]).