דוד מתתיהו רבינוביץ': הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ
החלפת טקסט – "{{הערת שוליים|" ב־"{{הערה|"
מאין תקציר עריכה
מ (החלפת טקסט – "{{הערת שוליים|" ב־"{{הערה|")
שורה 3: שורה 3:


==תולדות חיים==
==תולדות חיים==
נולד בעיר [[שדליץ]] שב[[פולין]] ב[[כ"ד בכסלו]] [[תרפ"ח]]. הוגלה עם משפחתו ל[[סיביר]]. בשנת [[תש"ב]] הצטרף יחד עם אֶחיו (למעט אחיו הגדול רבי ירחמיאל צבי), ל[[ילדי טהראן]]. עם הגיעו ל[[ארץ ישראל]] בערב [[פורים]] [[תש"ג]], אומץ עם עוד קבוצה של ילדי טהראן, על ידי הרב [[יוסף שלמה כהנמן]] [[ראש ישיבה|ראש ישיבת]] [[ישיבת פוניבז'|פוניבז']], ולמד בישיבת פוניבז' בראשותו של הרב [[יוסף שלמה כהנמן]]. שם נודע בעבודת ה' מיוחדת. באחד מימי [[ראש חודש]], הוא ניגש להלל בישיבת פונוביז' בהתרגשות ושפיכת לב. כאשר רבי יוסף שלמה, ראש הישיבה הוזמן לעלייה לתורה, הוא לא יכול היה לפתוח את פיו, ופרץ בבכי מר באמרו "אחרי הלל כזה, איך אפשר להתאפק מלבכות".{{הערת שוליים|בטאון עולם החסידות, כסלו תשנ"ח.}}  
נולד בעיר [[שדליץ]] שב[[פולין]] ב[[כ"ד בכסלו]] [[תרפ"ח]]. הוגלה עם משפחתו ל[[סיביר]]. בשנת [[תש"ב]] הצטרף יחד עם אֶחיו (למעט אחיו הגדול רבי ירחמיאל צבי), ל[[ילדי טהראן]]. עם הגיעו ל[[ארץ ישראל]] בערב [[פורים]] [[תש"ג]], אומץ עם עוד קבוצה של ילדי טהראן, על ידי הרב [[יוסף שלמה כהנמן]] [[ראש ישיבה|ראש ישיבת]] [[ישיבת פוניבז'|פוניבז']], ולמד בישיבת פוניבז' בראשותו של הרב [[יוסף שלמה כהנמן]]. שם נודע בעבודת ה' מיוחדת. באחד מימי [[ראש חודש]], הוא ניגש להלל בישיבת פונוביז' בהתרגשות ושפיכת לב. כאשר רבי יוסף שלמה, ראש הישיבה הוזמן לעלייה לתורה, הוא לא יכול היה לפתוח את פיו, ופרץ בבכי מר באמרו "אחרי הלל כזה, איך אפשר להתאפק מלבכות".{{הערה|בטאון עולם החסידות, כסלו תשנ"ח.}}  


עוד לפני חתונתו קיבל כתב [[סמיכה לרבנות]] מדודו, רבי יוסף צבי קאליש מסקרנביץ, שהיה רבה של [[בני ברק]]{{הערת שוליים|קובץ תורני מאורי יהושע חלק א'.}}. נישא בשנת [[תשי"ח]] לטויבא שדרובצקי, בתו של ה[[אדמו"ר]] שמואל אברהם שדרוביצקי מ[[ביאליסטוק]]{{הערת שוליים|בנו של ר' מאיר שלום מביאלסטוק, שהיה חתנו של רבי מנחם נחום מקוברין - ביאלסטוק, וצאצא של רבי דוד לקס מבאר.}}, ממנה נולדו לו שתי בנות. בשנת [[תשכ"ב]] התאלמן ולאחר שנים מספר [[נישואין|נשא]] את שרה רבקה רבינוביץ.
עוד לפני חתונתו קיבל כתב [[סמיכה לרבנות]] מדודו, רבי יוסף צבי קאליש מסקרנביץ, שהיה רבה של [[בני ברק]]{{הערה|קובץ תורני מאורי יהושע חלק א'.}}. נישא בשנת [[תשי"ח]] לטויבא שדרובצקי, בתו של ה[[אדמו"ר]] שמואל אברהם שדרוביצקי מ[[ביאליסטוק]]{{הערה|בנו של ר' מאיר שלום מביאלסטוק, שהיה חתנו של רבי מנחם נחום מקוברין - ביאלסטוק, וצאצא של רבי דוד לקס מבאר.}}, ממנה נולדו לו שתי בנות. בשנת [[תשכ"ב]] התאלמן ולאחר שנים מספר [[נישואין|נשא]] את שרה רבקה רבינוביץ.


הוכתר לאדמו"ר כחצי שנה לאחר פטירתו של אביו רבי [[ביאלא|יחיאל יהושע מביאלא]] שנפטר בכ"א [[שבט]] [[תשמ"ב]]. נודע בעבודת ה' מיוחדת מתוך התלהבות ומתיקות, היה מלחין נפלא בעל קול ערב.
הוכתר לאדמו"ר כחצי שנה לאחר פטירתו של אביו רבי [[ביאלא|יחיאל יהושע מביאלא]] שנפטר בכ"א [[שבט]] [[תשמ"ב]]. נודע בעבודת ה' מיוחדת מתוך התלהבות ומתיקות, היה מלחין נפלא בעל קול ערב.
== קשריו עם הרבי ==
== קשריו עם הרבי ==
בשנת [[תשל"ו]] ביקש מאחד מ[[חסיד]]יו שנסע ל[[ניו יורק]] להעביר מכתב לידיו של [[הרבי]]. הרד"מ הדגיש כי המכתב יועבר דווקא לידי הרבי, ולא לידי א' ה[[מזכיר]]ים וכו'. במידה והדבר לא יתאפשר - שיוחזר המכתב לידיו. החסיד ניסה בדרכים שונות להעביר את המכתב לידי [[הרבי]], אך הדבר לא התאפשר, והדבר חזר לידי רד"מ{{הערת שוליים|עדות משמשי ר' דוד מתתי' בפני הרב [[שלום דובער הלוי וולפא]] - [[שמן ששון מחבריך]] ח"ד.}}.
בשנת [[תשל"ו]] ביקש מאחד מ[[חסיד]]יו שנסע ל[[ניו יורק]] להעביר מכתב לידיו של [[הרבי]]. הרד"מ הדגיש כי המכתב יועבר דווקא לידי הרבי, ולא לידי א' ה[[מזכיר]]ים וכו'. במידה והדבר לא יתאפשר - שיוחזר המכתב לידיו. החסיד ניסה בדרכים שונות להעביר את המכתב לידי [[הרבי]], אך הדבר לא התאפשר, והדבר חזר לידי רד"מ{{הערה|עדות משמשי ר' דוד מתתי' בפני הרב [[שלום דובער הלוי וולפא]] - [[שמן ששון מחבריך]] ח"ד.}}.


בחודש [[כסלו]] [[תשמ"ג]], כחצי שנה לאחר הכתרתו, נסע ה[[אדמו"ר]] ל[[ניו יורק]] וביקש להיכנס ל[[יחידות]]{{הערת שוליים|למרות שאז בוטולו היחידויות, הרי שלאדמו"רים ואישי ציבור הותר באופן מיוחד להיכנס ליחדיויות.}}. אלא שלפתע [[מחלה|חלה]] ר' דוד מתתי', והדבר לא התאפשר. בתקופת חליו שלח [[הרבי]] את [[מזכיר]]יו מספר פעמים לבדוק מה שלום האדמו"ר{{הערת שוליים|מפי ר' [[לייבל גרונר]].}}.
בחודש [[כסלו]] [[תשמ"ג]], כחצי שנה לאחר הכתרתו, נסע ה[[אדמו"ר]] ל[[ניו יורק]] וביקש להיכנס ל[[יחידות]]{{הערה|למרות שאז בוטולו היחידויות, הרי שלאדמו"רים ואישי ציבור הותר באופן מיוחד להיכנס ליחדיויות.}}. אלא שלפתע [[מחלה|חלה]] ר' דוד מתתי', והדבר לא התאפשר. בתקופת חליו שלח [[הרבי]] את [[מזכיר]]יו מספר פעמים לבדוק מה שלום האדמו"ר{{הערה|מפי ר' [[לייבל גרונר]].}}.


באחד מהשנים שלאחר מכן, שלח את בניו וחתנו לרבי להתברך מפיו.
באחד מהשנים שלאחר מכן, שלח את בניו וחתנו לרבי להתברך מפיו.
שורה 18: שורה 18:
[[קובץ:שידלובצא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חתנו רבי זאב וולף קורנרייך משידלובצא]]
[[קובץ:שידלובצא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חתנו רבי זאב וולף קורנרייך משידלובצא]]
[[קובץ:יעקב מנחם מביאלא.JPG|ימין|ממוזער|250px|בנו רבי יעקב מנחם מביאלא בני ברק]]
[[קובץ:יעקב מנחם מביאלא.JPG|ימין|ממוזער|250px|בנו רבי יעקב מנחם מביאלא בני ברק]]
במשך שנות אדמו"רותו הקים מוסדות תורה, הקים מחדש את ישיבת אור קדושים ביאלא, בתי מדרשות בירושלים ובני ברק. נודע בתשוקה תמידית לגאולה, כך חיבר ניגוני ציפייה לגאולה{{הערת שוליים|מתוכם: והשב כהנים לעבודתם, מקדש מלך עיר מלוכה, ועוד.}}, בימי [[בין המצרים]] הוא היה נוסע לעיר העתיקה לשבתות יחד עם חסידיו כדי לשהות סמוך למקום המקדש שם היה מתפלל על ביאת משיח. חלק מניגוניו אלו ועוד יצאו לאור לאחר פטירתו בקלטת "מקדש מלך".
במשך שנות אדמו"רותו הקים מוסדות תורה, הקים מחדש את ישיבת אור קדושים ביאלא, בתי מדרשות בירושלים ובני ברק. נודע בתשוקה תמידית לגאולה, כך חיבר ניגוני ציפייה לגאולה{{הערה|מתוכם: והשב כהנים לעבודתם, מקדש מלך עיר מלוכה, ועוד.}}, בימי [[בין המצרים]] הוא היה נוסע לעיר העתיקה לשבתות יחד עם חסידיו כדי לשהות סמוך למקום המקדש שם היה מתפלל על ביאת משיח. חלק מניגוניו אלו ועוד יצאו לאור לאחר פטירתו בקלטת "מקדש מלך".


בחודש [[תשרי]] [[תשנ"ח]] נתקף בחולשה. ב[[מוצאי שבת]] בראשית, בעודו מעיין בספר קדושת לוי ביום ההילולא של המחבר רבי [[לוי יצחק מברדיטשוב]], בכ"ה תשרי, הוא עלה השמימה. דברי תורתו יצאו לאור לאחר פטירתו בספר "להבת דוד" (ה"כ) על התורה ומועדים, וכן הדרכותיו לחסידיו לוקטו ויצאו לאור בספר "אורחות דוד".
בחודש [[תשרי]] [[תשנ"ח]] נתקף בחולשה. ב[[מוצאי שבת]] בראשית, בעודו מעיין בספר קדושת לוי ביום ההילולא של המחבר רבי [[לוי יצחק מברדיטשוב]], בכ"ה תשרי, הוא עלה השמימה. דברי תורתו יצאו לאור לאחר פטירתו בספר "להבת דוד" (ה"כ) על התורה ומועדים, וכן הדרכותיו לחסידיו לוקטו ויצאו לאור בספר "אורחות דוד".

תפריט ניווט