26,977
עריכות
שינויים
מ
החלפת טקסט – "{{הערת שוליים|" ב־"{{הערה|"
לאחר הגירתו ל[[ארצות הברית]] בשנת [[תרפ"ד]], התגורר תקופה קצרה לצד אביו באוהיו, ולאחר מכן התיישב בבולטימור שבמרילנד, שם התמנה כרב [[בית הכנסת צמח צדק]].
ר' אברהם אליהו לא התחשב ברוח ששלטה אז באמריקה, והמשיך בהנהגתו החסידית, עד ש[[הרבי הריי"צ]] שלח אליו [[תמים|תמימים]] כדי שיראו חסיד ש"לא מתפעל מהעולם גם ב[[ארצות הברית|אמריקא]]{{הערת שולייםהערה|מספר הרב [[יעקב יהודה לייב אלטיין|אלטיין]]: הרבי הורה לי לבקר בבולטמור אצל הרב החב"די, הרב אברהם-אליהו אקסלרוד. ובאמת היה שווה לראות את הרב אקסלרוד כשהוא מתהלך ברחוב האמריקאי וטלית-קטן גלויה מעל בגדיו, מבלי להתחשב במה שהבריות יאמרו עליו. הוא היה 'תמים' אמיתי שהחדיר את רוח ליובאוויטש באמריקה".}}".
בעת ביקור של הרב [[אלחנן בונים וסרמן| אלחנן וסרמן]] בארצות הברית בשנה תרצ"ח חותם הרב אקסלרוד יחד עם ר' אלחנן ווסרמאן על קול קורא חריף על דבר ה"מחולות המעורבים" בבתי כנסייות ירחם ה'. (נדפס בספר אור אלחנן חלק ב' עמוד 203)
עם זאת עבודתו לא היתה קלה כלל וכלל. לפני הגירתו של ר' זאב קזיניץ' לאמריקה כתב איגרת לר' אברהם אליהו, ושאלו במה עליו להצטייד. ענה לו ר' אברהם אליהו: "בשקים של מסירות נפש".
הי' ברשותו "[[ביכל]]" מרבותינו נשיאינו ו[[הרבי]] אף בקש ממנו את הביכל בהזדמנות, תשובתו היתה שהביכל הוא הדבר היחיד שיש לו מהרבי (כנראה הרבי הרש"ב נ"ע), ומבקש מהרבי אם יוכל להשאירו ברשותו, הרבי אישר לו ואף גער בבחורים שניסו לקחת ממנו ללא רשות{{הערת שולייםהערה|פ"א בחורים שהיו במרכז שליחות חמדו לצון ולקחו לר' אברהם אליהו את הביכל מהבית בלא שירגיש, לאחמ"כ הביאו הנ"ל לרבי, המענה מהרבי היה חריף ושיחזירו בלי שירגיש הרב אקסלרוד כלל.}}.
במכתב מיום ג' אלול תשי"א כותב לו הרבי שיתחזק בלימוד חסידות ברבים. ורבים היינו אפילו שניים או שלושה יהודים.