אברהם ישעיהו קרליץ: הבדלים בין גרסאות בדף

בספר [[משבחי רבי]]{{הערת שוליים|משבחי רבי, עמ' 126.}} מובאת עדותו של הרב [[חיים יהודה קרינסקי]] שמספר כי חודשים ספורים לאחר פטירת החזו"א, ביקר [[הרבי]] אצל ה[[אדמו"ר]] [[אברהם יהושע העשיל מקופיטשניץ]] והרבי אמר שהחזון איש לא הביא [[שמחה]] ל[[בני ברק]], אולם כאשר אחד החסידים החל לדבר דברי גנאי, אמר הרבי ש{{ציטוטון|אין לדבר נגדו מאחר שהיה [[ירא שמים]].}}. כשאחד מהנוכחים במעמד הוסיף שהיה למדן - ענה [[הרבי]]: {{ציטוטון|אבל גם לימודו היה ב[[יראת שמים]].}}.

הרב איסר פרנקל כתב ספר בשם 'יחידי סגולה' - תולדותיהם והליכותיהם של מ"ז מגדולי ישראל - ובו הופיעו לצד פרק על [[אדמו"ר הריי"צ]] גם פרק על החזון איש ועל גדולים אחרים. במכתב שכתב לו [[הרבי]] העיר:{{הערת שוליים|[[אגרות קודש אדמו"ר שליט"א]] כרך י"א עמוד שמ"ז.}} "ועוד הערה קטנה, וגדולה בזה הנחיצות בדורנו אשר רבו השמים חשך לאור ואור לחשך וגו', כי בספרו מעורבים יחד יחידים מסוגים שונים וגם הפכים. ועל פי מליצת הזהר אשר קבורת משה היא בתורה ושאין קוברים זה אצל זה אלא אוהבים זל"ז, הנה גם בקו זה לא תמיד נשמר בספרו. והרי יש מקום לחלקם בחלקים שונים, אם מאיזה טעם שהוא רוצים לכתוב אודות כולם - או על כל פנים שבמאמר אחד למאמר הסמוך לו, לא יהיו האישים מנגדים אחד לחבירו, שכל זה נוגע ביותר כנ"ל - שיש להשמר שלא לגרום לטעות הקורא התמים לומר שכל הבאים בספר אחד שכנים הם גם בגדלותם וביראתם, וד"ל ברמיזה".

בימי [[מלחמת העולם השניה]] כשפליטים רבים שהו בקובה שב[[יפן]] הנמצאת מעבר ל[[קו התאריך]], התעוררה בעיה הלכתית בנוגע לחגיגת השבתות והחגים. השאלה נשאלה לגדולי ישראל ומהחזון איש הגיע תשובה שפסק כי יש לשמור על [[יום ראשון]] היפני כ[[שבת]] היהודית. הצטרף לפסק גם הרב [[יצחק זאב סולובייצ'יק]]{{הערת שוליים|כמקובל בידו פסקו של אביו מר' [[חיים סולובייצ'יק]].}}. כעבור זמן הגיעו תשובות מגדולי ישראל אחרים שפסקו כי יש לשבות ב[[יום השבת]] המקובל ביפן ולא ביום ראשון{{הערת שוליים|בין הפוסקים: רבי [[אברהם מרדכי אלתר]], הרב [[איסר זלמן מלצר]], הרב צבי פסח פרנק (רבה של [[ירושלים]]) והרב יחיאל מיכל טיקוצ'ינסקי.}}. [[הרבי]] סבר ששיטתם של החזון איש והרב סולובייצי'ק בנוגע לקו התאריך דחוקה ביותר{{הערה|1= [[:קובץ:חזוא בדברי הרבי.jpg|אגרות קודש חלק כ"א אגרת ח'ס"ו]].}}. קבוצה מתלמידי [[ישיבת תומכי תמימים]] מ[[פולין]] ששהתה במקום נהגה כפסק של רוב הרבנים, ותלמידי ישיבת מיר נהגה כחזון איש. כשהגיע [[יום כיפור]] היו שצמו יומיים רצופים, חסידי חב"ד קיבלו את [[יום רביעי]] כיום הכיפורים ואילו למחרת אכלו ל'שיעורין'. [[הרבי]] התייחס לכך בסעודה של מוצאי [[יום הכיפורים]] בשנת [[תשכ"א]] והזכיר כי ביפן נהגו חסידי חב"ד לחומרא ושבתו מעשיית מלאכה שני ימים וכן בנוגע ליום הכיפורים השתדלו לאכול ביום השני פחות מהשיעור{{הערה|1=[http://chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=3340 בית משיח עמ' 612]. שאלה זו התעוררה שוב בעניין [[ספירת העומר]], כאשר הרב [[בצלאל וילשנסקי]] נסע ב[[חודש אייר]] [[תש"ט]] מ[[פריז]] ל[[אוסטרליה]], ושאל את הרבי בקשר ל[[ספירת העומר]] - האם השתנתה לגביו הספירה, ומתי יחגוג את [[חג השבועות]] אותו צריך לחגוג ביום החמישים? על כך השיבו הרבי ב[[פלפול]] ארוך המודפס ב[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]] כרך ג' אגרת תצ"ד. בשנים מאוחרות יותר, המליץ הרבי בגלל הספיקות שבדבר, שלא לעבור את [[קו התאריך]] בימי ספירת העומר, וכאשר [[שלוחים]] נסעו למזרח, היו עוצרים ב[[ארץ הקודש]], ורק אז היו ממשיכים הלאה.}}.